מאמרים

מרביתם המוחלטת של הישובים הכפריים מאוגדים תחת אגודה שיתופית על פי הסיווג המתאים לאותה אגודה. (קיבוץ, מושב, כפר שיתופי, אגודה קהילתית ועוד)

אגודה, היא סוג של תאגיד שהוקם על ידי חבריו להשגת מטרה משותפת ובשונה מתאגידים אחרים לחברות האישית יש משמעות בחוק ורק במצבים נדירים ניתן למנות מיופה כוח לייצג את החבר באסיפה הכללית.

באגודה שיתופית רווחת החברים קודמת לרווח החברים, אך לא שוללת קיומו של רווח כזה.

עוד נקבע בפסיקה כי התקנון מהווה חוזה בין האגודה לחברי האגודה ובין חברי האגודה בינם לבין עצמם ולכן חשיבות עדכון התקנון והתאמתו לשינויים הנדרשים מחייבת בחינה ועדכון של התקנון אחת לכמה שנים.

חשוב לציין כי תקנון האגודה הינו המדרג הנמוך ביותר ואסור שיסתור את כל חוק, את פקודת האגודות השיתופיות ואת תקנות האגודות השיתופיות.

מפלס הכנרת עולה אך גשמי החורף גורמים גם לנזקים, כדוגמת מיטלטלין שניזוקו מהצפה, עצים שנפלו על רכבים וכולי.

באילו מקרים הקיבוץ או המושב אחראים לפצות בגין נזקי סערה?

האם על האגודה שהינה ספק מים להפחית את החיוב בגין צריכה שנובעת מנזילה סמויה אצל צרכן במושב?

לאחרונה נשמעו ונכתבו דעות שונות לגבי נושא זה.

בימים אלה מתחוללת דרמה מול רשות מקרקעי ישראל בנושא ביצוע הליך של "התחשבנות מחדש" במושבים שהגישו תביעות לזכויות היסטוריות.

אחד מתנאי הסף ליישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ ההחלטות הוא, כי לא הוגשה תביעת בעלות ע"י האגודה או ע"י חבריה.

מה הקשר בין תביעות בעלות ל"התחשבנות מחדש"?

התשתית להגשת תביעות בעלות הונחה בסעיף 34 בבג"ץ "הקשת המזרחית" בשנת 2002 שקבע כי ייתכנו מקרים בהם החוכרים השתתפו בתמורה ששולמה עבור רכישת הקרקע שנרשמה ע"ש קק"ל וייתכן כי במקרים אלה לחוכרים יש זכויות משפטיות העולות על אלה הקיימות בהסכמי החכירה.

על בסיס זה, הוגשו תביעות בעלות ע"י אגודות שהשתתפו ברכישת הקרקע במטרה כי בית המשפט יצהיר על הזכויות הקנייניות שלהם בקרקע.

 

ממצאים ראשונים  במפקד החקלאות הארצי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה תמונה עגומה על מצבם של החקלאים בישראל.

לפי המפקד ירד מספר החקלאים ב-61% לעומת מספר החקלאים בשנת 1981 ועל פי כותבי הדו"ח כנראה שהמספר אף נמוך יותר שכן בסקר הנוכחי לא הוגדר מה הסף המינימלי להגדרתו של חקלאי.

המפקד הנוכחי בוצע לאחר כ-40 שנים שבהם מדינת ישראל לא ביצעה מפקד בנושא וגם הסקר המקיף האחרון לחקלאות התבצע בשנת 1995.

לפי הסקר מספר המשקים הפעילים בישראל עמד ב-2017 על כ-17,338 משקים שרובם במשק המשפחתי (10,700 וחלקם האחר במגזר הערבי , במשקים הפרטיים ובקיבוצים.

הירידה המשמעותית במספר החקלאים לפי הסקר היא במשק המשפחתי שמתקשה לעמוד באתגרים שמציבה לו המדיניות הממשלתית בישראל.

אגודה הינה סוג של תאגיד משפטי (cooperative), דהיינו התארגנות של חבר בני אדם המבקשים יחד לפעול לקידום מטרה משותפת וכך למעשה הוקמו הקיבוצים, המושבים השיתופיים, מושבי העובדים, הכפרים השיתופיים ועוד.

באגודה שיתופית רווחת החברים קודמת לרווח החברים, אך לא שוללת את קיומו וזאת בשונה מחברה שבה השאת ההון והרווח הינו המטרה המרכזית.

בעוד בחברה יכול להיות אדם אחד הבעלים של החברה וגם יכולים להיות בעלי מניות שחלקם בחברה שונה, הרי שבאגודה שיתופית בעיקרון לכל חבר יש אותן זכויות וחובות וכך גם זכויות ההצבעה באספה הכללית שהינה אישית. (ייפוי כוח מתאפשר רק במקרים ייחודיים).

שוני חשוב ונוסף הוא הניהול של האגודה ובדרך כלל הנהלת האגודה נבחרת לתקופה של שנתיים והמכהנים בה עושים זאת על דרך של התנדבות וללא כל תמורה כספית ויכולתם לקבל החלטות מחייבת לא פעם סיוע מקצועי של מומחים בתחומים שונים ובעיקר בתחום המשפט.

סיום שנה ותחילת שנה חדשה היא הזדמנות לבחון מחדש את התנהלות האגודה על מנת לרענן תחומים שבהם האגודה צריכה לבדוק את עצמה.

מדובר בדחייה השלישית של פעימת המתווה, לינואר 2021, זאת נוכח פגיעה משמעותית בפדיון מגדלי הדגים בישראל. משרד החקלאות: "מאז הורדת המכס, הייצור המקומי של קרפיון אמנון ובורי ירד בכמעט חצי". יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "בקצב הזה בעוד שנתיים לא יהיה ייצור מקומי"

"משטר הנחלות" קיבל ביטוי בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל בשנת 1965, "נולד" לאור התנאים ששררו באותה עת שבה הוקצו נחלות למתיישבים. המטרה היתה "מגורים" ו"עיבוד" החלקות החקלאיות של הנחלה, צמיחה של החקלאות במדינת ישראל שהיתה בראשית דרכה ופיתוח ההתיישבות העובדת. במשך עשרות שנים חקלאים במושבים וקיבוצים עבדו קשה מאוד בכדי לפתח את ענף החקלאות בתקופות מאוד קשות שעברו על מדינת ישראל. למרבה הצער עם השנים חלו שינויים ביחס של הממשלות לענף החקלאות, כך שהקשיים שהערימו על החקלאים בכל תחום, הביאו לכך שרבים וטובים עזבו את ענף החקלאות וחיסלו ענפים שעברו דורות במשפחה.

"הנחלה המשפחתית" שינתה את פניה עם השנים כולל הצרכים של בעלי הנחלות. בצד זה, שנים רבות מקבלי ההחלטות ברשות מקרקעי ישראל, לא התאימו את ההחלטות למציאות המשתנה מה שהביא לכך שנוצר מצב של "אי התאמה" ברמה של "אבסורד" (מצב שלא מתיישב עם ההיגיון והשכל הישר) בין המציאות של עולם הנחלות לבין ההחלטות.

מהמקום הזה נולד הצורך להביא שינוי "במשטר  הנחלות" ולהתאים את הוראות ההחלטות למציאות של מדינת ישראל בשנת 2020 ולצרכים של בעלי הנחלות.

שנת 2018, מצטרפת לקיבעון המאפיין את התפוקה החקלאית מזה קרוב ל-10 שנים ברמה של כ – 30 מיליארדי שקלים

מצגת מאת אילנה דרור, התאחדות חקלאי ישאל

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237