שמואל גלנץ, עו״ד

שמואל גלנץ, עו״ד

נדחתה תביעת עובדים שטענו שהם חוסים תחת הצו המינהלי[1]  בניגוד לעמדת המעסיקה – שהם חוסים לכל היותר תחת הצו הכללי[2]

 

[3] סע"ש 33820-09-18, סע"ש 37525-04-19, סע"ש 661-03-19, סע"ש 33825-09-18 סאמר חליל, עיסא ודיע נ' דגי הדן אגש"ח בע"מ

[4] ע"ע 53741-06-15 המוסך הנכון בע"מ נ' משה לוי

גביית "דמי מחלה" = תשלום מס!

בהתייחס לקול הקורא שפורסם ב-7.7.2022 מטעם משרד האוצר להלן הערותיי

"הרפורמה" – רגע לפני שסוגרים את הדלת...

במסגרת הרפורמה אמורה להתבטל החובה לשלם אגרה שנתית וכן חובת תשלום אגרת בקשה לכל עובד. תיוותר חובה לתשלום אגרת בקשה אחת לכל מעסיק.
לפי הפירסום חובת התשלום הרגיל להעסקה בשנת 2023 נותרת על כנה. שכן ביטולן של החובות כנ"ל יחול למעשה רק משנת ההעסקה 2024.
לקראת סוף שנה זו, בעוד כ-3 חודשים ידרשו החקלאים לשלם את האגרות כדאשתקד. היינו תשלום מלא ורגיל.
בחשבון גס משמעות "הדחייה" עולה כדי 48 מיליון ₪ לכלל המעסיקים

בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נידונה תביעתו[1] של עובד תאילנדי כנגד אלמנתו של בעל משק במושב מגדים. התובע לאחר 4 שנות עבודה במשק ועם מיצוי אשרתו עתר לקבלת רשימת זכויות, בהמשך מסר עדות מוקדמת ויצא את הארץ. מטעם הנתבעת העיד הבן שלמעשה ניהל את המשק, הוא (עם עוד אדם) העיד ונחקר בבית הדין.

בתביעתו טען העובד כי עבד 7 ימים בשבוע שעות רבות מידי יום וכן כי השכר ששולם לו היה נמוך משכר המינימום. לטענתו בתלושי השכר הושמטו שעות עבודה שביצע בפועל, עוד עתר לקבלת פיצויי פיטורים, פידיון חופשה, פנסיה, חגים, דמי הבראה, מענק שנתי, קרן השתלמות, פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר (5,000 ₪ לכל חודש עבודה), פיצוי בגין עבודה ביום המנוחה השבועית והעדר הסכם עבודה.

בין היתר טען התובע כי במעמד תשלום השכר החודשי הוחתם על מסמך שלא הבין את תוכנו ושנלקח ממנו מיד לאחר שחתם.
סכום התביעה המקורי הגיע כדי 304,231 ₪ !

הנתבעת באמצעות בנה הכחישה את מרבית טענות התובע, טענה כי התובע עבד 6 ימים בשבוע ושעות עבודתו כפי שנרשמו בתלושי השכר משקפים את שעות עבודתו בפועל, אלו הועתקו במדוייק מרישומי נוכחות מסודרים. עוד נטען כי לתובע נמסרו מידי חודש תלושי שכרו וכן מסמכים רשומים בשפתו כדי להבטיח שהתובע מבין את תלוש השכר והוא אף אישר בחתימתו את תכנם של מסמכים אלה.

לטענת הנתבעת, לתובע שולמו במהלך התקופה מענק שנתי, דמי כלכלה ודמי הבראה אף ביתר. כמו כן נטען כי בעת סיום עבודתו של התובע לפי בקשתו נערך עימו גמר חשבון במסגרתו קיבל את המגיע בגין חופש, קרן השתלמות, פנסיה ופיצויי פיטורים.

[1] סע"ש 3589-02-20 סוראסי סאנסאק נ' סימה פרטוש ניתן ב-28.4.2022

העילה להתייחסותי לנושא שבכותרת היא שתי הזדמנויות בהן עלה העניין בהקשר לעובדות זרות המועסקות בענף החקלאות.

הראשונה, בישיבת הועדה לעובדים זרים בכנסת[1] הועלתה טענה לפיה כל העובדות הזרות בחקלאות נחשפו לאלימות מינית.

וגם, לאחרונה נתבקשתי ללוות חקלאי שקיבל הודעת "שימוע" מרשות האוכלוסין עקב תלונה נגדו מטעמה של עובדת זרה שעבדה במשקו.

ככלל טענות להתעמרות בעבודה על ידי מעסיקים כנגד עובדיהם ותביעות לפיצוי בגין עוגמת נפש כתוצאה מכך חוזרות ונשנות בתביעות של עובדים. גם בתביעות של עובדים בענף החקלאות עולות טענות של התנכלות, השפלה וכיו"ב.

עניין העסקה/עבודה בשעות נוספות ודרך רישומם הינה סוגיה שמעוררת לעיתים קרובות מחלוקות בין עובדים למעסיקים.

הרישום  נרשם בתלוש השכר ובהתאם משולם השכר. במקום בו בוצעה עבודה מעבר לשעות העבודה הרגילות – 42 שעות בשבוע- ישולם גמול בשיעור 125% ל-2 שעות העבודה הנוספות הראשונות ומעבר לכך על כל שעה נוספת גמול בשיעור 150%.

מובהר כי במתכונת התקשרות כמו זו אין קיזוזים בין הימים וככל שעובד ביצע עבודה בשעה נוספת ביום מסויים בשבוע ומנגד החסיר ביום אחר בשבוע שעת עבודה, העובד יקבל עבור השעה הנוספת שכר בתעריף 125% ויגרע ממנו תשלום בשיעור 100% בגין השעה שהחסיר. במתכונת זו אין זכאות לזכויות סוציאליות, (פנסייה ופיצויי פיטורים) בגין השעות הנוספות.

עוד אמצעי המאפשר ניהול תביעה על ידי עובדים זרים...

לאחרונה נדרשתי להגן על מעסיק שהעובד התאילנדי שלו הגיש תביעה לאחר שיצא את הארץ. ב"כ של העובד מבקש לנהל את ההליך לרבות להעיד את העובד ולקיים חקירה מרחוק באמצעות האינטרנט.
בין נתבעת לתובע, "התגוששות", האחרון מבקש לאפשר לו לתת עדותו ולהחקר באמצעות הזום והנתבעת מנגד מתנגדת לכך מסיבות פרקטיות ומשפטיות. בעת כתיבת המאמר דנא טרם הוכרעה המחלוקת על ידי בית הדין  האזורי לעבודה בירושלים שם הוגשה התביעה.

דרך המלך, כך היה עד לאחרונה, בה הולך עובד זר המגיש תביעה כנגד מעסיקו הישראלי היא הגשת תביעה בצירוף תצהיר ובקשה (שמאושרת כמעט אוטומטית) למתן עדות מוקדמת וחקירה סמוך ליציאת העובד את הארץ. בהמשך מתקיים נוהל רגיל – הגשת כתב הגנה, דיון קדם משפט, גילוי מסמכים, תצהיר המעסיק וחקירתו והגשת סיכומים.

מגיפת הקורונה הכניסה לחיינו את הזום איתו הוטמעה במערכת המשפט טכניקה של היוועדות מרחוק. כך בין היתר מותר בתנאים מסויימים אימות חתימה מרחוק, אישור תצהיר באמצעות היוועדות חזותית ואף קיום דיון באמצעות היוועדות חזותית לרבות קיום דיוני הוכחות בהם מתקיימת חקירת עדים.

לאחרונה נדרשתי על ידי חקלאים מעסיקי עובדים זרים מתאילנד לתת מענה לשאלה בעניין תשלום עבור היום הראשון לחודש ינואר  2022 שנחשב אצלם כיום חג. יום זה חל השנה בשבת ומכאן השאלה.

להלן ארחיב ואפרט בעניין.

למעלה ממאה מיליון ₪ מידי שנה משלמים חקלאים כפנסיה לעובדים זרים (בנוסף ל130 מיליון ₪ כפיצויי פיטורים)

מטרת תוכניות הפנסיה והרציונאל שלהן הוא הרצון למנוע את הזדקקותו של אדם לקצבה מהקופה הציבורית ולמנוע ממנו להיות תלוי בבני משפחתו. 

שלטון מחיל גישה פטרנליסטית בעניין זה על מנת להבטיח לאדם העובד ולשאיריו זרם הכנסות שיחליף את מקור ההכנסה שנפסק עקב הפסקת עבודה בשל גיל, נכות או מוות.

בעוסקינו בעובד זר, תאילנדי, אשר בארצו אין קופת פנסיה לעובדים, כאלה המגיעים לישראל, מדוע זה צריכה מדינת ישראל לדאוג לפנסיה לאותם עובדים שעה שבארצם שלהם אין הסדר דומה?

בהינתן שהעובד התאילנדי משתכר בארץ בסכומים העולים בהרבה על השכר בארצו ובהינתן שתשלום הפנסיה בו מחויב המעסיק אינו משמש למטרה שלשמה נקבע כי אז נכון וצודק להחריג את העובדים הזרים בחקלאות ולבטל את החובה לשלם להם תשלום חלף פנסיה. ויפה שעה אחת קודם!

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.