מועצת הצמחים מזהירה: אל תקנו אבוקדו בוסר!

03 אוג 2020 המחברת/ת:

מצוקה הכלכלית, לצד גניבות של פרי האבוקדו מזן "גליל", גורמים לפירות בוסר רבים להגיע לשווקים

האבוקדו הוא אחד הפירות הפופולאריים בישראל. לפי הערכות, הישראלי הממוצע צורך 6-8 ק"ג אבוקדו בשנה לנפש. סגולותיו הבריאותיות, זמינותו ונגישותו (נמצא ברשתות השיווק, במרכולים ואצל הירקנים לאורך כל השנה כמעט) וכמובן הטעם שלו הפכו אותו לפופולארי עבור רבים. התקופה הנוכחית (סוף יולי ותחילת אוגוסט) נחשבת לעונת מעבר בין ה"ריד", הזן האחרון של העונה הקודמת, לבין הזנים המוקדמים של העונה החדשה. בימים אלה מועצת הצמחים מזהירה את הצרכנים שלא לרכוש אבוקדו בוסר, בעיקר מזן "גליל", שמוצא את דרכו לשווקים ולחנויות בטרם הבשיל.

ראובן דור, יו"ר שולחן האבוקדו במועצת הצמחים, מסביר כי "לאור ניסיון העבר, פנינו בתקופה האחרונה למגדלי ומשווקי האבוקדו וחידדנו את מועדי ומדדי ההבשלה והקטיף במטרה למנוע הגעת פרי בוסר לשווקים. לצערנו, המצוקה הכלכלית אותה אנו חווים במשבר הקורונה, כמו גם הביקוש הגדול של הצרכנים לאבוקדו, גורמים לכך שמספר מגדלי אבוקדו מסוג 'גליל' לא עמדו בפיתוי ומשווקים בימים אלה למכירה פרי מוקדם שלא יבשיל ויאכזב את הצרכנים. לכן, אנו ממליצים לא לקנות אבוקדו מסוג 'גליל' שנקטף לפני ה-20 באוגוסט, ובמקביל - מבקשים מאותם חקלאים לחדול מהמעשה באופן מיידי. מעשה זה פוגע קודם כל בצרכנים, ובנוסף – גורם נזק גם למגדלי האבוקדו ההוגנים, שהם כמובן הרוב המכריע של המגדלים". ובכל זאת, אבוקדו הוא כיום פרי חובה בכל בית. אז איזה אבוקדו כדאי לקנות? לדברי דור, "למרות שהוא בסוף העונה, ניתן למצוא עדין על המדפים אבוקדו מזן ריד שמתאים למאכל. בסוף אוגוסט יהיו פירות בשלים מזן גליל על המדפים, ובשלהי חודש ספטמבר יצטרף גם אבוקדו מזן אטינגר. בנובמבר ואילך יצטרפו זנים רבים נוספים - פוארטה, האס, פינקרטון, ארד ונוספים".

ארנה סנדל, מנהלת איכות וסטנדרטים בענף הפירות במועצת הצמחים, מוסיפה כי "האבוקדו נחשב לפרי מבוקש מאוד, שאין אפשרות לדעת את רמת בשלותו ומוכנותו לקטיף ללא בדיקת מעבדה. בימים האחרונים דווחנו על גניבות של פרי ממטעים באזורים שונים בארץ ואין ספק כי הפרי ימצא את דרכו לשווקים. אנו ממליצים לצרכנים: חפשו על המדפים את הפרי המסומן והממותג; חקלאי המסמן את תוצרתו אחראי לאיכותה".

כיצד ניתן להבדיל בין זני האבוקדו הפופולאריים בישראל?

  • ·אבוקדו מסוג "ריד": זן שצורתו עגולה ככדור וקליפתו קשה ועבה, מחוספסת קלות. הזן הזה נקטף החל מאמצע חודש מרץ ונמצא על המדפים עד חודש יולי.
  • ·אבוקדו מסוג "גליל": זן שפירותיו מאורכים, חלקים וקליפתם דקה, ירוקה ומבריקה, מתחיל להבשיל לקראת סוף אוגוסט.
  • ·אבוקדו מסוג "אטינגר": זן אליפטי וצר עם קליפה ירוקה בהירה וחלקה. ניתן לקטוף אותו החל מאמצע חודש ספטמבר.

***

ענף האבוקדו הוא הגדול ביותר בענף הפירות (היקף השטח הנטוע: כ-110,000 דונם; כל שנה יש נטיעות חדשות בהיקף של כ-10,000 דונם). צפי יבול האבוקדו לעונה הנוכחית (2020-2021) הוא כ-110,000 אלף טון. אבוקדו בשל וטוב למאכל נמדד ברמת השומן שבו. לכל זן רמת שומן מינימלית ייחודית לו, אשר מגדירה את מוכנות הפרי. קטיף מוקדם מדי של פרי אשר עדיין לא הגיע לרמה הנדרשת של שומן יוביל להתכווצות הקליפה, השחרה וריקבון של אזור העוקץ וסביב הגרעין; הוא יישאר קשה ובלתי אכיל. ענף הפירות במועצת הצמחים מפרסם מדי שנה תאריכי קטיף ומדדי הבשלה למגדלים ולמשווקים. בנוסף, פועלים אנשי המועצה בשטחי הגידול ובשווקים במטרה למנוע קטיף מוקדם ולוקחים בדיקות הבשלה למעבדה עבור החקלאים. 

מועצת הצמחים פועלת במישורים הציבוריים והמקצועיים של ענף החקלאות כגורם מרכזי לצד משרד החקלאות וארגוני המגדלים. היא הוקמה בשנת 2004, וכיום מורכבת מ-4 ענפים שונים: פירות, ירקות, פרי ההדר וענף הזית. זוהי מועצה הפועלת על פי חוק הקובע שלמגדלים יהיה רוב במוסדות המנהלים אותה, ולצידם מכהנים במוסדות המועצה נציגי ממשלה, משווקים, יצואנים וצרכנים.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לכתבות בנושאים:

F2F OECD ֿמכון מחקר מיגל אבוקדו אגודות שיתופיות אגסים אגרוטק אגרומשוב אורגני איכות הסביבה אירועים של האיחוד החקלאי אמנות בינ״ל אנרגיות מתחדשות ארבה ארגון מגדלי ה ארגון מגדלי הבקר ארגון מגדלי הדבש ארגון מגדלי הדגים ארגון מגדלי ההדרים ארגון מגדלי הירקות ארגון מגדלי העופות ארגון מגדלי הפירות בוררות בחירות ביטוח נזקי טבע ביצים בננות בפרדס בצורת בקעת הירדן גנטיקה גפנים גרנות דבש דובדבנים דיג דיור מוגן דיני עבודה דמי טיפול ארגוני האיחוד החקלאי הברחות הדברת מזיקים הועידה ה 16 הותמ״ל החברה לפיתוח הגליל החטיבה לשמירה על הקרקע החלטה 1521 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי היחידה לחקלאות וחדשנות גולן המועצה לייצור ושיווק דבש המרחב הכפרי המשק המשפחתי הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הפקעות הקמת יישובים חדשים הרפורמה בחקלאות הרפת והחלב השולחן העגול השומר החדש השקעות התאחדות החקלאים התיישבות ועדות קבלה ועדת גבולות ועדת צכסןץ ועידות ישראל לחקלאות ותמ״ל חבל שלום חבל תקומה חדשנות חוות סוסים חוזה שכירות זמני חומרי הדברה חוק הוותמל חיבורים בחקלאות חידושים טכנולוגים חיטה חינוך חמרה חקיקה חקלאות חקלאות אורגנית חקלאות מדייקת יבול שיא יזמות עסקית יחסי עיר כפר ייבוא וייצוא ייבוא תוצרת חקלאית יסודות ישיבת מועצת מקרעי ישראל כלבת כנרת לולים ליצ׳י מבקר המדינה מגדלי הדבורים מועצת הדבש מועצת החלב מועצת הלול מועצת המים מועצת הצמחים מועצת מקרקעי ישראל מו״פ ערבה תיכונה מו״פ צפון מזון לבעלי חיים מזכ״ל התאחדות החקלאים מחירי תוצרת חקלאית מטה הדיור מיגוניות מיגל מים מים והשקיה מיסוי מיסוי מקרקעין מכון וולקני מכון שמיר למחקר מכסות ביצים מכסות חלב מכסות מים מנגו מס הכנסה מערכות סולאריות משבר האקלים משבר הדיור משבר המים משבר העגבניות משק החלב משקי עמק הירדן משק עזר משרד האוצר משרד החקלאות משרד השיכון והבינוי נאות הכיכר נווה אטיב נזקים בחקלאות נזקי מזג האויר נחלה נטפים ניקוז סמדר אוטולנגי עגבניות עובדים זרים עובדים פלסטינאים עוטף עזה עוף הגליל עכברת ענף החלב ערבה תיכונה פודטק פיצויים פעילות לא חקלאית (פל״ח) פערי התיווך פשיעה חקלאית צבר צמח תערובות קדחת מערב הנילוס קווי קורונה קורסים קיבוצים קיווי קליטה קנאביס קנט קרימיאןקונגו קרקע קרקעות רישום זכויות רפורמה בחקלאות רשות המים רשות התחרות רשות מקרקעי ישראל רשות ניקוז ונחלים כנרת שום שוק איכרים שוק סיטונאי שחיטה שחורה שטפונות שימור שימושים חורגים שינוי אקלים שינויי יעוד שינוי תקנות הגנת הצומח שמיטה שמן זית שפעת העופות שקדים שר החקלאות תחרות הצילום תיירות כפרית תירס תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תמיכה בחקלאות תמיכות בחקלאות תמר תמרים תערוכות ואירועים ⁨מילובר

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.