השאלה אם ניתן לסווג פעילות כפעילות חקלאית אם לאו, היא שאלה קריטית.

זאת, בשעה שהן על פי דיני התכנון והבנייה והן על פי חוק ההתיישבות, שימוש שאינו חקלאי הנעשה על קרקע חקלאית ללא קבלת היתר, נחשב ל"שימוש חורג" ואסור, שבצדו סקציות חמורות.

בנוסף, לשאלה זו יש גם השלכות כספיות נרחבות, שכן דמי השימוש הנגבים על ידי רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") בגין פעילות בעלת אופי מסחרי גבוהים משמעותית מאלו הנגבים בגין פעילות חקלאית. מדובר בנושא רלוונטי לקיבוצים רבים אשר לצד פעילויות חקלאיות מובהקות (רפת, לולים, גד"ש וכו'), מפעילים גם עסקים הנמצאים בתחום "האפור".

פסק דין* שניתן לאחרונה (6.2.19) בבית המשפט השלום בבית שמש דן בסוגיית סיווג הפעילות בקרקע חקלאית, ומפאת חשיבותו בחרתי לסקרו בפניכם בתמצית.

* ת"א (שלום בי"ש) 45276-06-13 מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' יוסף ערוסי (פורסם בנבו, 06.02.2019)

משלוח בוטנים מהודו שיועד למפעל קפה ופיצוחים בשפרעם הגיע לנמל ב-7.1.2019.

המשלוח היה מלווה ב'תעודת בריאות' מטעם משרד החקלאות בהודו. התעודה כללה הודעה כי הבוטנים נבדקו בהודו בהתאם לפרוצדורה הנדרשת ונמצאו נקיים ממזיקים כמו כן אושר כי מספר ימים קודם למשלוח בוצע בו אידוי במתיל ברומיד.

עתמ 6676-03-19 סובחי נח'לה ובניו בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד החקלאות.

חבר הקיבוץ תל יוסף אשר עבד במדגה, תובע מהביטוח הלאומי להכיר במחלת עור שהתפתחה בכף רגלו השמאלית כתאונת עבודה שנגרמה לו כתוצאה מעבודתו במדגה

ב"ל (עבודה)(נצרת) 4011-03-16 – נתן נ' המוסד לביטוח לאומי, פס״ד מיום 21/05/2018

עסקינן בתביעה במסגרתה מבקשים קיבוץ חפציבה וקיבוץ בית אלפא כי יוענקו להם זכויות יתר בשטחי המשבצת המקוריים אותם הם חוכרים מרשות מקרקעי ישראל, בעודם מסתמכים על הלכת "שיח חדש", שהכירה בכך שבמצבים מסוימים יהיה זכאי חוכר חקלאי ל"זכויות יתר" במקרקעין. 

על כן, בית המשפט מחדד את הלכת שיח חדש בהדגישו כי תביעה במסגרתה מבקש חוכר כי יוענקו לו זכויות יתר שאינן מוענקות לכלל המגזר החקלאי, עומדת בניגוד לעקרונות השוויון והאחידות, ומשום כך ראוי לקבלה אך במקרים יוצאי דופן בהם קיימת הצדקה משפטית לסטות מהם.

ע"א 463/18 קיבוץ חפציבה, קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ  ואח' נ' קרן קיימת לישראל ואח', פס״ד מיום 05/03/2018

מושבים שונים מעוניינים בהקמת תחנת דלק מסחרית בשטחיהם.

בפסק דין שניתן לאחרונה (6.3.19) בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה נדונה השאלה האם הקביעה בתכנית המתאר המקומית, שמתירה הקמת תחנת תדלוק פנימית לשימוש תושבי הקיבוץ בלבד, מלמדת על איסור להקמת תחנת תדלוק מסחרית במקרקעין?

הדברים נשוא פסק הדין יכולים להשליך גם על ההתנהלות הנכונה מול מושבים לכן לנוכח חשיבותו של פסק הדין ראיתי לנכון להביא את עיקריו בפניכם.

*עת"מ (מינהליים חי') 32932-09-18 קיבוץ ברקאי אגודה שיתופית נ' ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז חיפה (פורסם בנבו, 06.03.2019)

תופעת ההרחבות הקהילתיות במושבים ובקיבוצים אינה חדשה, והיא החלה עוד בשנות התשעים של המאה הקודמת. הנהלים המכתיבים את דרך הביצוע של ההרחבה, לרבות ההיבטים התכנוניים והקנייניים, מוגדרים בהחלטות רשות מקרקעי ישראל ('רמ"י'), החל מהחלטה 737 על גלגוליה השונים, עד להחלטה 1547 בימינו אנו. במסגרת זו, אושרה מדיניות לפיה שיווק מגרשי בניה למגורים בפטור ממכרז על פי המלצת האגודה יעשה לגבי מספר מגרשים השווה ל-115% מתקן הנחלות. יתרת המגרשים תשווק במכרז פומבי. לדוגמא, כאשר תקן הנחלות הינו 80, תאושר הרחבה בת 92 מגרשים שיורשו להיות מוקצים בפטור ממכרז.

מושבים רבים נכנסו בשנות השמונים של המאה הקודמת לקשיים פיננסיים, ומצאו עצמם מנהלים מלחמת קיום כלכלית. המושבים נכנסו להסדר הבראה כלכלית, שבמסגרתו נמחלו ונמחקו חלק מחובותיהם. בדרך כלל, למושב מונה משקם, שלימים הוחלף על ידי הכונס.

ע"א 4707/17 עזריקם מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסק דין מיום 7.3.2019

נתתמה הלוואה לצד ג' וזו לא הוחזרה? האם נושא משרה מטעם  צד ג' הצליח לשכנע אתכם כי הגוף הלווה אמיד, וכי ההלוואה תוחזר עם ריבית? האם בסופו של דבר התברר כי להתחייבות זו אין כיסוי?

חשוב לדעת, כי במקרים מתאימים ניתן לנקוט בהליך משפטי כנגד נושא המשרה בחברה הלווה. בסוגיה חשובה זו דן פסק דין שניתן ממש לאחרונה (29.1.19) בבית משפט השלום בנצרת* ובחרתי להביא את עיקריו בפניכם.

*ת"א (שלום נצ') 4536-11-12 עומר טל הסעים ונכסים בע"מ נ' גדי חזות (פורסם בנבו, 28.01.2019)

ערעור שהגישו מושב עזריקם וכונס הנכסים, המופקד על מתחם ההרחבה במושב, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדרו נדחתה תביעתם נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

עניינו של ההליך המשפטי בהקמת הרחבה במושב מכוח החלטה 737 של מועצת מקרקעי ישראל.  לטענת המערערים רמ"י יצרה בפניהם מצג לפיו יהיו זכאים לפטור ממכרז להקמת 135 בתי מגורים, וזאת למרות חריגה מההטבות שניתנו במסגרת החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

ע"א 4707/17 וע"א 4715, עזריקם מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נגד רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 07/03/2019

ערעור על החלטת עוזרת רשם האגודות השיתופיות במסגרתה נדחתה בקשת המערער להורות על תיקון פנקס החברים של מושב הודיה, ולמחוק מהפנקס שמות של 19 חברים במושב אשר התקבלו על ידי אסיפות כלליות שהתקיימו במרוצת השנים.

עמ"נ 36914-07-18, הכהן נ' מושב הודיה, פס״ד מיום 01/01/2019