בני זוג רכשו מגרש בהרחבה בקיבוץ להב ועברו להתגורר בו כתושבי הרחבה, תוך שקיבלו מעמד של בעלי זכויות חכירה המועמדים לקבלה כחברי אגודה קהילתית. הזוג טוען שהאגודה החקלאית של הקיבוץ אשר פועלת כוועד קהילה ומנהלת את ענייני ההרחבה עד להקמת האגודה הקהילתית, משיתה עליהם תשלומים מוניציפליים שאין בסמכותה לגבות.

השאלה המרכזית בלב המחלוקת הינה: האם רשאית אגודה שיתופית לדרוש תשלום עבור מתן שירותים לתושבי הקיבוץ על מי שאינו חבר בה?

ה"פ (ב"ש) 47935-02-17, סהר יהב נ' קיבוץ להב אגודה שיתופית חקלאית, פס״ד מיום 14/01/2019

לאחרונה ניתן פסק דין של בית המשפט העליון, הקובע מה "רף הכניסה לבית המשפט" של חוכרים המעוניינים להוכיח, כי הם זכאים לזכויות נוספות לאלו המוענקות לחוכרים בחוזי החכירה האחידים ובהחלטות ונוהלי מועצת ורשות מקרקעי ישראל.

פסק דין הינו בערעור על פס"ד של כבוד בית המשפט המחוזי, אשר דחה את טענותיהם של הקיבוצים חפציבה ובית אלפא לזכויות עודפות ביחס לחוזים הנהוגים ברמ"י ולהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. הזכויות שהתבקשו הינן זכויות בעלות או זכות הקרובה לבעלות ביחס לשטח החכירה המקורי של הישובים.

בית המשפט העליון לא מצא מקום להתערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, אולם מצא להוסיף מספר דברי הבהרה ביחס למשמעותה ותחום מחייתה של פסקה 34 לפסק הדין "שיח חדש" (הידוע גם כ"בג"ץ הקרקעות" ו"בג"ץ הקשת המזרחית"), אשר נתנה, לכאורה, פתח לישובים בעלי טענות לזכויות מיוחדות בקרקעותיהם לפנות לבתי המשפט ולהוכיח אותן.

ע"א 463/18 קיבוץ חפציבה ואח' כנגד קק"ל ואח, פס״ד מיום 05/03/19

רבים מהישראלים נהנים מעשיית שימוש ברשת החברתית "פייסבוק". אולם, רק מעטים מהם מכירים את הסיכון לתביעה משפטית שהם חשופים אליו כתוצאה מהשימוש באתר זה. על כן, בחרנו להביא לפניכם פסיקה אקטואלית בנושא אחריות משפטית בגין פעולות שונות בפייסבוק, זאת מכיוון ואנו מוצאים את הנושא רלוונטי למצבים רבים ומגוונים במציאות היומיומית בה אנו עוסקים.

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתו נדחתה תביעת לשון הרע שהגישה המערערת לפי חוק איסור לשון הרע. השאלה שעמדה בלב המחלוקת הינה שאלה שטרם הוכרעה בפסיקה: האם לחיצה על כפתורי החיבוב והשיתוף ברשת החברתית פייסבוק יכולה להיחשב כ"פרסום" לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, וכתוצאה מכך לעלות כדי פעולה המהווה לשון הרע כהגדרתו בחוק.

ע"א (ת"א) 35757-10-16, ניידילי תקשורת בע"מ נ' שאול ואח', פס״ד מיום 16/01/2019

תביעה שהגישו יורשים של חבר מושב מירון שנפטר כנגד המושב במסגרתה הם טוענים כי חרף העברת הזכויות במשק החקלאי של אביהם לאחד מהיורשים, המושב מסרב לשלם לו כספים המגיעים לבעלי הנחלות במושב בטענה כי הוא לא התקבל לחברות באגודה.

ת"א (שלום)(צפת) 20691-08-16 – ציגלר ואח' נ' מירון מושב עובדים, פס״ד מיום 03/09/2018

האם הסכם שנעשה בין יורשי נחלה במושב לאחר מתן צו ירושה עלול להביא לחובת תשלום היטל השבחה?

היטל השבחה הוא היטל מכוח חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, המוטל כאשר חלה השבחה במקרקעין.

מועד תשלום ההיטל הינו, בין היתר, בעת העברת הזכויות במקרקעין. לאחרונה דנה ועדת ערר מחוזית לתכנון ובנייה פיצויים והיטלי השבחה - מחוז מרכז ("וועדת הערר"), בשאלה האם הסכם בין יורשים, במסגרתו יש העברת זכויות בנחלה ואשר נכרת לאחר מתן צו הירושה, הינו העברה המחייבת תשלום היטל השבחה, או שאין חובת תשלום, שכן ההסכם מהווה חלק מהליך ההורשה וההעברה הינה 'העברה מכח דין' ועל כן אינה נחשבת כמימוש זכויות, המחייבת תשלום של ההיטל.

ערר מס' 8027-02-18 פרוכטר ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה עמק חפר (ניתן ביום 11.12.2018)

מעת לעת מדווחים חברי מושבים ומושבים על מקרה מקומם שבו נקלעה חברה שעבדה עימם לחובות ואז, על מנת להמשיך את פעילות החברה מחד, ולהתחמק מתשלום החובות להם ולאחרים מאידך, פתחו בעלי החברה חברה חדשה תוך שהם משאירים את המושב או את חבר המושב מול שוקת שבורה. השאלה השכיחה בשיחות אלו היא "האם יש מה לעשות?" – והתשובה היא בהחלט שכן. במקרה כזה ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה כי ירים את "מסך ההתאגדות" שבין החברה החייבת לבעליה או בינה לבין החברה החדשה באופן שבו יהיו האחרונים חייבים בחובות החברה החייבת. כמו כן ניתן לבקש לחייב את נושאי המשרה בחברה בחובות מכח אחריותם האישית. אמנם מדובר בסעד שלא ניתן כדבר בשגרה, אך במקרים המתאימים בית המשפט נעתר לבקשה מעין זו. כך היה למשל בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בנצרת שאסקור בפניכם.

* ת"א (שלום נצ') 26752-09-17 יצחק דהן נ' קידי- קיט י.ד.ע בע"מ (פורסם בנבו, 18.06.2018)

בימים אלה התקבלה החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה למתן צו מניעה זמני האוסר על רשות מקרקעי ישראל למנוע מחברי אגודת עובדי אדמה בגן השומרון המבקשים להצטרף להסדר המיטיב ואשר ממלאים אחר הוראות ההחלטות, את ההצטרפות להסדר המיטיב.

אגודת עובדי אדמה בגן השומרון הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי, שבו יוצהר כי האגודה הינה הבעלים של פרדס בשטח של כ-78 דונם, בשיעור של 88% מזכות הבעלות או לחילופין יוצהר כי האגודה זכאית להמשיך לחכור את הפרדס בחכירה לדורות וכן להצהיר כי האגודה זכאית ל-88% או כל שיעור אחר שיקבע ביהמ"ש מכל הכנסה או הטבה שתקבלנה הנתבעות קק"ל ורמ"י כתוצאה משיווק המקרקעין שבהם מצוי הפרדס לצדדים שלישיים.

הפרדס הינו חלק ממשבצת האגודה שטוענת כי חלקה זו נרכשה לפני עשרות שנים על ידי האגודה בטרם הועברה לקק"ל.

לאור הגשת התביעה נוקטת רמ"י במדיניות שבמסגרתו היא מסרבת באופן גורף להעניק שירותים בסיסיים לחברי האגודה, גם בעניינים שאינם קשורים כלל לתביעה והיא מנמקת זאת בכך ש"מדיניות הרשות אינה מאפשרת החלת החלטות מיטיבות מקום בו מתערערים הכללים הרגלים החלים על נחלות ונבחן מחדש טיב היחסים שבין הרשות לבעל הזכויות"

מדיניות זו של הרשות, הינו מעשה בריונות של מונופול שמנהל מעל 90% ממקרקעי ישראל ואשר במקום לנהוג במדיניות של ריסון היא מנצלת את כוחה על מנת למנוע מהאזרח לפנות לערכאות בסוגיות שונות.

ת״א (חיפה) 43236-00-17 אגודת עובדי אדמה בגן השומרון, כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע״מ נ׳ קרן קיימת לישראל ואח׳, פס״ד מיום 19/02/2019

היום ברור לכל בעל עסק, מכל סוג, לרבות חקלאי, כי שם העסק הוא חלק ממיתוגו של העסק. למותר לציין כי להגנה על שמו של העסק ומניעת העתקתו משמעות נרחבת בעידן זה בו התחרות המסחרית כה קשה. לאחרונה (2.1.19), ניתן בבית משפט המחוזי בחיפה פסק דין* שעסק בסוגיה חשובה זו ובחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

ת"א (מחוזי חי') 7698-06-18 קבוצת חיפה קריות נט בע"מ נ' ניוזים בע"מ פס״ד מיום 02.01.2019)

האם שעות בהן מועסק עובד ב"כוננות" נחשבות לשעות עבודה רגילות? פסק דין שניתן לאחרונה (10.10.2018)*, בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, עסק בשאלה חשובה זו ועל כן בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

*סע"ש 35701-09-15 אירינה גרייזר נ' איל"ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים (10.10.2018)

**ע"ע (ארצי ) 29712-08-13 שירלי חנדז'י נ' אחוזת רעים, עמותה רשומה (פורסם בנבו, 21.08.2016)

.