מעסיק אינו רשאי להפעיל בעסקו שעון ביומטרי או אמצעי אחר אשר במסגרתו על העובדים למסור טביעות אצבע לשם רישום נוכחות, מאחר ודרישה כאמור מהווה פגיעה קשה בזכויות העובדים לפרטיות ולאוטונומיה, המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
חריג לכלל שנקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה יכול להתקיים רק במקרים בודדים וחריגים בלבד, ובכפוף לכך שהמעסיק הוכיח, בין היתר, כי התקיימו כל התנאים שלהלן, באופן קפדני:
- אינטרס לגיטימי- המעסיק צריך להוכיח שקיים אינטרס לגיטימי בשימוש באמצעי של שעון ביומטרי/ טילת טביעות אצבע לצורך רישום וכחות על פני יתר האמצעים הקיימים בשוק, שפוגעים בזכותם של העובדים לפרטיות במידה פחותה יותר, למשל התקנת מצלמה ליד שעון נוכחות רגיל (למשל, צורך במתחם מסווג, צורך בטחוני וכו).
- טיב המערכת- המעסיק בדק, לרבות באמצעות מומחים בלתי תלויים את טיבה של המערכת, תוקפה ומהימנותה, וזאת על מנת להגן על זכויותיהם של העובדים לפרטיות ועל מנת שלא יעשה שימוש במידע הנוגע לעובדים, שלא לצורך.
- רישום ורישוי- על המעסיק לפעול לרישום המאגר וקבלת רשיון או לחילופין להוכיח כי מדובר במערכת אשר אינה מבוססת מאגר על פי חוק הגנת הפרטיות ואינה מצריכה רישום ורישיון.
- הסכמה מרצון חופשי- על המעסיק להוכיח כי לא כפה באופן ישיר או עקיף על העובד להשתמש בשעון ביומטרי או אמצעי אחר המחייב טביעת אצבע.
- הסכמה מדעת - על המעסיק לקבוע מדי יות ברורה, גלויה ומידתית בכל הנוגע לשימוש בשעון הביומטרי ו/או מנגנון אחר לרישום באמצעות טביעות אצבע, על כל הכרוך בכך, ולהביאה לידיעת העובדים.
- הסכמה מפורשת ומראש- על המעסיק לקבל את הסכמת העובד באופן מפורש ומראש.
פסיקת בית הדין הארצי לעבודה מיום 15.3.17, בעסק (עס"ק 17541-04-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב המשולש הדרומי נ' עיריית קלנסווה, פס״ד מיום 15/03/17).