הצלחה לכנס המקוון ללקוחות ענף המדגה ביוזמת 'צמח תערובות' הוצגה פעילות ענפה ופיתוחים חדשים בתחום

04 אפר 2021 המחברת/ת:
הצלחה לכנס המקוון ללקוחות ענף המדגה ביוזמת 'צמח תערובות' הוצגה פעילות ענפה ופיתוחים חדשים בתחום צילום מפעלי הדיג של צמח תערובות - סטודיו העמקים

הצלחה לכנס לקוחות המדגה של חברת 'צמח תערובות', שהתקיים במתכונת מקוונת, עקב ההנחיות, בהשתתפות עשרות משתתפים: לקוחות, מדריכים, אנשי מחקר ופיתוח. את הכנס ארגן והנחה אמיתי טל, מנהל תחום המדגה בצמח תערובות.

עומר לביא, מנכ"ל 'צמח תערובות', הציג בפני המשתתפים את הפעילות הענפה של המפעל והחשיבה המחודשת בעקבות משבר הקורונה. לביא הציג את חזון המפעל לשנת 2023, לפיו, 'צמח תערובות' מתעתד להגדיל את כושר הייצור של התערובות לחיות המשק ולהרחיב את ייצור המזון לחיות המחמד. בנוסף, ציין עומר לביא, כי נתוני הייצור בצמח תערובות, בעשור האחרון נמצאים בקצה גבול יכולת הייצור ולכן, אושרה לאחרונה הכפלה של הייצור, על ידי בניית מגדל ייצור נוסף בלב המפעל, שייבנה עד 2023. "בנוסף להגדלת כושר הייצור, מקדמים מצוינות ב'צמח תערובות', בכל דרגי הארגון וממשיכים בפעילות הפיתוח ובכניסה לשווקים חדשים. "לאחר מספר שנים בהם מחירי חומרי גלם נמוכים בענף, אנו עדים לנסיקה דרמטית של מחירי הסחורות בעולם, הגבוהים ביותר בשבע השנים האחרונות. בתחום מחירי התערובות למדגה, למשל ניתן לראות עליית מחירים של למעלה מ- 10% בין ינואר 2019 ודצמבר 2020.

שי קופלוביץ', סמנכ"ל רכש ולוגיסטיקה במפעל 'צמח תערובות', סקר את התנודות בשוק חומרי הגלם בצל משבר הקורונה ואמר: "משק כנפי הפרפר בסין, מחולל סערה בארצות הברית בתחום חומרי הגלם, בעקבות מלחמת הסחר בין סין לארה"ב, פחת היבול העולמי של תירס וסויה וגם יבולי החיטה היו נמוכים בהשוואה לשנים קודמות, מזג האוויר היה בעייתי והחלה עלייה מואצת במחירי הגרעינים למספוא. מפעלים רבים נסגרו בעולם בתקופת הקורונה והחל חיפוש אינטנסיבי של כלל היצרנים אחר חומרי גלם לא רק מסין, כך נוצר מצב ששוק חומצות האמינו, הנשלט ברובו על ידי הייצור הסיני, קפא והעולם כולו נכנס לסחרור. בסין ובאירופה נסגרו נמלים בשל מחסור בכוח אדם ובשל החלטות סגר מדיניות. גם ההובלות הימיות אותגרו והיקשו על השגת חומרי הגלם ובמקביל פחת גם הייצור. בחודשים האחרונים קיימת מגמת התאוששות בסין והיא רוכשת תבואות מכל העולם בקצב מואץ ביותר, חומרי גלם ודגנים כדי למלא את מחסני המדינה ומכיוון שסין היא תעלומה, אין לדעת מה הסיבה האמיתית לכך. רוסיה למשל, החליטה למסות את ייצוא החיטה כדי לשמור על מאגר החיטה במדינה עקב ההבנה שסין רוכשת הכול. בפועל, סין גרמה לעליות חדות בשוק הגרעינים ועדיין מרגישים את ההשפעה כתוצאה מכך. במקביל נוצרה בעיה נוספת, ההתאוששות הכלכלית של סין מצריכה גם רכישת מכולות רבות מכל העולם לטובת הייצוא והייבוא, מצב שגרם למחסור במכולות ולעיכובים בשינוע סחורות המתומחרים בכסף. כעת מנסה סין לשלוח חומרי גלם לכל העולם ולהחזיר את העולם לשגרה. עלות שינוע מכולה בחודשים האחרונים קפצה בכמעט 500%! אם מגלמים את העלויות הנוספות לתכולת מכולה, ניתן להבין עד כמה עלו מחירי חומרי הגלם ועד כמה כולנו מחכים בתקווה שבעוד מספר חודשים התנודות הללו יירגעו ונחזור לרכש נורמלי". 

מצב הדגה אף הוא עבר טלטלה השנה, בדרום אמריקה, בים השחור ובצפון אירופה, שהשפיע על המחירים של קמחי הדגים. הדגה הנמוכה משפיעה על היכולת לרכוש קמחי דגים מאזורים מסוימים בעולם ומשפיעה על המחירים. תוסיפו לזה קרבות פוליטיים באיחוד האירופאי על ייצוא דגים מצפון אירופה ותגיעו לשינויים לא צפויים שכנראה ילוו אותנו בחודשים הקרובים.

פז גורן, מנכ"ל חברת 'דג סוף' ו'דג ישראלי', מחברות הבת של 'צמח תערובות', המובילה את תחום החקלאות הימית, אומר: "אנו מחויבים לפיתוח המשאב הימי כשטח לחקלאות מים ישראלית לגידול דגי ים איכותיים וטריים לשוק הישראלי, על ידי פיתוח מזונות, זנים חדשים של דגים ושיטות גידול וכדי לקיים חקלאות ימית ישראלית, כלכלית ורווחית, תוך התמודדות ומתן מענה לשוק הישראלי מול ייבוא מאוד אינטנסיבי. תקופת הקורונה השפיעה לטובה על הביקוש לדגים טריים, משתי סיבות: האנשים פיצו את עצמם בתקופת הקורונה ובמקום לאכול במסעדות שנסגרו, בישלו ואכלו הרבה ואף קנו דגים קצת יותר יקרים מהרגיל. לתוצרת הדגים הטריים מישראל קיים יתרון, הן מבחינת חיי המדף של המוצר, היותר ארוכים והן מבחינת הטריות של הדגים. בתקופת הקורונה ייבוא הדגים הצטמצם עקב עלויות הטיסה והתוצרת הישראלית היתה מבוקשת יותר". בנוסף, אומר גורן, "התפתחות החקלאות הימית בארץ מוגבלת בשל תנאי הים, אין מפרצים ואין אתרים זמינים לגידול ולכן מחפשים כיווני התפתחות בעולם. התחום נשחק בארץ: חקלאות ימית הינו תחום קשה, מאחר ואין אתרים שמדינת ישראל יודעת להקצות, או שהם תפוסים על ידי נמל, צבא, גז והמדינה לא השכילה עדיין להקצות שטחים דו-שימושיים (שהם גם וגם = גם נמל וגם חקלאות ימית). הפרדוקס הוא שהביקוש לדגים עולה והייצור המקומי יורד ומה שממלא את הוואקום הוא הייבוא לישראל.

 הדיג של צמח תערובות 2

לצד גידול תוצרת ישראלית של דגים טריים בים, ב'צמח תערובות' הציגו טכנולוגיה חדשה של יצירת  פילה דג בתרבית. ד"ר שלמה פלבן, מנהל הפיתוח בצמח תערובות סקר את הטכנולוגיה עליה עובדים במספר חברות בעולם, לפיה יהיה ייצור של פילה דג ללא צורך בגידול דגים. לאחרונה, החלו לייצר גם סטייקים ובשר בתרבית. בתחילת הפיתוח מחירו של הבשר, שיצא מהתרבית, הגיע למאות אלפי דולרים ליחידה ולאחר תהליך פיתוח שארך מספר שנים, המחירים ירדו וכיום מדברים על ייצור סטייקים בתרבית בפחות מעשרה דולר. בתחילת שנות ה- 2000 החלה התפתחות בגידול תאי דגים. הגידול מתבצע על  ידי הוצאה של תאים מהדג, ניקוי הדגים מווירוסים ומגורמי מחלה במעבדה וגידולם בביו-ריאקטורים. מהתאים שמתחלקים ומתרבים במערכות האלו ניתן לייצר "נתחים" של דגים ללא צורך בגידול דג שלם. הערכים התזונתיים של הנתחים דומים ואף זהים לנתחים המתקבלים מדגים, המגודלים בצורה קונבנציונלית. הטכנולוגיה הזו תאפשר בעתיד הפחתת תלות בחקלאות מים ובמצב הדגה בעולם. ייצור נתחי דג בטכנולוגיה המתוארת, תפחית בצורה משמעותית את הפגיעה בסביבה, כמו כן חלקי הדגים שמיוצרים בטכנולוגיה יהיו  נקיים מחומרים מזהמים, כגון: כספית וגורמי מחלות ועוד. השימוש בטכנולוגיה יאפשר להקים מתקני יצור לבשר דגים, ליד כל עיר גדולה ללא תלות במקורות מים ותנאי אקלים.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לכתבות בנושאים:

F2F OECD ֿמכון מחקר מיגל אבוקדו אגודות שיתופיות אגסים אגרוטק אגרומשוב אורגני איכות הסביבה אירועים של האיחוד החקלאי אמנות בינ״ל אנרגיות מתחדשות ארבה ארגון מגדלי ה ארגון מגדלי הבקר ארגון מגדלי הדבש ארגון מגדלי הדגים ארגון מגדלי ההדרים ארגון מגדלי הירקות ארגון מגדלי העופות ארגון מגדלי הפירות בוררות בחירות ביטוח נזקי טבע ביצים בננות בפרדס בצורת בקעת הירדן גנטיקה גפנים גרנות דבש דובדבנים דיג דיור מוגן דיני עבודה דמי טיפול ארגוני האיחוד החקלאי הברחות הדברת מזיקים הועידה ה 16 הותמ״ל החברה לפיתוח הגליל החטיבה לשמירה על הקרקע החלטה 1521 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי היחידה לחקלאות וחדשנות גולן המועצה לייצור ושיווק דבש המרחב הכפרי המשק המשפחתי הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הפקעות הקמת יישובים חדשים הרפורמה בחקלאות הרפת והחלב השולחן העגול השומר החדש השקעות התאחדות החקלאים התיישבות ועדות קבלה ועדת גבולות ועדת צכסןץ ועידות ישראל לחקלאות ותמ״ל חבל שלום חבל תקומה חדשנות חוות סוסים חוזה שכירות זמני חומרי הדברה חוק הוותמל חיבורים בחקלאות חידושים טכנולוגים חיטה חינוך חמרה חקיקה חקלאות חקלאות אורגנית חקלאות מדייקת יבול שיא יזמות עסקית יחסי עיר כפר ייבוא וייצוא ייבוא תוצרת חקלאית יסודות ישיבת מועצת מקרעי ישראל כלבת כנרת לולים ליצ׳י מבקר המדינה מגדלי הדבורים מועצת הדבש מועצת החלב מועצת הלול מועצת המים מועצת הצמחים מועצת מקרקעי ישראל מו״פ ערבה תיכונה מו״פ צפון מזון לבעלי חיים מזכ״ל התאחדות החקלאים מחירי תוצרת חקלאית מטה הדיור מיגוניות מיגל מים מים והשקיה מיסוי מיסוי מקרקעין מכון וולקני מכון שמיר למחקר מכסות ביצים מכסות חלב מכסות מים מנגו מס הכנסה מערכות סולאריות משבר האקלים משבר הדיור משבר המים משבר העגבניות משק החלב משקי עמק הירדן משק עזר משרד האוצר משרד החקלאות משרד השיכון והבינוי נאות הכיכר נווה אטיב נזקים בחקלאות נזקי מזג האויר נחלה נטפים ניקוז סמדר אוטולנגי עגבניות עובדים זרים עובדים פלסטינאים עוטף עזה עוף הגליל עכברת ענף החלב ערבה תיכונה פודטק פיצויים פעילות לא חקלאית (פל״ח) פערי התיווך פשיעה חקלאית צבר צמח תערובות קדחת מערב הנילוס קווי קורונה קורסים קיבוצים קיווי קליטה קנאביס קנט קרימיאןקונגו קרקע קרקעות רישום זכויות רפורמה בחקלאות רשות המים רשות התחרות רשות מקרקעי ישראל רשות ניקוז ונחלים כנרת שום שוק איכרים שוק סיטונאי שחיטה שחורה שטפונות שימור שימושים חורגים שינוי אקלים שינויי יעוד שינוי תקנות הגנת הצומח שמיטה שמן זית שפעת העופות שקדים שר החקלאות תחרות הצילום תיירות כפרית תירס תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תמיכה בחקלאות תמיכות בחקלאות תמר תמרים תערוכות ואירועים ⁨מילובר

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.