ועדות הקבלה ספגו בשנים האחרונות פגיעה קשה במעמדן, והן פעילות כיום רק באזורי הנגב והגליל, תוך שסמכותן צומצמה מאוד.

פסק דין שניתן לאחרונה מצמצם עוד יותר את יכולתן של אגודות שיתופיות לקבוע מי יתגורר בישוב הכפרי והוא נוגע לעצם העברת זכויות בנחלות במושבים.

פסק דין קבע כי מושב עובדים אינו רשאי להתנות את העברת הזכויות בנחלה בחברות במושב.

הרקע לתביעה היה הסכם למכירת נחלה שנחתם בין אחד מחברי המושב לבין בני זוג, אשר החלו בהליך קבלה למושב ונדחו מהטעם של "חוסר התאמה לקהילה".

בית המשפט לעניינים מינהליים קבע, שהועד המקומי בישוב חקלאי רשאי לקבוע קריטריונים מצמצמים, בנוגע לזכאים להיקבר בבית העלמין בישוב החקלאי.

בעתירה מינהלית שהוגשה כנגד ועד מקומי במושב עובדים, ביקשה בת מושב, שאינה מתגוררת במושב מזה עשרות שנים, אולם הוריה ואחיה קבורים בבית העלמין שבו, כי היא ובן זוגה יקברו בבית העלמין במושב לאחר אריכות ימיהם. משרדנו ייצג בעתירה את הועד המקומי.

העתירה באה על רקע החלטת ממשלת ישראל משנת 2004, אשר קבעה, בין היתר, כי בבתי עלמין בישובים חקלאיים יקברו רק תושבי המקום ובני משפחותיהם. עוד קבעה ההחלטה, כי לא יוקמו בתי עלמין חדשים ולא יורחבו בתי עלמין קיימים ביישובים חקלאיים, אלא יוקמו בתי עלמין אזוריים.

לאחרונה פרסמה רשות מקרקעי ישראל הודעה המבהירה את התנאים לקיום שימושים של תעסוקה לא חקלאית מסוג "שימושים נלווים" במושבים.

בהתאם להחלטה, כל בעל זכויות בנחלה רשאי לפנות לרמ"י בבקשה לבנות מבנה חדש בתחום חלקה א' שברשותו, או לאפשר שימוש במבנה קיים המצוי בתחום חלקה א' שברשותו, למטרת שימושים נלווים.

ההחלטה קובעת את המיקום המותר לכל שימוש נלווה והיקפי הבנייה המותרים, בהתאם לשימוש.

היקף הבנייה של השימוש הנלווה לא יילקח במניין השטחים המותרים לפל"ח (500 מ"ר), למעט חנות ממכר ו-30% מהשטח לעיבוד תוצרת חקלאית.

דומה שאין החלטה שעברה שינויים תכופים ודרמטיים כמו ההחלטה המאפשרת הקמת הרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים.

לאחרונה החליטה מועצת מקרקעי ישראל על תיקון נוסף של ההחלטה, המסדירה את אופן הקצאת מגרשים בהרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים (1504 .(בהחלטה זו, המבטלת החלטה קודמת (1489 ,(הכניסה המועצה מספר שינויים, כאשר המשמעותי ביותר הוא ביטול ההוראה לפיה מי שקיבל מגרש בפטור ממכרז, לא יוכל להעביר את הזכויות בו במשך 5 שנים מיום חתימת חוזה החכירה .

לאחרונה נכנסה לתוקפה החלטה 1504 המסדירה את אופן הקצאת מגרשים בהרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים. החלטה 1489 בוטלה.

בהחלטה החדשה מספר שינויים:ביטול תקופת הקפאה של 5 שנים, שינוי באופן קביעת שווי מגרשים, שינוי במשך תקופת הסכם הפיתוח ופיקוח על בניה מרוכזת.

ביום 9.1.17 פורסמה הצעת החלטה מס' 673 מטעם מועצת מקרקעי ישראל, אשר אמורה לבטל את החלטת מועצה מספר 1427. להלן עיקרי השינויים המוצעים

בפסק דין תקדימי מיום 15.12.2016 קבע בית המשפט העליון כי הועדות המקומיות אינן רשאיות לדרוש מיזמי תכנית להפקיד כתב שיפוי אשר מעביר ליזם את נטל תשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה (ע"א 5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון, בהרכב כבוד השופטים: י' דנציגר, נ' הנדל וע' ברון).

סעיף 197 לחוק התכנון והבניה (להלן: "החוק") קובע את הזכות לפיצוי בגין פגיעה במקרקעין עקב תכנית. לפי סעיף זה, מקום שקרקע שחלה עליה תכנית או שהיא גובלת עם תחומה נפגעה כתוצאה ממנה, רשאי בעל הזכויות בקרקע להגיש תביעה לפיצויים מהוועדה המקומית בגין הפגיעה (ירידת ערך הקרקע).

לאחרונה פנה פורום הקרקעות לצדק חלוקתי לשר האוצר, לרשות מקרקעי ישראל וליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לבטל את זכות שכביכול ניתנה בהחלטת מועצה 1470 לייזום בקרקע, ולהותיר אך ורק את הפיצוי הכספי.

בין היתר, נטען על ידי פורום הקרקעות, כי יש במתן זכויות הייזום כדי להפלות ולקפח מגזרים אחרים בחברה שאינם זוכים להטבות כאלה, וכי החלטה 1470 בה נקבעה זכות הייזום כביכול עומדת בניגוד לעקרונות שנקבעו בבג"צ הקרקעות שעסק בהחלטות 717, 727 ו- 737.

פנייתו של פורום הקרקעות לצדק חלוקתי לוקה בראש ובראשונה בעיוותן של העובדות, ואף בטעויות רבות בנוגע למצב המשפטי.

קיבוצים ומושבים רבים הקימו, כחלק מההרחבה הקהילתית שלהם, אגודה להתיישבות קהילתית אליהן צורפו כל בעלי הזכויות בישוב. האגודות הללו גובות מיסי אגודה מהחברים, ומעניקות לכלל תושבי הישוב שירותים שהם בעלי אופי מוניציפאלי. האגודה פועלת במקביל לקיומו של הוועד המקומי שהינו רשות מקומית הפועלת על פי דין.

בשנים האחרונות קרו מקרים בהם תושבי הרחבות הודיעו שהם מפסיקים את החברות שלהם באגודה הקהילתית, והפסיקו במקביל לשלם מיסי אגודה.

תא (נצ') 5719-09-14 גולן נסים משעלי ואח' נ' קיבוץ שריד אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח'

ביום 8.11.16 נחתם צו אשר מאפשר למושבי עובדים לייצר שוויון קולות בין נחלות בהצבעה באסיפה הכללית (ובקלפי).

עד היום, עמדת רשם האגודות היתה כי לכל חבר ישנו קול אחד בלבד, ועל כן נוצר מצב של חוסר שוויון בקולות ההצבעה בין נחלות: נחלות עם חבר אחד או חברה אחת יכלו להצביע בקול אחד, ונחלות עם יותר חברים (ועד שישה חברים: הורים בעלי זכויות מקוריים, בניהם שהיו בנים ממשיכים וקיבלו את הזכויות בנחלה, והנכדים שהם כיום בנים ממשיכים) יכלו להצביע במספר קולות רחב יותר. הדבר יצר עיוות מהותי בהצבעות.

הצו החדש נותן לכל נחלה שישה קולות, שיחולקו בין חבריה באופן המפורט בצו.