מעל 1,000 חקלאים מובילים, שרים, חברי כנסת ואנשי תקשורת, השתתפו בשני ימי ועידת ישראל לחקלאות.
המשתתפים באו לשמוע מה יקרה לחקלאות ב-2019?לפני כניסת השנה החדשה, לסכם שנה של עשייה ומתחילים חדשה.
הוועידה הגדולה והחדשנית בתחום החקלאות והשפעתה על התעשייה והעסקים בישראל.
בוועידת ישראל לחקלאות ה-9 הביעו בכירי המשק וחברי כנסת את עמדתם בבעיות הבוערות בתחומי יוקר המחיה, יבוא ויצוא פירות וירקות, משק החלב, עידוד חקלאות צעירה, עובדים זרים בחקלאות ועוד. הקריאה ששבה ועלתה על ידי רוב הדוברים היתה: "בואו ננצל את הכח האלקטורלי של החקלאים והמרחב הכפרי כולו כדי לתמוך במפלגה ו/או במועמד שתומכים באופן אמיתי בחקלאות".
שר הביטחון והרמטכ״ל לשעבר משה (בוגי) יעלון: ״ממשלת ישראל הנוכחית עוינת לחקלאות ולחקלאים בישראל".
ח"כ איתן ברושי, יו"ר הלובי החקלאי: "אם פותחים את השוק ליבוא – רק הסוחרים מרוויחים. החקלאים הפכו ליעד שהכי קל לדרוך עליו. עליהם להפעיל כח או שיפסידו"
ח"כ איציק וקנין, יו"ר הלוביהחקלאי בכנסת: "שמו לנו אקדח ברקה לחתום על הסכמים".
ח"כ משה גפני יו״ר ועדת הכספים: "החקלאות היא ערך ובלעדיה אין למדינה זכות קיום".
חיים אלוש: "תנצלו את כוחכם להצביע עבור מפלגה ומועמד שבאמת רוצה בתפקיד שר החקלאות ומתחייב לדחוף את החקלאות והחקלאים קדימה".
בוגי יעלון, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, ח"כים, ראשי רשויות ומועצות, ראש לשכת המסחר בירושלים, בעלי תפקידים בכירים בממשלה, ראשי ארגונים חקלאיים וכמובן – חקלאים מכל רחבי הארץ, מילאו מפה לפה את אולמות מלון "קראון פלאז'ה בירושלים, שם נערכה ועידת ישראל לחקלאות ה-9. במשך שני ימי הוועידה נפגשו ודנו הנוכחים בסוגיות הבוערות ביותר בישראל בתחום החקלאות.
אמר בוגי יעלון: "ממשלת ישראל הנוכחית עויינת את החקלאות והחקלאים בישראל. בכהונתי כשר גיליתי את הטעויות של הממשלה הנוכחית והעומד בראשה. אי אפשר לומר כל הזמן: תחרות, תחרות, תחרות, ולהתעלם מאינטרסים לאומיים. במציאות המשתנה במזרח התיכון כאשר גבולותינו עדיין מאויימים, ההתיישבות והחקלאות הם בעלי חשיבות קריטית לקיומו של הבית הלאומי היהודי. שמעתי כבר אמירות כמו שבעידן הטילים, ההתיישבות לא חשובה. הוכח שזה לא נכון ואין לזה שום שחר".
חיים אלוש, מייסד הועידה: "שואלים אותי בשביל מה צריך ועידה. ואני משיב - נחוצה לכידות למגזר החקלאי וההתיישבות, כי לצערי יש הרבה כאלה שחושבים שהחקלאות נס לחה ואין צורך בקיומה, הועידה תורמת לליכוד פנימי בין כל מגזרי ההתיישבות : קיבוצים , מושבים, מושבות . הלכידות חשובה מאוד להמשך קיומה של החקלאות. אנו נמצאים בתקופה של בחירות. המגזר החקלאי והמגזר ההתיישבותי צריכים להצביע בעד מפלגה שתבטיח ששר חקלאות מטעמה רוצה באמת ובתמים בתפקיד החשוב הזה ויתחייב לפתח את החקלאות. אני מציע שתהיו קשובים להצעות המנהיגים ותבחרו את המפלגה שתרצה לפתח את החקלאות, עם שר חקלאות שיעבוד עבורכם ועבור המשך קיומה של החקלאות. אנחנו מעבירים מסר החוצה: החקלאות כאן , חיים וקיימים ונשאר כאן".
ח"כ איציק וקנין אמר: "חקלאות נמצאת בצומת דרכים לא פשוטה. אם החקלאים צריכים להתמודד ביומיום עם המשרד הייעודי שלהם הם בבעיה רצינית. אם פותחים את היבוא ברור לכולנו לאן זה יילך. אם מאיימים על חקלאים שהם יוצרים את יוקר המחיה הם לא מבינים מה החקלאים חווים כל יום. שמו לנו אקדח ברקה לחתום על הסכמים. זו מציאות שלא יכולה להתקיים. אומר לפורום קוהלת ולתנועה לאיכות השלטון - אין חקלאות לא מתוכננת. ענף הפטם הוא דוגמא לכאוס".
ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים: "יש כאלה שאומרים שלא צריך חקלאות בישראל. מספיק שיש יערות. אני מזדעזע מהאמירה הזו. החקלאות היא ערך שבלעדיה אין למדינה זכות קיום. פעם אבותינו כולם היו חקלאים. המציאות שבה אנו חיים במדינה שנושא השטחים הם חלק מהדיון שמתנהל אין ויכוח שלחקלאות היא חלק מהעניין. הייתי יוזם ושותף בנושאי עידוד השקעות הון בחקלאות. המתנו שהממשלה תביא את זה והבנו שעד שלא ניזום היא לא תביא. הבאנו להצבעה. זה עבר לוועדת הכספים ונצטרך להתקדם עם זה. הלכנו צעד קדימה. הרבה שנים לא עשו את זה. אני ביטלתי את היטל העובדים הזרים בחקלאות שהיה חלק מהרצון של משרד האוצר לגייס כספים. החקלאים נמצאים בהתמוטטות ולא צריכים עוד היטל. היה מאבק גדול ובסופו ההיטל בוטל. לחקלאות יש עדנה מבחינת דעת הקהל שלא היתה לה בעבר. תגרמו לחברי הכנסת להזדהות עם החקלאות. אנו מוכן לתרום לזה. לחקלאות יש גם משמעות חברתית. אני מעריך שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא, הקואליציה תהיה דומה למה שיש היום. צריך להביא את ראש הממשלה להגיד דברים על החקלאות. היו לי איתו שיחות הוא גילה הבנה לעניין אבל זה לא מספיק. עם הבנה לא מגדלים חקלאות אלא אם זה שמשקיעים כסף, עובדים. צריך לפעול. אפילו יש עתיד, כשהם לא מדברים על בחורי ישיבות, הם מדברים על חקלאות. יש סימפטיה אמיתית לנושא של החקלאות שלא היתה בעבר. לא רציתי שנושא מחיר המים לחקלאות יצא מידם של נבחרי הציבור. לנבחרי הציבור יש הרבה יותר אחריות מהפקידות. אני אדאג לחקלאות ביתר שאת כמו שדאגתי במשך הרבה מאוד שנים".
ח"כ איתן ברושי אמר: "אם לא תהיה ברירה, ואם לקראת חג הפסח שוב יוחלט על ייבוא פרוע של פירות וירקות, עלינו לעשות מהלך קיצוני של השבתת מזון, על מנת ליצור מציאות חדשה שתיטיב עם החקלאות וההתיישבות. משק בית מוציא על פירות וירקות כ-459 שקלים בממוצע לחודש, שהם כ-12.5 מיליארד שקל בשנה. החקלאים לעומת זאת, מוכרים תוצרים בערך כולל של כ-6 מיליארד בשנה. פער של מעל 100% שמשולם כולו על ידי הצרכן ואותו רשתות השיווק משלשלות לכיסן. אין ויכוח שרשתות השיווק צריכות להרוויח, השאלה היא למה הרווח חייב להגיע למאות אחוזים ולמה זה צריך להיות על גבו של הציבור ועל גבו של החקלאי. הבעיה היא לא בפורום קהלת, אלא בממשלת ישראל בה אין לנו אף נציג אמיתי. במידה רבה, המציאות הקשה בה נמצאת החקלאות היא בגלל חוסר היכולת שלנו לעצב את המציאות. אין לנו החקלאים בעלי ברית טובים יותר מאשר אחד לשני, ועל כן עלינו להתאחד ולדבר בקול אחד וברור".
מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן אמר: ״אנחנו במצב שבו לא ניתן להפריד את סוגיית החקלאות לכך שהחקלאים יושבים לאורך גבולות המדינה ושומרים עליה. באים אנשי תאוריה, כמו פורום קהלת, שמרחפים בחלל, ואומרים שיש את הוד מעלתו הצרכן שכולם סוגדים לו. כל רפורמת החלב היא בסך הכל כ- 10 שקלים בחודש חיסכון למשפחה. אנחנו החקלאים צריכים להתמודד עם העולם כולו מבלי כל תמיכה של המדינה. לא ראיתי שפורום קהלת כתב על זה אף נייר עמדה״.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר: ״כדי להשתחרר מהמשבר הכלכלי, נאלצנו, בתנועה הקיבוצית, לוותר על החזון של התפרנסות מחקלאות. עם הקמת מדינת ישראל שמרו על החקלאות וראו בה אינטרס אסטרטגי ועל כן שימרו אותו למען האינטרסים שלנו. ב-1985 מדינת ישראל חירבה את ההתיישבות העובדת והשליכה את החקלאים לכוחות השוק. אין שום יתרון יחסי לעשות חקלאות במדבר. לחקלאות הישראלית יש ערכים מוספים אסטרטגים אינסופיים למדינה והגיע הזמן להוריד את הנטל הישיר מכתפיו של הצרכן ועל מדינת ישראל לשמור על הנכס האסטרטגי הזה. מדינת ישראל מזהה את החקלאים כאויבים. צריך לחזור ולדבר עם הציבור הישראלי ולהסביר לו. שלציבור הישראלי יש אינספור ערכים. עלינו לשמור על הפריפריה ואם יקחו מאיתנו את זה, מנגנון השוק אינו יודע לתמחר ערכים מוספים. הכישלון יהיה בכייה לדורות״.
דרור אטרי, נשיא לשכת המסחר ירושלים הכריז על החלטת הנהלת הלשכה לקדם הקמת שוק סיטונאי בירושלים, לראשונה בישראל והסביר: "לאחר בחינת הנושא לעמקו, כשכל השיקולים לנגד עיניה, הגיעה הנהלת לשכת המסחר בירושלים למסקנה כי הגיע הזמן שיהיה שוק סיטונאי חדיש ומודרני בירושלים בירת ישראל, שהיא גם העיר הגדולה בישראל, אשר משרתת גם את איזור השפלה ואזורים אחרים וזאת כפי שמקובל בכל ערי העולם. הקמת שוק סיטונאי בירושלים הוא צורך אמיתי שאני שומע עליו מהשטח. אני רואה חשיבות רבה, בקידום התעסוקה ובחיזוק החקלאים ויפה שעה אחת קודם. השוק החדש יסייע לחקלאים, יביא להרחבת התעסוקה וינגיש את התוצרת החקלאים עבור הסוחרים בירושלים והסביבה, אשר נאלצו להגיע לשוק הסיטונאי בצריפין".
אחד הרגעים האופטימיים והמרגשים בועידה היה הענקת אות "החקלאי המבטיח הצעיר" ל- 40 צעירים חקלאים, ואות "המשק המוביל" ללא פחות מ-100 משקים חקלאיים. בנוסף, הוענקו פרסים מיוחדים: אות מנהיגות צעירה בחקלאות לרן שוסטרמן, אות איש השנה בחקלאות לרוזה דוידיאן ממושב זרעית, אשר מגדלת פטריות על גבול הלבנון, אות לאישה פורצת דרך בחקלאות לאנה מלר, פרס מפעל חיים לאמנון גרינברג ופרס מיוחד לכלי תקשורת מקדם חקלאות הוענק לרדיו "קול הגליל העליון" בזכות התכנית "חקלאייב".
