שני פסקי הדין שניתנו לאחרונה ע"י אותו מותב בבית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עמית יריב), דחו טענת שוכרים לפיה לא ניתן לבצע את הסכם השכירות, בשל מגפת הקורונה.

בתא"ח (שלום) (ת"א) 4492-05-20 מ.ג. יצחקי נכסים בע"מ נ' ח.י.א. שותפויות בע"מ מיום 23.6.2020.

בתא"ח (שלום)(ת"א) 27886-05-20 עופר אגם ייזום ובנין בע"מ נ' קווינסטאון יזמות והשקעות בע"מ, מיום  24.6.2020

סכסוך בין חבר מושב לאגודה שעילתו לפני עשרות שנים הגיע לבית המשפט העליון והוכרע עוד קודם לדיון גופא מפאת התיישנות. החבר תבע את המושב בתביעה בבית המשפט המחוזי מרכז (לוד), בה טען, בין היתר, כי בשנות ה- 60 המושב התחייב לתת לו זכויות בשטח של 2 דונם בו יוכל לבנות בית מגורים ולהפעיל נגריה. לדבריו בפועל הוא קיבל לידיו 1 דונם בייעוד חקלאי.

המושב הגיש לבית המשפט כתב הגנה במסגרתו הוכחשו טענות החבר, וכן בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות.

בית המשפט העליון – ע"א 7905/18 מצפון נ' אביחיל וקק"ל

בית המשפט המחוזי – ת.א. 53937-12-17 מצפון נ' אביחיל וקק"ל

מאבק משפטי של כ- 15 שנה בין שורה של קיבוצים בעמק חרוד לבין רכבת ישראל וחברת נתיבי ישראל מוכיח כי אין לקבל כמובן מאליו את קביעות הגורמים המפקיעים בקשר לגובה הפיצוי המוצע על ידם, וכי לפעמים יש לבחון היטב גם את "הפרטים הקטנים" ולמצות את ההליכים בנושא.

ת"א (מחוזי)(נצרת) 49373-09-12 קיבוץ תל יוסף ואח' נ' נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ.

בתאריך 25.3.2020 פורסמו תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים בענייני תכנון ובנייה ותנאים למתן תעודת גמר), התש"פ- 2020.

התקנות קובעות הארכה של מועדים החל מ- 15.3.2020 ועד לתום 60 יום ממועד פרסום התקנות (="התקופה הקובעת"), וזאת ביחס לכל המועדים שנקבעו בחיקוקים כמפורט להלן

מושב נתבע לשלם היטל השבחה בגין שינוי יעוד של מקרקעין הכלולים בחוזה המשבצת (במקרה זה חוזה משולש, הכולל את הסוכנות היהודית), שהיו ביעוד ציבורי ולא חקלאי, ליעוד של תחנת תדלוק. התחנה נבנתה על ידי תאגיד בשליטת המושב.

המקרה הגיע לדיון בבית המשפט העליון.

היטל השבחה הינו היטל החל מכוח חוק התכנון והבניה החל במקרה של השבחת מקרקעין.

התוספת השלישית לחוק קובעת כי השבחה הינה  "עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג".

כן נקבע כי " היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל" (ההדגשה שלי, ח.ש.).

בר"מ 8432/18, הועדה המקומית מעלות תרשיחא נ' אזרך איזולדה, מעונה מושב עובדים להתישבות. פסק הדין ניתן על ידי כבוד השופט פוגלמן, בהרכב עם כבוד השופטים ברק-ארז ומזוז.

ת"א דיין ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח'

מפלס הכנרת עולה אך גשמי החורף גורמים גם לנזקים, כדוגמת מיטלטלין שניזוקו מהצפה, עצים שנפלו על רכבים וכולי.

באילו מקרים הקיבוץ או המושב אחראים לפצות בגין נזקי סערה?

האם על האגודה שהינה ספק מים להפחית את החיוב בגין צריכה שנובעת מנזילה סמויה אצל צרכן במושב?

לאחרונה נשמעו ונכתבו דעות שונות לגבי נושא זה.

החכרת קרקע למטרת תעסוקה בישוב החקלאי נעשית במספר תנאים מיוחדים הבאים להגביל את היקף העסקאות ואת אופן עריכתן (כיום פרק 8.12 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, לשעבר החלטות כגון 717, 949, 1455, 1560).

אחד התנאים המגבילים הינו כי הקרקע תוחכר לאגודת הישוב או לתאגיד בשליטתה, כאשר שליטה מוגדרת, בין היתר, בהיותה של האגודה בעלת לפחות 26% מההון בתאגיד.

תנאי זה נועד להביא ליצירת עסקאות "תשואה" אשר יבטיחו לאגודה מהמקרקעין הכנסה שוטפת, לאורך שנים, להבדיל מעסקאות מכר חד פעמיות.

מה משמעות תנאי זה במצב בו התאגיד נקלע לקשיים?

 פר"ק 1764/01, יזהר קנה מנהל מיוחד ואח' נ' אילנות פרוייקטים תיירותיים בע"מ.

ת"א דיין ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח'

שנתיים לאחר שבית המשפט העליון הכריע בנוגע לחובת תשלום לאגודה שיתופית במקרה בו חבר האגודה הפסיק חברותו (ע"א2853/16, ע"א 2890/16 12568-03-1 משעלי ואח' נגד מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ, "עניין שריד", וראו חוזר משרדנו 17/17 מחודש נובמבר 2017), נדרשה לנושא גם מנהלת מחלקת הבוררויות, עוזרת רשם האגודות השיתופיות, עו"ד דנה ביאלר.

תב' 2624/27/2016, טל אל ישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית בע"מ נ' אזרך איזולדה, בפני מנהלת מחלקת בוררויות, עוזרת רשם האגודות השיתופיות.

חוזר מס׳ 14/19 של משרד עו״ד חגי שבתאי, שפירא

הכלל הבסיסי בנוגע להקצאת קרקע על ידי רשות מקרקעי ישראל הוא כי קרקע תוקצה במכרז בלבד (חוק חובת המכרזים תשנ"ב, 1992, להלן: "החוק"). ניתן להקצות קרקע בפטור ממכרז רק במספר מוגבל של חריגים הקבועים בחוק ובתקנותיו.

מועצת מקרקעי ישראל ורשות מקרקעי ישראל מגבילות את זכויותיו של מי שקיבל בפטור ממכרז וזאת על מנת להבטיח את מטרות מתן הפטור החריג.

קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל קובע מגבלות כאלו, בין היתר על העברת זכויות וכן על שינוי שימוש ממטרת החכירה בהסכם החכירה.

מתי יכול מי שזכה בפטור ממכרז לחרוג מהמגבלות?

חוזר מס׳ 12/19 של משד עו״ד חגי שבתאי, שפירא