דודו קוכמן, עו״ד

דודו קוכמן, עו״ד

מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי.

עורך דין בעל תואר שני L.L.M במשפטים. אוניברסיטת בר אילן.

טל: 03-5620621

פקס: 03-5622353

דוא״ל: dudu@ihaklai.org.il

דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בתובענה ייצוגית שהוגשה כנגד רשות מקרקעי ישראל בגין טענה לאי מתן ההנחה המלאה לחיילי המילואים פעילים שעמדו בתנאי החלטה 1261 ורכשו קרקע לבניה נמוכה נקבע בהסכם פשרה כי רשות מקרקעי ישראל תפרסם הודעה בעיתונות ותאפשר לכל מי שרכש קרקע להגיש בקשה על מנת לקבל את מה שנגבה באופן לא תקין.

התובעים שיוצגו על ידי עו"ד ניצן גדות ממשרד רדעי-גדות (ת"צ 12079-05-14 סיידו נ' רמ"י), טענו לפרשנות לא נכונה של רשות מקרקעי ישראל ליישום החלטה 1261.

בית המשפט השלום בתל אביב קבע בפסק דין כי הפרשנות של המנהל היא "פתלתלה, מלאכותית ומאולצת ואינה עולה עם תכליתן של החלטות 1101 ן-1265 וחייב את הרשות להשיב לתובע את כל הכספים שנגבו ביתר.

מדובר על תביעה שיזם חבר אגודת נווה מבטח בגין חיוב יתר שאילצה אותו הרשות לשלם בגין הסדרת השימושים הלא חקלאים בנחלתו, ועיקר המחלוקת נסובה בגין החיוב על תשלומי העבר.

תא (שלום) (תא) 18877-11-14 ניר בר נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 05/03/2020

 

בית המשפט העליון קבע כי סכסוך אודות חברות באגודה שיתופית אינה סוגיה חוקתית אלא רק במקרים חריגים ובכך הביא לסיום דיון לא סגור זה שנמשך עשרות בשנים.

מדובר על בקשת רשות ערעור של נהריה –כפר שתופי להתיישבות חקלאית על החלטתו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, אשר במסגרתה נדחתה בקשת אגודת נהריה להורות על עיכוב הדיון בתובענה שהוגשה נגדה בשל קיומו של סעיף בוררות הקיים בתקנונה. (רע"א 959/20).

בפרשה זו דובר על אישה שחברותה הופסקה באגודה בשל העובדה שאינה עומדת בתנאי הכשרות לחברות מאחר ואינה מחזיקה במשקה החקלאי. בית המשפט המחוזי שאליו פנתה האישה לביטול החלטת האגודה, קיבל את תביעתה ביולי 2017 וקבע כי אופייה של האגודה השתנה, כמו עיסוקם החקלאי של יתר חברי האגודה עבר וחלף מהעולם וכי הוצאתה מהאגודה הייתה שלא כדין.

כשנה לאחר מכן הלכה האישה לעולמה וביתה ביקשה להעביר אליה את חברותה באגודה ואל הבקשה גם צורפה פניית האם למנות את הבת כחליפתה.

כשמיענה האגודה לענות הגישה הבת בדרך של המרצת פתיחה פניה לבית המשפט בבקשה שיורה לאגודה להעביר את חברותה של האם אליה.   האגודה בתשובה לבקשה השיבה כי הבת אינה כשירה להירשם כחברה באגודה שכן אינה מתגוררת בשטחי האגודה כנדרש בתקנות ובתקנון האגודה. בנוסף טענה האגודה שאת הסכסוך יש להעביר להכרעת רשם האגודות השיתופיות או לעכב את ההליכים בשל קיומה של תניית בוררות בתקנון האגודה.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת האגודה להעביר את הדיון לרשם האגודות וגם דחה את הבקשה לעכב את ההליכים בתובענה כדי להעבירה לבוררות וקבע כי הוא מקבל את עמדת הבת שעניין חברותה הוא עניין חוקתי ולא עניין פנימי הנוגע לעסקי האגודה ולכן סעיף הבוררות לא חל על עניינים חוקתיים.

על החלטה זו של בית המשפט שלא להעביר את הסכסוך לבוררות בטענה שמדובר בעניין חוקתי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שקיבל את הערעור וקבע בפסק דין תקדימי כי אמנם נקבע בפסיקה כי עניינים בעלי עניין "חוקתי" לא יוכרעו בידי בורר אלא יגיעו לדיון בבית המשפט גם אם יש תניית בוררות, אך אין זה המקרה.

בית המשפט העליון עשה סדר בסוגיה זו שהייתה פתוחה עשרות בשנים וקבע כללים ברורים הקשורים לסכסוכים בקבלה לחברות או בהוצאה מחברות

רע״א 959/20 נהריה - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית נ׳ דפנה פרידמן, פס״ד מיום 03.05.20

לאחרונה פרסמה רשות מקרקעי ישראל נוהל חדש שמספרו- B  90.02 שמרכז את ההנחיות בעניין בקשה למתן או ביטול כתב התחייבות לרישום משכנתא.

משכנתא היא משכון של מקרקעין הנרשמת בלשכת רישום מקרקעין (טאבו) ומשמשת כערובה להבטחת פירעון הלוואה הניתנת על ידי בנק, חברת ביטוח או גורם אחר (הגורם המלווה).

כאשר זכויות הנכס מנוהלות ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כלומר אינן מנוהלות בלשכת רישום מקרקעין או בחברה משכנת​​ או בחברה קבלנית, מנפיקה רמ"י  "כתב התחייבות לרישום משכנתא", שמשמעותו התחייבות שלא לרשום בלשכת רישום המקרקעין את הזכויות בנכס, אלא אם כן במעמד הרישום תירשם גם המשכנתא לטובת הגורם המלווה וכן התחייבות שלא לאשר ​העברת זכויות​ בנכס ללא הסכמת הגורם המלווה.

משמעות הדבר שנכסים כמו מגרשי הרחבה, משקי עזר ונחלות הרשומים בלשכת רישום מקרקעין (טאבו), יעשו זאת כמובן באמצעות רישום המשכנתא בלשכת רישום המקרקעין.

כל אזרח יודע מה קורה כאשר הוא לא עומד בזמן בתשלומי הארנונה, מס שבח, מע"מ או כל מס אחר לאחד מגופי המדינה? תוך זמן קצר האזרח מקבל דרישת חוב שבצידה קנס כספי ולעיתים הרשויות מפעילות סנקציות דורסניות יותר כדי שהאזרח ישלם את החוב שלדעת המדינה וזרועותיה השונות מגיע לה!. בכל מקרה הרשויות לעולם לא ייוותרו על חוב שמגיע להם.

נראה כי כאשר המצב הפוך, הכללים יכולים להשתנות והחוב שרשות מקרקעי ישראל חייבת לאזרח יכול להיעלם בהחלטה מנהלית ואף סודית!.

מועצת מקרקעי ישראל קיבלה החלטת מועצה מס' 979 ביום 27/3/2007 שבה נקבעו תנאים חדשים להיוון זכויות המגורים בנחלה, תנאים שלא היו אפשריים עד קבלת ההחלטה וכשלעצמם היוו הפלייה רבת שנים של בעלי זכויות בנחלה שלא נהנו ממבצעי ההיוון בעיר.

תנאי ההחלטה החדשה קבעו כי ההיוון ייעשה תמורת תשלום של 33% מהערך השמאי, אך בשל היעדר היערכות של המנהל לביצוע ההחלטה נקבע בהחלטה כי מי שיאלץ לשלם יותר מהנדרש בשל היעדר מוכנות של הרשות יהיה זכאי להתחשבנות על תשלומי היתר ששילם.

עם קבלת ההחלטה, הותקפה ההחלטה בבג"ץ על ידי גורמים שטענו שההחלטה מיטיבה מחד ועל ידי גורמים שטענו שההחלטה מפלה לעומת אזרחי העיר מאידך.   ביום 9/6/11 קבע בג"ץ בפסק דין (בג"ץ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל) כי ההחלטה תקפה אך רק ביום 10/4/18 פתחה רשות מקרקעי ישראל שעריה בפני כל האזרחים ועד מועד זה רבים מבעלי הזכויות בנחלה נאלצו לשלם תשלום מופרז לרשות.

התפרצות נגיף הקורונה בסין הביאה להיערכות חסרת תקדים של מדינות שונות בעולם ובהם ישראל מתוך רצון לצמצם עד כמה שניתן את התפשטותו של נגיף הקורונה שממדי ההתפשטות שלו הולכים ומתגברים ויש כבר אזורים חסרי אונים בהיעדר תרופה מתאימה לנגיף החדש שאף הביא למותם של אלפי אנשים, בעיקר בסין.

בשל החשש מהתפשטות הקורונה, כל מדינה פועלת לחסימת גבולה על מנת למנוע כניסת אזרחים ממדינות שפוטנציאל ההדבקה בהם לדעת רשויות הבריאות הוא גבוה.

חסימת הגבול, כוללת גם ביטול טיסות, מניעת כניסת עובדים ותיירים, וחשש של אזרחים בכל העולם, כולל ישראל לצאת לחופשות בחו"ל ולמגיפה יש השפעה עקיפה של נזק כלכלי שהיקפו עוד לא ידוע לכלכלה העולמית ובהם ישראל, אך הנזק כבר ניכר.

כך אנו רואים שתחומי תיירות נכנסת הוקפאו לחלוטין ובהם בעיקר תיירות מסין וממקומות אחרים המזוהים עם התפשטות המחלה וטיסות ישירות לסין ומסין בוטלו עד הודעה חדשה.     

האטה משמעותית בהזמנה מקוונת באתרים מסוימים שמושפעים מההיסטריה האופפת את השווקים היא תופעה נוספת המתרחבת לאחרונה בעיקר בשל חוסר הידיעה מהמצב האמיתי של התפשטות הקורונה ודרישת השלטון הסיני לעובדים רבים באזורים נרחבים בסין להישאר בבית.

התלות של העולם המערבי בכלל ושל אזרחי ישראל בפרט בתוצרת זולה של מוצרי צריכה מסין חייבת לעורר דאגה בכלל, אך כאשר מדובר בביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל נדרשת דאגה מיוחדת ואף חישוב מסלול מחדש.

זה חמש שנים שממשלת ישראל הולכת ומגבירה את יבוא הירקות ובעיקר עגבניות מהישות הפלסטינאית ומתורכיה אך גם מארצות אחרות.

מדיניות זו של הממשלה הינה מדרון חלקלק שהשפעתו תהיה ארוכת טווח ביכולתה או יש לומר, בהיעדר יכולתה של המדינה לספק את צרכיהם הבסיסיים של אזרחיה במזון טרי ומזון בריא מתוצרת החי והצומח.

מרביתם המוחלטת של הישובים הכפריים מאוגדים תחת אגודה שיתופית על פי הסיווג המתאים לאותה אגודה. (קיבוץ, מושב, כפר שיתופי, אגודה קהילתית ועוד)

אגודה, היא סוג של תאגיד שהוקם על ידי חבריו להשגת מטרה משותפת ובשונה מתאגידים אחרים לחברות האישית יש משמעות בחוק ורק במצבים נדירים ניתן למנות מיופה כוח לייצג את החבר באסיפה הכללית.

באגודה שיתופית רווחת החברים קודמת לרווח החברים, אך לא שוללת קיומו של רווח כזה.

עוד נקבע בפסיקה כי התקנון מהווה חוזה בין האגודה לחברי האגודה ובין חברי האגודה בינם לבין עצמם ולכן חשיבות עדכון התקנון והתאמתו לשינויים הנדרשים מחייבת בחינה ועדכון של התקנון אחת לכמה שנים.

חשוב לציין כי תקנון האגודה הינו המדרג הנמוך ביותר ואסור שיסתור את כל חוק, את פקודת האגודות השיתופיות ואת תקנות האגודות השיתופיות.

פסק דין חשוב של בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור של בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת הבהיר והרחיב את תחולתו של חלף היטל ההשבחה ואף דחה את הערעור של הועדה לתכנון ובניה מעלות תרשיחא  על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי בדרישה לחייב שינוי ייעוד משטח ציבורי פתוח לתחנת הדלק בהיטל השבחה.

ביהמ"ש נדרש לפרשנות התיבה "שימוש חקלאי" כפי שהיא באה לידי ביטוי בסעיף 21 לתוספת השלישית בחוק.

ביהמ"ש מנתח  וקובע כי חלף היטל השבחה ישולם בהתקיים בשלושה תנאים  מצטברים שלגבי שניים מהם אגודת מעונה עומדת.

בר"ם  8432/18 הוועדה המקומית לתכנון ובניה מעלות תרשיחא נ׳ מעונה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ואח׳.פס״ד מיום 04/12/19

ממצאים ראשונים  במפקד החקלאות הארצי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה תמונה עגומה על מצבם של החקלאים בישראל.

לפי המפקד ירד מספר החקלאים ב-61% לעומת מספר החקלאים בשנת 1981 ועל פי כותבי הדו"ח כנראה שהמספר אף נמוך יותר שכן בסקר הנוכחי לא הוגדר מה הסף המינימלי להגדרתו של חקלאי.

המפקד הנוכחי בוצע לאחר כ-40 שנים שבהם מדינת ישראל לא ביצעה מפקד בנושא וגם הסקר המקיף האחרון לחקלאות התבצע בשנת 1995.

לפי הסקר מספר המשקים הפעילים בישראל עמד ב-2017 על כ-17,338 משקים שרובם במשק המשפחתי (10,700 וחלקם האחר במגזר הערבי , במשקים הפרטיים ובקיבוצים.

הירידה המשמעותית במספר החקלאים לפי הסקר היא במשק המשפחתי שמתקשה לעמוד באתגרים שמציבה לו המדיניות הממשלתית בישראל.

אגודה הינה סוג של תאגיד משפטי (cooperative), דהיינו התארגנות של חבר בני אדם המבקשים יחד לפעול לקידום מטרה משותפת וכך למעשה הוקמו הקיבוצים, המושבים השיתופיים, מושבי העובדים, הכפרים השיתופיים ועוד.

באגודה שיתופית רווחת החברים קודמת לרווח החברים, אך לא שוללת את קיומו וזאת בשונה מחברה שבה השאת ההון והרווח הינו המטרה המרכזית.

בעוד בחברה יכול להיות אדם אחד הבעלים של החברה וגם יכולים להיות בעלי מניות שחלקם בחברה שונה, הרי שבאגודה שיתופית בעיקרון לכל חבר יש אותן זכויות וחובות וכך גם זכויות ההצבעה באספה הכללית שהינה אישית. (ייפוי כוח מתאפשר רק במקרים ייחודיים).

שוני חשוב ונוסף הוא הניהול של האגודה ובדרך כלל הנהלת האגודה נבחרת לתקופה של שנתיים והמכהנים בה עושים זאת על דרך של התנדבות וללא כל תמורה כספית ויכולתם לקבל החלטות מחייבת לא פעם סיוע מקצועי של מומחים בתחומים שונים ובעיקר בתחום המשפט.

סיום שנה ותחילת שנה חדשה היא הזדמנות לבחון מחדש את התנהלות האגודה על מנת לרענן תחומים שבהם האגודה צריכה לבדוק את עצמה.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237