הביקוש לפרי האבוקדו הולך ומתרחב, אך המשתלות בארץ ובעולם נותרו ללא שתילי אבוקדו מובחרים בשל שיטת ריבוי שתילים בעייתית. את הפתרון מצאה חברת הסטארט-אפ AgroCulture 'אגרוקלצ'ר' ממכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, שפיתחה כמענה למחסור, שיטה ייחודית לייצור מסחרי ומהיר לריבוי שתילי אבוקדו, בחצי מהזמן הנדרש כיום(משנה וחצי לשמונה חודשים בלבד) המבטיח צמחים נקיים ממחלות. זהו הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של שתילי אבוקדו בשיטת שיבוט חדשנית של ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה, באחד מחלקי צמח האבוקדו. השיטה המהפכנית לייצור שתילי אבוקדו תביא ליתרון כלכלי למגדלים ויותר אבוקדו לצרכנים.
אורי בן-הרצל, סמנכ"ל פיתוח עסקי במכון המחקר מיגל: "האבוקדו הוא צמח קשה להשרשה, עד כה לא הייתה קיימת מערכת מסחרית לריבוי כּנות אבוקדו בתרבית. ההפסדים הגדולים שנגרמים כיום למגדלי האבוקדו, הינם עקב חוסר אחידות ומחלות בשתילים הצעירים במטעי האבוקדו, המהווים את 'צווארי הבקבוק' של הענף. אתגרי הייצור אף הגבילו עד כה את הרחבת שטחי גידול הפרי, בעוד שהביקוש העולמי גדל בכל שנה! פיתוח שיטת הגידול המתקדמת של חברת הסטארט-אפ AgroCulture, שהוקמה על ידי מכון המחקר מיגל, הינו הצלחה גדולה, שתגרום למהפך בשרשרת הערך בענף האבוקדו בארץ ובעולם, תעלה את איכות השתילים, אחידותם ושרידותם לאורך השנים הראשונות במטע, וכן תעניק רווח גבוה יותר לחקלאי וגמישות בתעשייה. השיטה החדשה תאפשר הרחבה של ענף האבוקדו, בנוסף, מכיוון שהכּנות בשיטה המתקדמת, הנוצרות בתרבית הרקמה, הן סטריליות, תאפשר מעתה הרגולציה של הגנת הצומח, ייצוא לחו"ל של שתילי אבוקדו מובחרים ובריאים מהמשתלות בישראל, דבר שלא התאפשר עד כה ונותן לחברת אגרוקלצ'ר יתרון יחסי כלכלי עצום".
במחקר שהוביל ד"ר ליאור רובינוביץ', חוקר בכיר במו"פ צפון במכון המחקר מיגל, עם חוקרי חברת הסטארט-אפ AgroCulture, הצליחו להתגבר על הקשיים ופיתחו פרוטוקול מסחרי המשפר את תהליך הרבייה הוגטטיבית של השתילים באמצעות תרביות רקמה באופן מסחרי. החברה עברה שלב נוסף וכבר פיתחה תהליך לריבוי בתרבית של כּנת האבוקדו מזן שילר שתשווק בעיקר למגדלים בארץ.כיום נמצאת החברה בתהליך מתקדם לייצור כּנות מסחריות, המתאימות לאזורים נוספים בארץ ובעולם.
ד"ר רובינוביץ', מסביר: "שתילי האבוקדו המסחריים מורכבים משני זני אבוקדו. החלק התחתון "כּנה" בו מערכת השורשים, מקנה לעץ עמידות למחלות קרקע, אך הפרי לא אכיל, לכן מעל ה"כּנה" מרכיבים את 'הרוכב' שהוא הזן המסחרי, מאחד מזני האבוקדו האטרקטיביים. כיום, משתמשים בשתי שיטות עיקריות ובעייתיות לריבוי שתילי האבוקדו, האחת מבוססת על ריבוי מיני, באמצעות זרעים והשנייה מבוססת על ריבוי א-מיני (וגטטיבי) באמצעות הרכבה כפולה. בשתי השיטות הנהוגות כיום קיימים חסרונות גדולים, בשיטה הראשונה (כּנה זריעה) לכל אחד מהזרעים מטען גנטי שונה, העלול ליצור חוסר אחידות במטע. בשיטה השנייה (כּנות וגטטיביות) החיסרון הינו הזמן הממושך והיקר האורך לייצור שתילים. כמו כן, בשתי השיטות, קיימת סכנה לחשיפה לפתוגנים, הגורמים לאחוזי תמותה גבוהים של שתילים במטעים לאחר הנטיעה" אומר ד"ר רובינוביץ' ומוסיף: "בכדי להתגבר על קשיים אלה, פיתחנו שיטה שלישית מצליחה ומתקדמת, לריבוי כּנות האבוקדו, באמצעות תרבית רקמה, המקצרת את משך הכנת שתילי האבוקדו בחצי מהזמן הנתון כיום(!) ואף מביאה לאחידות גנטית, מקדמת ריבוי גבוה ויוצרת זמינות חומר ריבוי לאורך כל השנה, הנקי מפתוגנים. בהמשך המחקר מתוכנן פיתוח שתילי אבוקדו שלמים בתרבית, המכילים הן את ה'כּנה' והן את ה'רוכב'", מציין ד"ר רובינוביץ'.
אורי בן-הרצל, סמנכ"ל פיתוח עסקי במכון המחקר מיגל: "מכון המחקר מיגל מקדם טכנולוגיות לכיוון השוק גם בתצורה של חממה, המצמיחה חברות על בסיס פיתוח טכנולוגיות. AgroCulture
הפועלת בתוך מיגל כשנתיים, הצליחה לייצר כּנות ברמה מסחרית ואנו נמצאים בתהליך איתור שותפים אסטרטגיים, ליישום התהליך המסחרי ומעבר לשווקים המובילים בעולם. מכון מיגל הינו חלוץ בתחום זהולשיטת הריבוי החדישה קיים פוטנציאל גבוה, מאחר והאבוקדו בעולם הינו ענף בצמיחה עם תמורות גבוהות למגדל, מגמה הצפויה להימשך ומביאה חקלאים בארץ ובעולם לעבור לגידול האבוקדו", עוד אומר בן-הרצל: "חברת הסטארט אפ AgroCulture היא דוגמא מצוינת לפיתוח טכנולוגיה שעוברת תהליך אינקובציה כחברה במיגל ולאחר שעמדה באבני הדרך והיעדים המסחריים, יוצאת לשלב גיוס המשקיעים ושותפים אסטרטגיים. בהחלט נרצה לראות את החברה נשארת באזור הצפון ומייצרת מקומות עבודה, פיתוח אזורי ופעילות נוספת בתחום החקלאות והפוד-טק".
מנתוני מכון המחקר מיגל עולה, כי בעולם ניטעים מדי שנה כ-15 מיליון שתילים של עצי אבוקדו, זאת בעקבות הגידול בביקוש ממדינות כגון סין וגם יפן, שזה עתה חתמה לראשונה על הסכם ייצוא פרי אבוקדו מישראל לשטחה. ב-2018 הוערך שוק האבוקדו העולמי בכ-13 מיליארד דולר והצפי הוא, כי עד שנת 2026 יגדל ל-21.6 מיליארד דולר. בישראל כ-120 אלף דונם מטעי אבוקדו, המספקים כ-120 אלף טון אבוקדו בממוצע לשנה, לייצוא ולשוק המקומי, וקצב הנטיעות עומד על 10 אלפים דונם בשנה.
