כתבות
בשבוע שעבר כונס השולחן העגול לצמיחה ירוקה לדיון שני. במסגרתו, הציגו נציגי הממשלה מספר מנופים אפשריים לצמיחה ירוקה, אשר גובשו לאור המפגשים שנערכו עד כה (מצגת מנופי השינוי / מסמך עיקרי התובנות). בדיון שהתקיים אודות המנופים, עלו מספר תובנות:
- חשוב להבטיח סינכרון פנים ממשלתי ומעורבות רחבה של המשרדים. מצב בו משרדי הממשלה אינם מתואמים אחד עם השני - הוא בעייתי.
- נכון לחפש אחר גורמים מובילי שינוי – דוגמת דירקטורים של חברות וראשי רשויות – ולהשקיע בהם מאמץ מיוחד.
- חסרה אמירה ברורה בנושאי חינוך לצריכה ירוקה, בין אם באמצעות הפחתה שלה ובין אם בשינוי דפוסי הצריכה כך שיהיו ירוקים ומקיימים יותר.
- יש לבחון התייחסות קונקרטית לאזורים: הנגב הוא אזור פוטנציאלי לצמיחת תעשייה ירוקה ומכיל תנאים תומכים רבים שאפשר לנצל.
- שאלת הרגולציה עולה על ידי שותפים שונים ומשקפת את חוסר האמון הקיים: הירוקים חוששים מביצועים סביבתיים נמוכים, היצרנים והיזמים רואים זאת כחסם צמיחה ומבקשים יישום הדרגתי.
- יש לזכור שבסופו של יום, הכלים הכלכליים הם אלה שמביאים לשינוי משמעותי במשק. ירוק צריך להשתלם, ונכון לתגמל את המובילים זאת.
מושב השולחן העגול הרביעי עוסק בנושא חשוב למרחב הכפרי, חשוב למדינה ולאזרחיה. הדיון בשולחן העגול, הינו דיון אינטימי, של מוזמנים קבועים בקבוצה של 30-40 משתתפים, במטרה לעורר גם דיון ומשוב לדברים שיוצגו על ידי דוברים שיוזמנו לפי נושא.
השולחן העגול נוסד בשל צורך שהתעורר לשיח משותף בין האקדמיה, הממסד שעוסק במרחב ההתיישבותי ונציגי ההתיישבות, מתוך מחשבה ששיח זה יביא לשיתוף פעולה, חשיבה עדכנית על המתרחש בארץ ובעולם ובאמצעות שיח יוצפו סוגיות הראויות להתייחסות, והדבר אף יעודד מחקר.
השולחן העגול, הינו שולחן נודד והשאיפה לעורר את הממסד האקדמי להיות שותף לשיח של המרחב הכפרי התופס למעלה מ-85% משטחי המדינה.
סיכום הדיון במסגרת השולחן העגול הרביעי התקיים ביום ה' 16.2.2011 המחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם, באונ' תל אביב
על האיחוד החקלאי
נכתב ע"י האיחוד החקלאיהאיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני
התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.
כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים
אידאה ומעש
נכתב ע"י האיחוד החקלאיהאיחוד החקלאי רואה חשיבות עליונה לאמצעי הייצור קרקע ומים.
לדעת האיחוד החקלאי על היישובים והמתיישבים לשמור על הקשר לקרקע ולעבודה. גם בעיתות מצוקה מצווים המתיישבים על המשך הייצור ועיבוד הקרקע.
הקשר לקרקע מביא להתחזקות הקשר למקום ולישוב, להמשך קיומה של הפריסה ההתיישבותית החשובה לבטחון המדינה, להספקת התוצרת ולפיזור האוכלוסין.
גישת תנועת האיחוד החקלאי היא שעל מוסדות המדינה לספק לישובים את הכלים והאמצעים תוך המשך בניית התשתית ההתיישבותית והאנושית לפיתוחה וביסוסה של החקלאות וההתיישבות.