סוף טוב ? עדיין לא / בארי הולצמן

לעיון במאמר (קובץ חיצוני) : BeeriHoltzmanArticle240912.pdf
באחרונה נתן בית המשפט העליון תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין המושבים חרות וכפר הס בשון לבין המדינה (רמ"י - רשות מקרקעי ישראל), לפי תשם מדינה למושבים אלו פיצוי בגין הפקעת 110 דונם בסכום שיא של 170,000 שקל לדונם, המהווים כ- 12% מערכה של הקרקע ביעודה החדש לבניה. שטח זה שנקנה בשנת 1958, ככל הידוע במימון משותף של המושבים (כ-90% ורק 10% מקק"ל) היה ברשות המושבים ועובד על ידם על להפקעתו.

בכך נדמה כי אחת מטענותיה העיקריות מיום היווסדה של עמותת "אדמתי", בה חברים כ-150 מושבים וקיבוצים ותיקים אשר הוקמות שנים רבות לפני הקמת המדינה ואפילות לפני הקמת מינהל מקרקעי ישראל, הוכרה סוף סוף, לאחר כעשר שנות פעילות, עלי ידי בית המשפט העליון ואולי אף על ידי רמ"י - כטענה מוצדקת.

טענה זו, התובעת פיצוי הוגן בגין חלקם של הישובים בעליית ערך הקרקע ובעיקר בגין השקעות כספיות בקנייתה ובהשבחתה, מופיעה בעשות תביעות משפטיות ומטעם ישובים רבים, רובם המכריע חברי העמותה. אלו השתכנעו, ראשית, כי תביעתם צודקת ואולי, רק אולי, יש לה סיכוי שתתקבל על דעת רשויות המדינה ובתי המשפט.

 (מתוך קו למושב - 09/12)