תקציר המפגש
עו"ד דודו קוכמן
אני שמח לפתוח את השולחן העגול בנושא קואופרציה בישראל- "החזרת עטרה ליושנה" במובן של השבת מעמדה של הקואופרציה למקומה ולתפקידיה החשובים כפי שהיו בשלושים שנות הקמת המדינה. בעוד בעולם הקואופרטיבים צומחים וגדלים וחברים בהם למעלה ממיליארד חברים בתחומים שונים, החל משיכון, פנסיה, ביטוח, בנקים, תחבורה ועד קואופרציות צרכניות בישראל מעמד הקואופרטיבים לא רק שנדחק לשוליים אלא שהוא לא נלמד באף מוסד אקדמי ויש לכך השלכות על המחקר ועל יצירת מדיניות של משרדי הממשלה השונים שלא למדו מהו קואופרטיב וממילא מנסים לדכא כל ניסיון להחיותו. הדיון בשולחן העגול חשוב, אך הוא יהיה רק תחילתו של תהליך שאותו מובילה קבוצה של אנשים חדורי אמונה בתפקידה של הקואופרציה ליצור חברה טובה יותר שלא רואה רק את שורת הרווח אלא מתייחסת להיבטי הכלכלה אך באותה נשימה מתייחסת גם לרווחת הפרט. מודה לשותפיי עו"ד נועם עופר שדחף לקיומו של השולחן העגול כחלק מתהליך רעיוני וכן לפרופ' מיכאל סופר המארח את הכנס על הסיוע והעזרה וכמובן מודה לכל מי שנמצא כאן בהרכב המכובד.
עו"ד עופר נועם:
מטרתנו בכנס זה לערוך דיון ולהעלות רעיונות כיצד ניתן לתת זריקת עידוד לקואופרציה בישראל.
ישראל הינה מהחלוצות הקואופרציה העולמית, אולם כידוע מגמה זו התהפכה בשנות ה-80. נפילת הקואופרטיב הישראלי היה חלק מתהליך היסטורי גדול יותר, אשר גרם לצמצום בפעילויות של קואופרטיבים בישראל.
אולם כיום בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011, הנושא החברתי שוב עולה על סדר היום, והציבור מחפש תאגידים אשר נוהגים בהגינות תוך הוזלת המוצרים והשירותים שהוא מוכר.
הקואופרטיב בהגדרתו יכול למלא תפקיד של מסחר הוגן שכן בהגדרתו של התאגיד הוא דואג לקהילת חבריו, ולא עוסק בהשאת רווחיו. אך מעבר לזה לקואופרטיב יש תפקיד מרכזי בחברה כמי שמסייע לשוויוניות צמצום פערים וסיוע לשכבות החלשות בחברה.
בעולם ניתן לראות התפתחויות שנעשו בתחום הקואופרציה, המאפשרים למבנה הקואופרטיבי להתקיים גם בעולם הקפיטלסטי התחרותי. כדי לקדם את המודל הקואופרטיבי יש לראות אותו לא כחלופה לשוק התחרותי, אלא כגורם מתחרה בשוק זה שמאזן את דורסניות החברה הכלכלית הקפיטליסטית.
בעקבות המחאה החברתית ב-2011 נפתחה התודעה של הציבור לרעיון הקואופרטיב מחדש ורואים ניצנים של פעילויות כלכליות באמצעות קואופרטיבים. אנחנו מעוניינים לרתום את הלך הרוח החדש, להעלות את המודעות למבנה הקואופרטיבי, להעניק רוח גבית לקואופרטיבים החדשים ולהסיר חסמים קיימים להצלחתם.
עו"ד אורי זליגמן – רשם האגודות השיתופיות (בדימוס)
בישראל התאגדות הקואופרטיבית התפתחה וקיימת רק במספר תחומים מאד מצומצמים ומימדי ההתאגדות מזעריים.
בעולם אין תחום שלא קיימת בו התאגדות קואופרטיבית, כגון: אחסון, אספקה, אשראי, ביטוח, בריאות, דייג, דיור, הפקות, חסכון, חינוך, חקלאות, מסעדנות, מסחר, סיעוד, קמעונאות, שיכון, תחבורה, תיירות, תובלה, תעופה, תעשיה ועוד.
היום בקואופרציה מעל למיליארד חברים, האו"ם העריך כי יותר מ- 3 ביליון בני אדם מושפעים מהקואופרציה (חצי מאוכלוסיית העולם)
כיום במדינות רבות יש משמעות רבה לקואופרציה לדוגמא:
בארה"ב 25% מהאוכלוסייה חברים בקואופרטיב כלשהו.
בארגנטינה יותר מ- 9 מיליון אנשים חברים ב- 17,941 אגודות.
בברזיל 5.7 מיליון איש.
בהודו יותר מ- 236 מיליון איש.
ביפן משפחה אחת מכל 3 חברה בקואופרציה.
בנורבגיה 1 מכל 3.
בסין כ- 180 מיליון.
סינגפור 1/3 מהאוכלוסייה חברים בקואופרטיב.
בקנדה 1 מכל 3.
ארגון ICA, המאגד את הקואופרציה העולמית, הוא הארגון השני בגודלו אחרי הכנסייה הקתולית.
מזעריות הקואופרציה בישראל לא צריכה להרתיע אותנו.
מלזיה, מדינה שלא הייתה בה קואופרציה כלל, פיתחה בעידוד הממשלה תוך שנים ספורות מפעלי קואופרציה רבים ומפותחים.
בגרמניה חלק ניכר מהפתרון לבעיית הדיור שהייתה במדינה נעשה על ידי הקמת שיכונים על ידי אגודות שיתופיות.
קואופרציה הוכחה כעוזרת לצמצום את הפערים שנוצרים בשוק התחרותי, לדוגמא, המונדרגון היא אגודה שיתופית מרכזית בחבל הבסקים בספרד, אחת מהגדולות בעולם המספקת תעסוקה לכ 85,000 איש ב- 256 קואופרטיבים מלבד הקואופרטיבים היצרנים בו היא מקיפה את חיי עובדיו וחבריו ומחזיק ב: בנקים, בתי ספר, אוניברסיטאות, ביטוח, בריאות, פנסיה וכדומה.
התאגיד פועל במודל עסקי הומניסטי המבוסס על קודים העובד ושיתופו בבעלות על ההון ובקבלת החלטות יחד עם דחיפה למצוינות עסקית בהתבסס על עקרונות הקואופרטיב., פערי השכר בין המשכורת הגבוהה ביותר בארגון לנמוכה ביותר הם 1-11, נמוך בהרבה מארגונים בעלי סדר גודל דומה שאינם קואופרטיבים.
התבוננות על קואופרציות שונות ברחבי העולם מראה שככלל הן תורמות לחברה ומגינות על זכויות ורווחת העובדים הרבה יותר טוב מארגונים לא קואופרטיבים.
ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת
קואופרציה זקוקה לדרך ולצוות. דרך, המבוססת מעל לכל על ערכים של מוסר, וצוות, העובד על פי כללים של אתיקה והגינות, בעל יכולות ביצועיות גבוהות, ואשר ידע להוביל אותה קדימה. לשם כך יש ליצור את מערכת התמריצים הנכונה עבור הארגון.
הבעיות בקואופרציה מופיעות כאשר ההנהלה איננה פועלת בדרך זו ואף מנצלת את מבנה הארגון למטרות שאינן ביעדיו. מכך יש להשמר היטב. על המנהיגות בקואופרציה להיות צנועה עם השכר הנכון, כך שתתקדם בעקביות ובשקיפות להשגת יעדי הארגון.
בנוסף, ניסיון העבר מלמד אותנו כי חשוב שהערבות ההדדית בין הגופים השונים תהיה מוגבלת. דוגמא לכך היא משבר הקיבוצים, שם ערבות הדדית בלתי מוגבלת הביאה לכך שקיבוצים רבים התנהגו בצורה לא אחראית מכיוון שלקחו בחשבון שאחרים ישאו בנטל. יש לציין שהקיבוץ הדתי עם התנהלות קפדנית ואחראית לא נפגע במשבר הגדול שעבר על התנועה הקיבוצית.
תחום שאליו הקואופרציה בישראל יכולה להתפתח הוא תחום אגודות האשראי. בישראל ישנם חסמים גבוהים לכניסה של בנקים חדשים, ומצב זה לא ישתנה בקרוב. תחום שבו אפשר במהירות להתקדם בנושא האשראי הינו הקמת אגודות אשראי בישראל.
ישנם ארגונים בארץ שיכולים להתמודד עם הקריטריונים הדרושים כדי להיות אגודות אשראי ולבנות אלטרנטיבה. בעולם, ישנם אלפי אגודות האשראי. יש להדגיש כי השוק הפיננסי הוא מורכב והרגולציה בו רבה כך שיש להתנהל בזהירות, אך יחד עם זאת ישנה כאן הזדמנות שאם יגשו אליה בייסודיות הראויה ניתן יהיה ליצור אלטרנטיבות לציבור אשר יתנו לו ערך רב. על כן פניתי לנגידת בנק ישראל לקידום הנושא ובין השאר להורדת חסמי הכניסה הכה גבוהים שאין להם אח ורע בעולם כולו. אני מציע לכנסת ולממשלה הבאה לדחוף קדימה נושא חשוב זה על מנת שנראה כאן בעתיד הקרוב אגודות אשראי פעילות לרווחתו של הציבור.
עו"ד אלישבע חן - יועצת משפטית קואופ ישראל
בישראל קיימת תפיסה שגויה ביחס לקואופרציה. מחד - כשאומרים קואופרציה אנשים מיד חושבים על סוציאליזם ונרתעים. מאידך - מי שכבר מודע לפעילות קואופרטיבית או אפילו חבר בקואופרטיב נמנע מלחשוב על קואופרציה בהקשר של מודל עסקי בשוק תחרותי ומדיון על רווחים.
בעולם לעומת זאת, הקואופרטיב הוא מודל עסקי מקובל ונפוץ ומתחרה בהצלחה יתרה בשוק החופשי.
למעשה, אין סתירה אינהרנטית בין קואופרציה ופעילות עסקית נושאת רווח.
ה- ICA הגדיר את הקואופרטיב כ"התארגנות עצמאית של חבר בני אדם הפועלים באופן וולונטרי להגשמת יעדיהם המשותפים – הכלכלים החברתיים והתרבותיים באמצעות פעילות בארגון שהינו בבעלות משותפת ומתנהל באופן דמוקרטי".
כדי להגשים יעדים כלכליים יש צורך בהון והוא מהווה נדבך חשוב בפעילות הקואופרטיבית.
קואופ ישראל (בעבר קואופ ירושלים) הוא הקואופרטיב הצרכני הגדול ביותר בישראל. לאחרונה, חברנו לתנועת המושבים, על בסיס הרקע הקואופרטיבי המשותף ופתחנו (בזכיינות) כ- 150 חנויות "קואופ שופ בכפר" במושבים רבים בכל רחבי הארץ, וכן בכמה קיבוצים ויישובים נוספים. המיזם המשותף במרחב הכפרי הוביל להוזלת מחירים בצרכניות במרחב הכפרי בלמעלה מ- 15% ותרמנו גם לתעסוקה המקומית.
כיום קואופ ישראל מעסיק 1,100 עובדים, ובמעגל השני עם זכיינים וספקים בלעדיים למעלה מ- 1,500 איש נוספים. חברי קואופ ישראל זכאים להנחה של עד 10% בקניות בסניפים.
מעבר לכך, מכיוון שהסניפים שלנו בערים ממוקמים בתוך השכונות, אנו פועלים בתוך הקהילה המקומית ומסייעים גם לטיפוח השכונה. אנחנו גם תומכים ופועלים ב"פרויקט יזמים צעירים" באזור ירושלים.
לאחרונה קיבלנו את אישור הרשות לני"ע לגיוס חברים חדשים לאגודה ואנו פועלים לצרף חברים חדשים.
רונן טל
במרכז כהנא אנחנו מנסים לחשוב איך לפתור בעיות על ידי התבוננות בהנחות שבבסיסן. התנועה הקיבוצית הקדימה את זמנה ב-100 שנה, הצלחתה הגדולה וקריסתה הגדולה השאירו בנו חשש. מאז החברה עברה לתפיסה שמתמקדת באני, במקום באנחנו. אם נוכל לצלוח את המעבר מחשיבה על עצמנו לחשיבה קהילתית נוכל לשפר את פני השוק ולהקים מחדש את הקואופרציה.
פרופ' כהנא
הבעיה בעולם כרגע היא שאנחנו עדיין מתנהלים על פי פרדיגמה של המהפכה התעשייתית. פרדיגמה מיושנת שמתמקדת במקסום רווחים ולא תואמת את צרכי המציאות. הפרדיגמה הנדרשת היא שהכלכלה היא רק חלק ממערכת, שבה אנחנו שואפים להשיג ולהגים את הערכים שלנו (Values), פרדיגמה שמכילה בתוכה את ההבנה שאנשים הם לא רק יצורים כלכליים אלא גם חברתיים ובעלי צרכים ושאיפות נוספות. השגשוג שצריך לשאוף אליו כחברה הוא לא רק כלכלי אלה כלל מערכתי.
אנו חיים בעידן חדש, עידן שבו מציאות וירטואלית מתקיימת במקביל למציאות. בעידן החדש הזה התלות הדדית מאד גדולה, בכל מקום ובכל רגע אנחנו מושפעים משינויים שמתרחשים ברחבי העולם. שיתוף הפעולה הרחב שהמציאות הוירטואלית מאפשרת לאינדיבידואלים, בשילוב עם פעילות כלי התקשורת, הוציא חלק מהכוח שהיה עד כה רק בידי בעלי ההון, המנהלים הגדולים והשלטון והעביר אותו לעם. אולם האתגרים מולם אנו עומדים מורכבים בעולם שבו 85 אנשים מחזיקים בהון שבו מחזיקים 3.5 מיליארד אנשים.
צריך ליצור חלוקה צודקת יותר ונכונה יותר של ההון, בעידן הוירטואלי צפינו בהיווצרותם של מודלים חדשים שמחזקים את שיתוף הפעולוה והאמון בין אנשים, שיתוף בצריכה, שיתוף במכוניות, שיתוף דירות ועוד צורות שיתוף רבות ומגוונות.
פרופ' יוסי יונה
אנחנו עדיין חיים בעידן שנושא בתוכו שובל של אכזבה מהמשבר הקואופרטיבי בארץ. בשנות ה-80 בחרה החברה במודל של התגנבות יחידים במקום לדאוג לחלשים ולקבל מהמדינה. אנשים העדיפו פחות מיסים, פחות אחריות של המדינה לרווחת הפרט, כאשר כל אחד ידאג לעצמו ולבני ביתי.
מחאת 2011 הביאה איתה קרן אור, הדור הצעיר מאס בתפיסות אלו וביקש קהילה להתחבר אליה. שולחן עגול לפתור בו את בעיות החברה. אולם הצוות שייעץ למחאה כשל בהטווית הדרך.
במחאה קמו שני זרמים עיקריים: 1) זרם השיוויון בנטל – שמתעסק בחוזה אינדיבידואלי קפיטליסטי - ניאו ליברלי, שמתמקד ביחסי גומלין אינדיבידואליסטים. 2) Mixed Economy – זרם שגורס שלמדינה יש אחריות כלפי אזרחיה ועליה להבטיח רשת בטחון חברתית.
ציטוט ז'אן ז'אק רוסו אמר "לאדם יכולים להיות שני מופעים ושניהם בסדר ושאלה חשובה היא האיזון."
המופעים הללו הינם היותי אינדיבידואל שדואג לאינטרסים של עצמי ושל מקורבי והיותי אזרח-חבר ברפובליקה שרואה ודואג לאינטרס המשותף לי עם זולתי.
בחברה הישראלית צריך להחזיר את הדגש למופע של האזרח שמדבר עליו זאן זאק רוסו. קואופרציה יכולה לשמש את הדור הצעיר והאידאליסטי לבנות חברה צודקת יותר. יש לחשוב כיצד ניתן לעזור לקבוצות מוחלשות דרך שימוש בקואופרציה.
זהיר בדראנה – סגן ראש עיריית סכנין
במגזר הערבי קיים קואופרטיב מצליח שנהנים ממנו 5,000 בתי עסק מהמגזר. הקואופרטיב הכניס את הציוד החלקאי לשימוש במגזר, הקים בית ספר לנהיגת טרקטור והקים בית ספר חקלאי בסכנין, הראשון מסוגו במגזר הערבי.
ד"ר גל אביב - מנכ"ל בלנדר
אני מנכ"ל בחברת בלנדר, שמתמחה בהלוואות בין אנשים, כאשר הכל נעשה דרך פלטפורמה אינטרנטית. מערכת הבנקים בישראל נותרה מיושנת, כאשר אין שונות גדולה בין מה שמציעים הבנקים השונים. היום, בעידן הגלובלי, אנשים עושים כל מה שהם צריכים בכמה קליקים דרך המחשב, וכיוון שהחברה מתרגלת להתנהל כך יותר ויותר, חברות שמבססות את מירב הפעילות שלהן באינטרנט צומחות הרבה יותר מהר מכל השאר. במיוחד חברות שמציאות חלופות חדשות בשוק ללא תחרות אמיתית.
אנחנו לא לבד, בשנים האחרונות מתפתחת מגמה עולמית של קפיטליזם שיתופי, ניתן לראות זאת בחברות שגדלו במהרה כגון Airbnb, Get Texi, Uber, Etsy ועוד. בעוד שאמנם לא מדובר בקואופרציה במלוא מובן המילה, חברות אלה נמצאות על הסקאלה בין קואופרציה ובין תאגיד רגיל.
אבשלום אבו וילן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
קשה לומר אם המהפכה החברתית שהחלה ב2011 הצליחה, זה משהו שנוכל לבדוק רק בטווח הארוך. מה שכן, היא שינתה את השיח, זו כבר לא בושה להיות בעל אג'נדה חברתית.
החקלאות בארץ עברה משבר גדול מאז שנות ה80, המדינה הסירה את כל ההגנות שהיו לחקלאים בעבר, הפסיקה את הסבסוד והשאירה רק מכסי מגן וניהלה מערכת הפרטה נרחבת בכל התחום השיווק הקימעונאי. ההפרטה חיסלה את התחרות ובלי תחרות נגזר קופון הרבה יותר גדול על חשבון הצרכן.
בחקלאות יש יתרון אדיר לקואופרציה, אבל לצערנו במדינתנו אנשים לא מצביעים על הנושאים הכלכליים והחברתיים עליהם נבחרים במדינות ברוב העולם, אלא מצביעים על פי שאלות קיומיות במקום.
מאז המחאה הדיון הקואופרטיבי חזר לסדר היום ולתודעה והדבר החשוב ביותר לעשות הוא להמשיך לדחוף ולעודד את הדיון הקואופרטיבי.
דיון פתוח
אבי לפידות
כדי שהקואופרטיב יחזיק מעמד צריכים להתקיים 3 תנאים:
-שהמערכת החוקית תאפשר קיומם של קואופרטיבים מסוגים שונים
-שקצב הפיתוח הפנימי יתאם את המציאות המתפתחת ומשתנה בחוץ
-שהמערכת הפנימית תצליח לשמר את ערכי הקואופרציה ולממש אותם
רני ברנס:
ישנן דוגמאות רבות ברחבי העולם שבהן יש הצלחה לקואופרטיבים, שם המדינות מכירות בערך המוסף ובתועלת שיש בהתארגנויות .אותן מדינות תומכות בהקמת הקואופרטיבים. בארץ אין כל תמיכה ממשלתית . במועצת הצמחים הוכנה תוכנית להתארגנות שווקית , אך בקשתנו להשתתפות המדינה לא התקבלה. המדינה הקציבה 5000 ש"ח לתמיכה בהתארגנות.
עו"ד מירון הכהן, רשם האגודות
עד שנות ה-80 של המאה הקודמת, המשק הקואופרטיבי שהתבסס בעיקר על חברת העובדים וההתיישבות העובדת, היווה חלק משמעותי ביותר של המשק הישראל. כידוע, חלק גדול מהקואופרטיבים האלה קרסו כלכלית בסופו של דבר מסיבות שונות. לכן, הצעד הראשון שצריך לעשות כאשר מדברים על החייאה והקמה מחדש של המודל הקואופרטיבי הוא לבדוק מה היו הסיבות לקריסה הזו וליצור איזונים ובלמים שימנעו חזרה על הכשלים וטעויות העבר. חלק מהטעויות והכשלים שגרמו לקריסה נבעו מבעיית הנציג, מפוליטיזציה של ההנהלה והעובדים וכתוצאה מהן נטילת התחייבויות מעל ומעבר לכוחו של התאגיד, הסתמכות על כוחות ומקורות חיצוניים במקום על בסיס כלכלי יציב, והשתלטות הפוליטיקה על חלק גדול מההחלטות העסקיות של הקואופרטיבים.
הצעדים הנדרשים כדי למנוע חלק מהבעיות האמורות ולבנות קואופרטיב בעל ממשל תאגידי ועסקי בריא יותר צריכים להתבסס בראש ובראשונה, על חיזוק הקשר בין החבר והקואופרטיב והגברת השתתפות החברים באמצעות שקיפות ומתן אפשרות לחברים לקבל מידע שוטף על פעילות הקואופרטיב וועד ההנהלה שלו.
האמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום, שלא היו קיימים בעבר יכולים לתת מענה לחלק מהבעיות מהן סבלו הקואופרטיבים הישנים. הטכנולוגיה החדשה של תקשורת מבוססת אינטרנט או קבוצות חברתיות, יכולה לאפשר הקמה וניהול של קואופרטיבים עם אלפי ועשרות אלפי חברים, תוך שמירה על קשר שוטף וישיר איתם ומתן מענה לצורך בתחזוקה ועידכון שוטפים של פנקס החברים. באותה מידה טכנולוגית המידע יכולה לעקוף ולהתגבר על חלק מהכשלים של בעיית הנציג מכיון שהיא מאפשרת נגישות קלה ונוחה למידע על האגודה ופעולותיה או קיום אסיפות חברים והצבעות באמצעות האינטרנט. טכנולוגיית המידע מאפשרת ליצור תשתית לקיום דמוקרטיה ישירה גם בקואופרטיב עם אלפי חברים, תוך מתן אפשרות לחברים מן השורה לפנות ולתקשר עם חברים אחרים בקואופרטיב כדי לגייס תמיכה בהצעות או עמדות שלהם ולהשפיע באמצעות התארגנויות כאלה על החלטות ההנהלה ותמיכת חברי האגודה בהן.
האפשרות הנובעת מהיכולת הטכנולוגית, להקים קואופרטיבים גדולים שמקיימים ממשל תאגידי המפוקח במידה רבה בידי חבריו, מקבלים החלטות המסתמכות על חכמת ההמון ומונעות בהתאם לאינטרסים של החברים, במקום אלה של ההנהלה או בעלי השליטה, מאפשרת לבנות מודל תאגידי צודק והוגן יותר, להשיג יתרון לגודל וליצור אלטרנטיבה וכח נגדי מול המונופולים הקיימים בתחומים השונים של חיינו.
האתגר העומד בדרך למימוש היכולות והאפשרויות האלה כרוך בבנייה של תשתית טכנולוגית שתוכל לאפשר אותן ובמקביל, של תשתית רגולטורית מותאמת שגם תבטיח ממשל תאגידי תקין המסתמך בין היתר, על היכולות והאמצעים הטכנולוגים החדשים, והתמודדות מוצלחת עם הדרישות הרגולטוריות הקיימות בתחומי הפעילות של הקואופרטיבים האלה.
מעבר לאתגר של בניית תשתית טכנולוגית מתאימה, קיים גם האתגר שמעמידים השחקנים הקיימים בתחום בו מבקש הקואופרטיב החדש לפעול ולהתחרות. מאחר שההתמודדות של מי שרק עכשיו עלה על המגרש עם השחקנים הקיימים אינה קלה ואינה פשוטה, נראה לי שהניסיון ליצור אלטרנטיבה המבוססת על מודל קואופרטיבי, צריך להתמקד ולהעדיף תחומי פעילות המתאפיינים ברגולציה דלילה יחסית ובלובי חלש יותר מצד השחקנים הקיימים, מכיוון שבהם יש פחות חסמים מאשר בתחומים הרוויים בדרישות רגולטוריות ובלובי נגדי חזק, כמו למשל תחום הבנקאות.
ח"כ עומר ברלב, יו"ר הלובי החקלאי בכנסת
המדיניות הכלכלית של הממשלה הנוכחית, שממשיכה את המדיניות הכלכלית של הממשלה הקודמת, היאמדיניות שורה תחתונה. הערכים של התיישבות, עיבוד קרקעות, התארגנות של קבוצות לעזור לחלשים הובילו את הציונות מאז ומתמיד, אך זה הולך ונחלש כאשר כיום כל פרט דואג להישרדותו הפרטית, כל אחד לפי יכולותיו, כישרונותיו ונקודת המוצא שלו.
למדינה היה חלק גדול פגיעה בקואופרטיבים ובערכים עליהם התבססו. לדוגמא אפשר לקחת את סגירת מפעל נגב טקסטיל, למרות שהציבור והממשלה הצהירו שחיזוק הפריפריה בלבד ושדרות הבפרט הם ערך חשוב, בקבלת ההחלטה על הסגירה הממשלה לא הסתכלה מעבר לשורה התחתונה.
הרגולציה שמה מקלות בגלגלים של מפעל הקואופרציה במתחדשת, נקח את דוגמאת הבנק הקואופרטיבי, עקב מגבלות רגולטוריות על מינימום כסף מנוהל, שבפועל מונעות משחקנים חדשים להכנס לשוק נפגעה היכולת הממשית של הבנק להתקיים.
עו"ד תום דרומי חכים:
אופק, הבנק הקואופרטיבי הינו מסגרת שעתידה לשנות את תדמית הקואופרטיב, גם בציבור הרחב. בין שלל ההתפתחויות, אבקש להתמקד בנושא מסוים - כדי ליצור ממשל תאגידי חזק וקואופרטיבי יש לפתור כיצד מעודדים את חבריו (ולפחות חלק מסוים מהם) לקחת חלק בפיקוח על תהליכי הניהול ולהיות מעורבים בתהליכי הניהול. אחד הכיוונים שאנו בוחנים לשם כך הוא להתחבר לקהילות מקומיות שקיימות כיום ומצליחות לנהל דיון מקומי שוטף ואז להשתמש באותה פלטפורמה קהילתית למעורבות ופיקוח על הקואופרציה, גם בטווח הארוך. באותם תהליכים דמוקרטיים אנחנו מנסים לקחת דוגמאות גם מהתהליכים הדמוקרטיים בבנקאות הקואופרטיבית באירופה וגם מהתהליכים באיגודי האשראי בארה"ב.
יהודה בראון, יו"ר העמותה לכלכלה בת קיימא
חבר בבר קיימא, קואופרטיב שלנו, קואופ-ירושלים ובנק אופק. אנשים טועים המחשבה שאם מצבי ישתפר מצב החברה משתפר, זו גישה לא נכונה, כדי שהחברה תשתפר צריך להשקיע ולחשוב גם על החברה ולא רק על הצלחתך האינדיבידואלית.
עו"ד עופר נועם:
שלושה חסמים עיקריים עומדים בפני התחדשות הקואופרציה
העדר מודעות חברתית – הציבור חייב להכיר את הקואופרטיב כמכשיר חברתי כלכלי חיובי אשר מוזיל עלויות ותורם לצמצום הפערים לשם כך יש לקיים קמפיין ציבורי ואף לשכנע מפלגות חברתיות לאמץ את הקואופרציה כמודל חברתי.
חסמים רגולטוריים- יש מקום לתקן את החקיקה הנוגעת לאגודות שיתופיות על מנת לאפשר גמישות בהקמה וניהול של קואופרטיב. כן יש לגרום לכך שהמדינה תעודד התאגדות באמצעות קואופרטיבים חברתיים אמתיים ולשם כך יש לתת הטבות והנחות במיסוי לקואופרטיב העונה על דרישות של "תקן חברתי ירוק".
חסמים כלכליים- על מנת לפרוץ את המעגל ולהניע את המהלך יש צורך בתקציבים ראשוניים כדי לעודד הקמת קורפורטיביים שיהיו מסוגלים להתחרות עם "השחקנים הגדולים". כיום ישנן קרנות חברתיות שבהחלט ניתן יהיה לנסות ולרתום אותם לטובת המטרה.
עו"ד מירון הכהן, רשם האגודות
קואופרטיבים צריכים לפנות לתחומים עם פחות רגולציה, שבהם יש פחות חסמים.
אילנה לפידות:
הדרך הטובה ביותר להעלאת המודעות ולמידת ניהול נכון של קואופרטיבים היא על ידי סיורים לקואופרטיבים קיימים ברחבי העולם, שממשים את הרעיון הקואופרטיבי ומנהלים תאגידים מצליחים בתחומם.
עו"ד דודו קוכמן
