ועידת החקלאות ה-8 פרי יוזמתה של קבוצת משוב, בחרה ב'מרינדו הבשר מהגולן' כאחד מהמשקים המובילים בישראל אשר מהווים מודל לחיקוי בקרב ציבור החקלאים, על פי קריטריונים נבחרים, ביניהם איכות המוצר משלב גידולו עד שיווקו ללקוח, מיתוג, שיווק, ועוד.

יבוא לא על חשבון התעשייה המקומית!

חברי הכנסת: הפחתת המכסים עד היום, פגעה קשות במגדלי הדגים בארץ ולא התגלגלה לצרכנים.

דגים מיובאים לא עומדים בתקנים הישראליים ורבים לא ראויים למאכל אדם

השולחן העגול נועד לשמש כפורום מתדיין שבו יתקיים שיח על נושאים העומדים ברומו של עניין למרחב הכפרי, יישוביו ומתיישביו. כל מפגש ייפתח על-ידי פאנל של מומחים שיציגו את הנושא הנדון מזוויות שונות ובעקבותיו יתפתח דיון בין המשתתפים השונים בהנחיית מרכז המפגש.
שולחן עגול מס׳ 13 שהתקיים בסמינר הקיבוצים עסק בלובי החקלאי בכנסת ומשמעותו.
מצ״ב תקציר המפגש.

השולחן העגול מתארח בכל מפגש באקדמיה אחרת. מצ״ב תקציר שולחן עגול מס׳ 12 שהתקיים  במכללה האקדמית ספיר. לדברי דודו קוכמן, מזכ״ל האיחוד החקלאי, שפתח את הדיון, המכללה  והקהילות סביבה הם עדים אוטנטיים למצבי משבר ומצוקה, בייחוד לאור מבצע "צוק איתן" וזה אך טבעי שנקיים את הדיון בנושא כאמור במכללה זו.

השולחן העגול מתארח בכל מפגש באקדמיה אחרת. מצ״ב תקציר שולחן עגול מס׳ 12 שהתקיים  במכללה האקדמית ספיר. לדברי דודו קוכמן, מזכ״ל האיחוד החקלאי, שפתח את הדיון, המכללה  והקהילות סביבה הם עדים אוטנטיים למצבי משבר ומצוקה, בייחוד לאור מבצע "צוק איתן" וזה אך טבעי שנקיים את הדיון בנושא כאמור במכללה זו.

  ביום 07/12/14 התקיים בסמינר אפעל   כנס שולחן עגול לקאופרציה פרי יוזמת תנועת האיחוד החקלאי ובשיתוף עו״ד עופר נועם ממשרד עו״ד ח. נועם ושות׳.

דיוני השולחן העגול בנושא קואופרציה בישראל התמקדו ב "החזרת עטרה ליושנה" במובן של השבת מעמדה של הקואופרציה למקומה ולתפקידיה החשובים כפי  שהיו בשלושים שנות הקמת המדינה.

בעוד בעולם הקואופרטיבים צומחים וגדלים וחברים בהם למעלה ממיליארד חברים בתחומים שונים, החל משיכון, פנסיה, ביטוח, בנקים, תחבורה ועד קואופרציות צרכניות בישראל מעמד הקואופרטיבים לא רק שנדחק לשוליים אלא שהוא לא נלמד באף מוסד אקדמי ויש לכך השלכות על המחקר ועל יצירת מדיניות של משרדי הממשלה השונים שלא למדו מהו קואופרטיב וממילא מנסים לדכא כל ניסיון להחיותו.  

הדיון בשולחן העגול בא להניע תהליך שאותו  מובילה קבוצה של אנשים חדורי אמונה בתפקידה של הקואופרציה ליצור חברה טובה יותר שלא רואה רק את שורת הרווח אלא מתייחסת להיבטי הכלכלה אך באותה נשימה מתייחסת גם לרווחת הפרט.  

  ביום 07/12/14 התקיים בסמינר אפעל   כנס שולחן עגול לקאופרציה פרי יוזמת תנועת האיחוד החקלאי ובשיתוף עו״ד עופר נועם ממשרד עו״ד ח. נועם ושות׳.

דיוני השולחן העגול בנושא קואופרציה בישראל התמקדו ב "החזרת עטרה ליושנה" במובן של השבת מעמדה של הקואופרציה למקומה ולתפקידיה החשובים כפי  שהיו בשלושים שנות הקמת המדינה.

בעוד בעולם הקואופרטיבים צומחים וגדלים וחברים בהם למעלה ממיליארד חברים בתחומים שונים, החל משיכון, פנסיה, ביטוח, בנקים, תחבורה ועד קואופרציות צרכניות בישראל מעמד הקואופרטיבים לא רק שנדחק לשוליים אלא שהוא לא נלמד באף מוסד אקדמי ויש לכך השלכות על המחקר ועל יצירת מדיניות של משרדי הממשלה השונים שלא למדו מהו קואופרטיב וממילא מנסים לדכא כל ניסיון להחיותו.  

הדיון בשולחן העגול בא להניע תהליך שאותו  מובילה קבוצה של אנשים חדורי אמונה בתפקידה של הקואופרציה ליצור חברה טובה יותר שלא רואה רק את שורת הרווח אלא מתייחסת להיבטי הכלכלה אך באותה נשימה מתייחסת גם לרווחת הפרט.  

שטחים חקלאיים נתפסו בעבר כמפעל המספק מזון. היום מדובר במערכת אקולוגית המספקת גם שירותים, אך גם מרכיבים אחרים כמו ויסות תרבות וכו'. עד המאה ה-19 רוב תושבי המדינות המתועשות ישבו במרחב הכפרי. תוך 100 שנים התרוקן המרחב הכפרי מרוב יושביו שעברו לערים ובישראל עברו כ-90% לעיר. מיעוט מהאוכלוסייה מנהל את מרבית השטחים הפתוחים.

ברוב המדינות המתועשות, חלק ניכר מהקרקעות הם שטחים חקלאיים או יער.

השולחן העגול, הינו שיח אקדמיה-ממסד-התיישבות, בסוגיות שמעסיקות את המרחב הכפרי. 

מדובר בפורום מצומצם של עד 40-45 משתתפים, מתוך כוונה לשמור על אינטימיות השיח.

השולחן נודד בכל מפגש לאקדמיה אחרת והשולחן העשירי יתקיים באוניברסיטת חיפה ויתמקד בסוגיות קהילתיות בכפר המשתנה.

השולחן העגול, הינו שיח אקדמיה-ממסד-התיישבות, בסוגיות שמעסיקות את המרחב הכפרי. 

מדובר בפורום מצומצם של עד 40-45 משתתפים, מתוך כוונה לשמור על אינטימיות השיח.

השולחן נודד בכל מפגש לאקדמיה אחרת והשולחן העשירי יתקיים באוניברסיטת חיפה ויתמקד בסוגיות קהילתיות בכפר המשתנה.

השולחן העגול מיועד לקהל של מוזמנים בלבד, מתוך מטרה לאפשר גם שיח אמיתי של משתתפיו.
המפגש עסק בשני נושאים: פרויקט הטווינינג (תאומות) עם ה-EU : "חיזוק ורענון מדיניות פיתוח הכפר בישראל" בו הציג שי דותן את הפרויקט  שנעשה ברשות לתכנון באגף לתכנון כפרי ואזורי במימון של האיחוד האירופי. מדובר ביוזמה של האיחוד האירופי למדינות מועמדות או שכנות המסייעת למגזר הציבורי בעזרת המגזר הציבורי במדינות האיחוד האירופי.
והתוכנית הלאומית לחקלאות ולכפר בישראל במסגרתה הציגה הד"ר רותי פרום אריכא מסמך מדיניות שמהווה בסיס לעבודת משרד החקלאות  בשנים הבאות במסגרתו תיכלל תכנית שבאה להציע מימוש מיטבי של פוטנציאל הייצור בקרקע חקלאית בהתייחס לקרקע וערכיה

שנת ה-90 מאופיינת בקליטת עליה, משבר שעבר על ההתיישבות השיתופית, המועצות האזוריות הופכת למועצות המשרתות את הציבור, בדומה לרשויות מקומיות עירוניות. העלייה הגדולה, פיתוח אזורי תעשיה, הפיכת שטחים משטחים חקלאיים לאזורי תעסוקה כדוגמת אירפורט-סיטי.

בשנות ה-2000 בג"ץ קרקעות מ-2002 סוגר את החזית בנושאי שינויי היעוד וחסימה של קבלת כספים מקרקע חקלאית, תמ"א 35 ושפת המרקמים, כולל מרקמים עירוניים. המצב החדש מעמיד את ההתיישבות בעמדה של מגננה.

הלגיטימציה למועצה האזורית – שימור המרחב הכפרי, שמירת האופי החקלאי כפרי, הדימוי הירוק, החקלאות כערך חברתי, סביבתי ולא רק כלכלי .

מתוך דברי פרופ' ערן רזין בכנס השולחן העגול שהתקיים במרץ 2013 באוניברסיטה העברית

מטרת "השולחן העגול" שהינו שיח אקדמיה, ממסד והתיישבות הוא מקום לליבון סוגיות שונות שמעסיקות את המרחב הכפרי, בין השאר לעודד עיסוק מחקרי בתחומים שונים במרחב זה, לאחר שנים רבות שמעט חוקרים גילו בו עניין.

הכינוס השישי התקיים ביום 10/12/12 במסגרת הכנס השנתי של האגודה הגיאוגרפית באונ' בן גוריון ובהשתתפות כ-40 חוקרים, אנשי התיישבות, ראשי מועצות, נציגים ממשרדי ממשלה שונים.
נושא המפגש הפעם היה המרחב הכפרי ששינה את פניו בשני העשורים האחרונים בתחומים רבים. שינויים אלו כוללים קליטה שהביאה לצמיחה דמוגרפית, שמשמעותה לעיתים הכפלה של אוכלוסיית המועצה והישוב. קליטה זו חייבה שינויים חוקיים, ארגוניים, קהילתיים וכלכליים. שינויים אלו חייבו היערכות שונה של השלטון המקומי הדו רובדי.
הפורום השישי של המרחב הכפרי עסק בהשלכות של הצמיחה הדמוגרפית והיערכות המרחב הכפרי והעוסקים בו לשינויים.
הקלק/י על המשך לסיכום המפגש ומצגות ההרצות

"חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב" מעורר שאלות ומחייב דיון ציבורי נוקב. האם נעשה כל מה שנדרש כדי להגיע להסכמה עם הבדווים? האם ההסדר הוגן וראוי? כיצד בונים אמון בקרב הבדווים כלפי המדינה וכיצד משלבים אותם בה?
ביום ראשון, ז' באייר תשע"ב, 29.4.2012, התקיים בפורום השולחן העגול ע"ש ג'ורג' שולץ דיון בנושא.

המכון הישראלי לדמוקרטיה