החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 476 קובעת תנאים בהם יחכיר מינהל מקרקעי ישראל (להלן:"ממ"י"), את משבצת הנחלות החקלאיות למושבי עובדים וכפרים שיתופיים:
"
1. בהחלטה זו -
"שטח מחנה"-אזור הבינוי של הישוב למטרות מבני משק מבני ציבור וכיוצא באלה למעט השטחים המוגדרים כחלקות א' ומגרשי מגורים המיועדים להחכרה במישרין למתיישבים לתקופה ארוכה, הכל לפי תכנית בנין ערים מאושרת;
"מכסת הקרקע" - מכפלה של מספר הנחלות שאושר לישוב בידי מינהל התכנון החקלאי במשרד החקלאות, בשטח הקרקע שקבע שר החקלאות לנחלה בישוב המסויים.
2. השטח שיחכיר מינהל מקרקעי ישראל (להלן-המינהל) לישוב יכול שיעלה על מכסת הקרקע רק בתנאים אלה:
1) היה שטח המחנה של הישוב גדול מסכום הנחלות לפי שני דונם לנחלה על פי תקן שאושר לישוב והיה, כולו או חלקו, מהווה קרקע שבמקורה לא היתה ראויה לעיבוד חקלאי (להלן- קרקע עודפת), רשאי המינהל להחכיר לאותו ישוב, בנוסף על מכסת הקרקע, את הקרקע העודפת;
2) אם יתברר כתוצאה ממדידה שהישוב מחזיק -
א) קרקע ראויה לעיבוד בשטח העולה על מכסת הקרקע אך אינו עולה על סכום נחלות לפי שלושה דונם לנחלה על פי תקן שאושר לישוב (להלן - קרקע נוספת) - תיכלל הקרקע הנוספת בחוזה החכירה שייחתם עם אותו ישוב, ויראו אותה לצורך תשלום דמי חכירה כחלק ממיכסת הקרקע;
ב) קרקע בנוסף למכסת הקרקע והקרקע הנוספת-יוחכרו לו מיכסת הקרקע והקרקע הנוספת בלבד, והשטח הנוסף יושכר לו בשכירות לזמן קצר לפי נוהל המינהל להשכרת קרקע חקלאית לזמן קצר; כל בקשה לחידוש השכירות לזמן קצר תידון לגופה.
אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקה (1)
3) דמי החכירה השנתיים שישלם הישוב למינהל בעד מיכסת הקרקע ובעד הקרקע הנוספת יהיו לפי מחירון המינהל לנחלות, ובעד הקרקע העודפת - לפי מחירון המינהל לגידולי שדה בעל באותו אזור."
על אף האמור לעיל בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל 476, המחייבת את ממ"י, פנה ממ"י ליישובים החקלאיים אשר רובם טרם חתמו על חוזי חכירה לדורות בדרישה למפות את שטחי משבצת הנחלות לגביהם יחתמו חוזי חכירה לדורות ואת השטחים האחרים הזמניים.
לאחרונה פורסם "סיכום דברים" עם האגף החקלאי במינהל מקרקעי ישראל. בסיכום זה מכתיב ממ"י הוראות החורגות מסמכויותיו ומהחלטה 476 – להלן הסיכום:
1. "בישיבה זו סוכם כי המושבים אשר נמצאים טרם חידוש חוזה המשבצת, יחודש עימם חוזה המשבצת ללא הצורך באיתור הקרקע העודפת, תוך התחייבות המושב לאיתור הקרקע העודפת בחידוש החוזה הבא.
2. המושבים אשר נמצאים תחת חוזה תקף יתבקשו לבצע את הפעולה של איתור הקרקע העודפת בעוד כשנה (ספטמבר 2010).
3. מושב אשר אינו מעוניין להסדיר נושא זה כפי שהוזכר לעיל צריך להתנהל באופן נקודתי מול המינהל והמחוז הרלוונטי.
4. במידה והינכם נמצאים טרם חידוש חוזה המשבצת ניתן לגשת אל המחוז הרלוונטי לאחר החגים ולחתום על חוזה משבצת חדש." (הדגשות שלי – ב.מ)
נדגיש כי החלטה 476 קובעת מפורשות כי את גבולות הקרקע להחכרה של היישוב יקבע שר החקלאות או וועדת קרקעות שהוא מינה. לממ"י אין כל זכות להתנות על גבולות קרקע משבצת הנחלות.
דרישתו של ממ"י מהמושבים להצביע על קרקעות מעבר למשבצת הנחלות זמן רב טרם החתימה על חוזה חכירה לדורות הינה דרישה בירוקרטית וטורדנית החורגת מסמכותו.
יודגש כי הגורם העיקרי המונע ומעכב את חתימת חוזי החכירה לדורות הוא ממ"י.
רק לאחר שיסיר ממ"י את המכשולים המונעים חתימת חוזה לדורות תהא דרישתו להגדרת שטח משבצת הנחלות עניינית והגיונית.
עד כמה הדברים חמורים ביחס להתנהלותו של ממ"י בנוגע לחוזי חכירה לדורות עם המושבים יעידו הדברים הבאים שהוגשו כתזכיר בשנת 2001 (!)למנכ"ל ממ"י:
"1. נושא חתימת חוזי חכירה לדורות עם אגודות הישובים החקלאיים ועם בעלי הנחלות במושבים מטופל במשך שנים רבות במינהל.
במבחן התוצאה המצב רחוק מלהשביע רצון, ובמושבים אף מעיד על כשל, חרף כל המאמצים שנעשו בעניין. (הדגשה שלי - ב.מ.)
2. למינהל ולחוכרים כאחד עניין מובהק בהסדר חתימת החוזים לדורות, הן מבחינת הגדרת השטחים המוחכרים והן מבחינת זכויות וחובות הצדדים.
3. מלבד החובה לבצע את החלטות המועצה בעניין, וההיבט המשפטי, הדבר נכון ומחויב גם מההיבט הציבורי והמוסרי כלפי המתיישבים החקלאיים, שהתיישבו ומעבדים את הקרקע עשרות שנים. בין הישובים שהוקמו בטרם הקמת המדינה, ובין שהוקמו אחריה, כמשימה לאומית ראשונה מעלה של הגשמת האחדות בקרקע, שמירה וביטחון (נכון גם להיום, על אף המתרחש במקומות מסוימים בעניין נדל"ן)
4. במצב הקיים יש לדעתי לנקוט בדרך שונה לשם ביצוע משימה חשובה זו".
