בעקבות פסק דין (3.2.2020) ולפני פקיעת תוקף הוראת שעה לביטול היטל עובדים זרים בחקלאות.


כזכור, בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל "חוק ההסדרים" לשנים 2003-2004 נקבע היטל על מעסיקי עובדים זרים. בדברי ההסבר לחוק נאמר: "עלות העסקת עובד זר נמוכה מעלות העסקת עובד ישראלי, כדי להקטין את התמריץ להעסיק עובד זר, מוצע לחייב כל מעסיק של עובד זר בהיטל בשיעור של 15% מסך כל הכנסת העבודה ששולם לעובד הזר"*.

במהלך השנים שונה שיעור ההיטל, מ"מ בשנת 2010 נקבע שבחקלאות יעמוד שיעור ההיטל על 10% (בתעשייה ובבניין 15%). בראשית שנת 2016 בהוראת שעה ל-5 שנים בוטל ההיטל בגין העסקת עובדים זרים בחקלאות.

לאחרונה נידונה שוב בעיית ההיטל על עו"ז בערעור מנהלי(1) שהגישו 4 חברות הפועלות בתחום הבניה. החברות ערערו על החלטת פקיד השומה שחייב אותן בהיטל העסקת עובדים זרים.

  • עמ 34974-12-17 דקל עובדים זרים בע"מ, לו באן משאבים בע"מ, צ.ג.י. פרסונל שירותי כ"א 2005 בע"מ ואח' נ' פקיד שומה גוש דן, פקיד שומה גוש דן, פקיד שומה חולון ואח'. ניתן 3.2.2020.
  • בג"צ 2587/04 בוכריס נ' פקיד שומה חדרה.

לאחרונה, צירוף מקרים, נזדמן לי לייצג בשני מקרים מעסיקים שעובדיהם שפוטרו בשל חשיפת גניבה (האחד חומרי הדברה והשני פרי) הגישו לבית הדין לעבודה תביעות לקבלת זכויות שונות ביניהן דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. 

כאן נביא פסק דין שעסק בזכויותיו של עובד שיוחסה לו גניבה ממעסיקתו.

סע"ש 71663-11-17 א.א. נגד ליסקו-אטלס שרותי לוגיסטיקה בע"מ (27.9.19)

הסוגיה שבשורה העליונה שבכותרת נדונה בבית הדין האזורי לעבודה במשפט בו האשימה המדינה שותפות העוסקת בגידול צמחים ואת מנהלה באשמה של אי העמדת מגורים הולמים ל-45 עובדים / משתלמים / סטודנטים.

בדיון טענו הנאשמים שהללו אינם 'עובדים זרים' כמשמעות המונח על פי חוק עובדים זרים. להגנתם טענו הנאשמים בין היתר כי המפקחים נהגו שלא כדין מצד אופן פעולתם הטכני, בעניין זה לא נעסוק כאן כך גם לא נעסוק בפירוט הליקויים שהיו הסיבה להגשת כתב האישום.

ענייננו כאן הוא בטענה המהותית אותה טענו הנאשמים. אלה טענו כי הביקורת נעשתה שלא כדין כיוון ש'העובדים' נשוא כתב האישום הם סטודנטים ששהו בארץ כדין ומכל מקום אינם 'עובדים זרים'.

העז 52402-03/17 מדינת ישראל / רשות האוכלוסין וההגירה נ' דנציגר משק פרחים "דן", גבריאל דנציגר

לאחרונה נמסרה מטעם בנק ישראל הודעה לעיתונות העוסקת ב"סחר בלתי חוקי בהיתרי עבודה לעובדים פלסטינים בישראל".

הניתוח שנערך ע"י חטיבת המחקר בבנק ישראל בשיתוף עם שלוחת אוניברסיטת ניו יורק באבו דאבי מציג נתונים מדהימים.

מתברר לפי המחקר כי כ- 20,000 היתרים לעובדים פלסטינים, שהם 30% מהפועלים הפלסטינים המועסקים בישראל בהיתר, נרכשו באופן לא חוקי תמורת תשלום חודשי ממוצע של כ-2,000 ₪ לחודש.
ההכנסות מאותו סחר בהיתרים נאמדים בכחצי מיליארד ₪ בשנה.

לאחרונה הופץ בין חקלאים מעסיקי עובדים זרים מתאילנד חוזר ובו רשימה ארוכה של ימי חג הנהוגים בתאילנד. בין היתר גרר הדבר, ללא תאום מראש וללא יידוע המעסיקים, "יום חג" – יום שבתון ב-23.10.

נתבקשתי להבהיר את המצב המשפטי בהקשר לימי החג לעובדים זרים המועסקים במשקים.

במשפט בו הואשם חקלאי המעסיק עובדים זרים באי העמדת מגורים הולמים לעובדיו טען עד מטעם המאשימה (מפקח) כי המעסיק הוא הוא האחראי לניקיון במגורי עובדיו, עדותו זו של המפקח אשר 'הגדיל ראש' הביאה אותי לעיין בהלכה הנוהגת בעניין זה ולהציגה כאן לידיעת מעסיקי עובדים זרים.

ביה"ד הארצי לעבודה ביטל קנסות בסך 280,320 ₪ ו-56,064 ₪ שהוטלו על חברה ומנהלה בבית הדין האזורי

ע"פ 1349-04-15 בוני הארץ י.ק. בע"מ ויורם קצב נ' מ"י (ניתן 11.3.2019).

עובד תאילנדי הגיש כנגד מעבידתו תביעה בסך של כ-300,000 ₪ בגין: הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי הודעה מוקדמת, פידיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים ובהמשך גם: קרן השתלמות, דמי כלכלה ומענק שנתי.

הנתבעת הינה חברה המגדלת בדרום הארץ עגבניות ומעסיקה מאות עובדים.

לטענת התובע הוא עבד בנתבעת במשך 54 חודשים, מנגד טענה הנתבעת כי עבד בנתבעת 41 חודשים בלבד וכי קודם עבד בחברה בעלת ישות משפטית אחרת. בבית הדין התברר כי התובע הועסק בתחילת הדרך ב"חברה אחות" של הנתבעת. התברר כי התובע למעשה עבד בכל התקופה באותה עבודה ובאותו מקום אשר על כך פסק בית הדין כטענתו של התובע בעניין תקופת העבודה. בית הדין העיר כי הנתבעת לא הציגה "הודעה לעובד" לתמיכה בעמדתה.

בדיון בוררו בין היתר נסיבות סיום העבודה.

סע"ש 68623-11-17 סינג פאונרם נ' נתאי גידולים בע"מ ניתן 28.8.2019.

ניתן ואף רצוי לברר מחלוקות בהליך בוררות כתחליף לניהול הליך בערכאות. הליך הבוררות על פי רוב יעיל יותר, מהיר יותר, אין בו פרוצדורות קשיחות, אם הוא נעשה בפני פורום מתאים הוא גם זול יותר לצדדים.

ברם, בוררות במחלוקות הנוגעות למשפט העבודה שונה מבוררות בהליכים אזרחיים אחרים. זאת כיוון שלויתור של עובד על זכויות המגיעות מהדין-אין תוקף! ויתור על זכויות כפויות להן זכאי עובד, אין בו ולא כלום. אשר על כן אין לדון בהליך בוררות בכל עניין הנוגע באותן זכויות כפויות (שכר מינימום, פיצויי פיטורים, חופש, דמי חגים, דמי הבראה, נסיעות וכו').

להלן סיפור אודות מחלוקת בין עובד למעסיקתו שהתברר בהליך בוררות.

דומה שעניין חבות המס על שני הרכיבים שבכותרת כבר בוּרר ונקבע בעבר ואין הוא מעסיק יותר את המעסיקים ואת שלטונות המס.

ברם, להפתעתי בימים האחרונים הוסבה תשומת ליבי לכך שביקורת מטעם רשויות המס באחד ממשקי העמקים הצפוניים העלתה כי קיבוץ שהעסיק עובדים זרים בחקלאות לא ניכה מס במקור בגין ההטבה ממנה "נהנו" העובדים הזרים. לטענת המבקרים בניגוד לחובה לעשות כן.

כזכור, החוק מאפשר ניכוי מהעובד בשיעור חלקי בלבד של עלויות המגורים ושל הביטוח הרפואי.

חוק עובדים זרים מחייב מעסיקי עובדים זרים בחקלאות להעמיד לרשות העובדים מגורים הולמים. תנאי המגורים נקבעו בפירוט ובדיוק בתקנות כך גם הסכום המותר לחיוב העובדים הזרים בגין תשלום הביטוח הרפואי אותו חייב המעסיק לערוך לעובד (שליש מהעלות בעובדים בחקלאות ובבניין חצי מהעלות בעובדי סיעוד).

בעקבות הביקורת, בעטייה נכתב מאמר זה, נצרכתי לפסק דין שניתן באותו עניין בדיוק, בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

פסק הדין עוסק בערעור אותו הגישה חברה העוסקת בהעסקת עובדים זרים בענף הבניה. שלטונות המס חייבו את החברה במס בגין ההפרש שבין עלות העמדת המגורים כפי שעלתה לחברה ורכישת הביטוח הרפואי לבין הסכום שניכתה החברה מהעובדים בגין אלה   (בחקלאות הסכום המותר לניכוי בגין מגורים עומד על סך 530 ₪ (לפי סקר שנעשה העלות האמיתית גבוהה מ-1,000 ₪ לחודש)). פקיד השומה טען שמדובר בהכנסה של העובדים וממנה היתה החברה אמורה לנכות מס במקור.

8096-11-14 צ.ג.י. פרסונל שירותי כ"א 2005 בע"מ נ' פקיד שומה חולון –ניתן 20.8.19

על חשיבות עריכתו של השימוע לעובד, בטרם מתקבלת החלטה על פיטוריו, כולכם כבר צריכים לדעת.

הלכה ידועה היא כי בטרם יפוטר עובד, מחובתו של המעסיק לקיים הליך שימוע ובמסגרתו לאפשר לו להציג טענותיו ולשקול אותן בלב פתוח ובנפש חפצה.

יחד עם זאת, לא אחת אני נשאלת לגבי החובה לערוך שימוע "בכל מצב", גם במקרים של סגירת מפעל או פיטורים נוכח הליך של צמצומים. במקרים אלו סובר המעסיק- בשביל מה לעשות שימוע? הרי בכל מקרה אין לי ברירה אלא לפטר ועל כן עולה השאלה מה המשמעות של פיטורין ללא עריכת שימוע במקרים אלו.

* סע"ש (אזורי נצ') 51287-11-16 אנבאלה סופי - אקספורט - ארז בע"מ (פורסם בנבו, 30.05.2019)

עמוד 1 מתוך 10

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237