עד לחודשים האחרונים, כאשר קיבוץ או מושב פתחו חשבון בנק, הם הצהירו שאין בעלי שליטה בקיבוץ או במושב. כך היה גם באגודות שיתופיות רבות אחרות, לרוב כאלה שבשליטת קיבוץ או מושב.
לאחרונה נעשה תיקון בחוק איסור הלבנת הון, שהרחיב את הגדרת "בעל שליטה", כך שכעת לא יתן עוד להצהיר שאין בעל שליטה בקיבוץ, במושב, או בתאגיד שבשליטתם.
בהתאם לתיקון, יש ן שלוש הגדרות אפשריות לבעל שליטה:
- אדם בעל יכולת לכוון את פעילותו של התאגיד, לבד או יחד עם אחרים, ישירות ובעקיפין, למעט אדם שהיכולת שלו מוקנית לו מכוח היותו נושא משרה בתאגיד. הגדרה זו אינה מתאימה למושב, לקיבוץ או לתאגידיו.
- יחיד(אדם בשר ודם) המחזיק לפחות 25% מאמצעי השליטה בתאגיד, ואין יחיד אחר המחזיק יותר אמצעי שליטה. גם הגדרה זו אינה מתאימה למושב, לקיבוץ או לתאגידיו.
- בתאגיד ששתי ההגדרות מעלה אינן מתאימות לו, יראו כבעל שליטה את יו"ר הדירקטוריון בחברה או תפקיד מקביל בתאגיד אחר, וכן את מנכ"ל התאגיד.
במושב, בקיבוץ, ובכלל באגודות שיתופיות, התפקיד המקביל ליו"ר דירקטוריון הוא יו"ר ועד ההנהלה. מנכ"ל התאגיד יכול להיות מי שאכן מוגדר כמנכ"ל, במושב זה עשוי להיות, בחלק מהמקרים, מזכיר המושב, בקיבוץ עצמו זה עשוי להיות מנהל העסקים/מרכז משק, בענייני קהילה מנהל הקהילה, וכן, במקרים מסוימים יתכן שנכון יהיה להגדיר את יו"ר הקיבוץ כמנכ"ל.
האמור אינו מהווה חוות דעת משפטית
