ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ אלי אלאלוף קיימה היום דיון במטרה להבין מדוע מתעכב הליך התקנת התקנות להסדרת הטיפול והשימוש בחומרי הדברה, שמטרתן הגנה על הציבור ובפרט על עובדים בתחום החקלאות מפני חשיפה לחומרים מסוכנים. התקנות מכילות בין היתר הגבלות על מכירת חומרי ההדברה, שכיום נמכרים כל דורש, וכן הוראות מחייבות לאופן השימוש בהם.
נוסח התקנות נכתב כבר לפני כ-3 שנים על ידי משרד העבודה והרווחה, אולם כדי להביאן לאישור סופי של וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, נדרש אישורם של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומשרד החקלאות. עד כה לא הצליחו נציגי המשרדים להגיע לנוסח מוסכם. מהדיון היום עולה כי סלע המחלוקת המרכזי הוא התנגדות של משרד החקלאות להטלת חובת הכשרה על עובדי החקלאות כתנאי לשימוש בחומרי הדברה מסוכנים.
בראשית הדיון אמר אלון זסק סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה: "מידי שנה יש מאות מקרי הרעלה של בני אדם כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה. אנחנו מזהים את הנושא של פיקוח והגבלת מכירה של חומרים מסוכנים לציבור הרחב כלקונה רצינית מאוד. אנשים מביאים הביתה חומרים חקלאיים ווטרינריים שלא מיועדים לבית, ואם אתה עושה ספונג'ה עם חומר שמיועד לטפל בצאן החשיפה היא גבוהה מאוד ועלולה להביא להרעלות. לצד זאת חשוב גם שתהיה הכשרה למי שעובד בחקלאות עם אותם חומרים".
גיא מור, מנהל תחום מדיניות ורגולציה במשרד החקלאות ביקש למקד את הדיון בנושא של הגבלת מכירה. לדבריו "היום כל אחד יכול לפתוח בגאז' של טנדר ולמכור לי חומרי הדברה ולכן הגבלת המכירה הוא נושא קריטי. אנחנו הצענו לפני שלושה חודשים למשרד העבודה להעביר בנפרד את הגבלת המכירה בצירוף נוסח שמקובל עלינו ולא קיבלנו תגובה. הדבר האקוטי הזה שכולנו מסכימים עליו לא צריך להתעכב בגלל כל היתר".
רן כהן, מנהל תחום בכיר בטיחות במשרד העבודה והרווחה אמר כי "הגבלת מכירה לבדה לא תועיל לעובדים שכבר היום חשופים לחומרי הדברה. יש צורך בהסדרה כוללת שתיתן מענה לכלל הצרכים, בראשם הכשרה למשתמשי הקצה בחומרים, הם עובדי החקלאות, חלקם הגדול עובדים זרים תאילנדים ופלסטינים. אם נבחר בשיטת הסלמי זה לא יקודם".
ד"ר ניבה אזוז, מנהלת מחלקת נהלים וסטנדרטים בקהילה במשרד הבריאות אמרה כי המשרד רואה חשיבות רבה בקידום התקנות, בדגש על הגבלת המכירה וניהול 'יומן הדברה' על ידי המשתמשים בחומרים המסוכנים. עם זאת לדבריה קיימת עדיין מחלוקת סביב הבדיקות שיחייבו התקנות לבצע: מי יצטרך להיבדק, אילו בדיקות ומי יבצע אותן.
עו"ד טל גרנות מארגון אדם טבע ודין אמרה: "בשלוש השנים שבהן אנחנו מחכים לתקנות האלה מעל 6,000 טון של חומרי הדברה ממשיכים להיות מרוססים בסביבתנו וכולנו חשופים אליהם דרך האוכל, סביבת המגורים שלנו ועוד. זה זהה לכלי נשק שמפוזר בשטח וכל אחד יכול להשתמש בו כאוות נפשו. אל מול כל חוסר הסכמה שקיים, צריך לשבת ולהתקדם. הציבור לא יכול להמשיך לחכות יותר".
ברק אריאלי, יו"ר ארגון מדבירי המזיקים בישראל הדגיש את הסכנה והאבסורד הגדול שבאי הסדרת השימוש בחומרי ההדברה החקלאיים. לדבריו "אנחנו המדבירים התברואתיים מחויבים לעבור הכשרה של לפחות 180 שעות בכל שלב מתוך שלושה שלבים עד לרישיון המקסימלי. מנגד, חומרי ההדברה החקלאיים, שרובם ברמת רעילות גבוהה יותר מהחומרים שלנו, נמכרים לקהל הרחב בלי שום פיקוח. לא אחת אני מגיע לאנשים בבית ורואה ליד הפסטה והסוכר חומרים רעילים ביותר שכל ילד יכול לאכול או לשתות. חנויות מפרידות חומרים מאריזתם המקורית בניגוד לחוק ואין שום אכיפה. מדובר בסכנת חיים".
ח"כ דני סיידה שעסק בחקלאות עד כניסתו לכנסת לפני כ- 8 חודשים אמר "ברור שהתקנות נדרשות אבל ישנה מידה גדולה של רצינות בקרב החקלאים שיודעים להתמודד עם זה ומתייחסים לזה במלוא הרצינות. אף אחד לא נוגע בחומרים בלי לקרוא את כל ההנחיות, מקפידים על אחסון בארונות סגורים וכו'. אני חושב שכם חשוב להנגיש את ההוראות גם לעובדים הזרים גם בשפה התאילנדית. כמו כן חשוב לפעול בתחום ההסברה ולקדם סבסוד מהמדינה של חומרי הדברה ביולוגיים".
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף נזף במשרדי הממשלה על העיכוב: "אנחנו מבצעים מעקב אחרי העניין הזה כבר תקופה ממושכת, ביקשו דחייה אחת ועוד דחייה, כל פעם בתירוץ אחר ואני אומר לכם כאזרח פשוט- מספיק ודי. אתם פוגעים באוכלוסייה כמעט בזדון. לא הגיוני ששלוש שנים משרדי ממשלה לא מוצאים שפה משותפת כדי להתמודד יחד עם מה שמסכן את העובדים, את הילדים שלנו ואת הקרקע שלנו שצריכה להמשיך ולהאכיל אותנו לדורי דורות".
בתום הדיון הורה ח"כ אלאלוף למשרדי הממשלה לקיים ישיבה משותפת לכל הפחות אחת לשבוע לקידום התקנות ויישוב המחלוקות ודרש מהם להגיע לדיון נוסף שיתקיים באמצע חודש דצמבר עם נוסח מוסכם.
