כידוע, 'בן ממשיך' הוא נושא ייחודי לתחום המושבים. מדובר בהתחייבות בלתי חוזרת של ההורים, בעלי הזכויות בנחלה, להעביר את הנחלה לאחר אריכות ימיהם לבנם או לביתם אותם מינו ל'בן ממשיך'. המינוי הינו בהמלצת האגודה, ונרשם בספרי הסוכנות היהודית, ולעתים גם בספרי רשות מקרקעי ישראל. אך מה הדין כאשר ההורים מבקשים לחזור בהם מהמינוי, והבן הממשיך אינו מוכן לוותר על כך?
שאלה זו נדונה במספר פסקי דין בשנים האחרונות, ולאחרונה ניתן פסק דין חשוב בעניין מאת השופט אלון גביזון, מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (תמ"ש 53793-03-15, מיום 6.11.2018).
סיפור המעשה
פאולה (שם בדוי), אישה כבת שמונים, הינה בעל זכויות במושב בנגב, אשר התאלמנה מבעלה בתחילת שנות השמונים. לפאולה ובעלה היו תשעה ילדים. בנה מוטי (שם בדוי) ואשתו שרון (שם בדוי) התחתנו בשנת 1978, התגוררו במשק למשך כשנה, ועברו להתגורר בעיר סמוכה.
בשנת 1986 החליטה פאולה, אז אישה צעירה ועובדת כבת חמישים, למנות את מוטי ושרון כבנים ממשיכים במשק. פאולה התאלמנה מספר שנים קודם לכן, עברה להתגורר במרכז, והותירה את הטיפול במשק למוטי. הדבר התבקש, שכן אחיו של מוטי התגוררו מחוץ למושב ולא רצו לטפל במשק. לשם כך חתמה על ההתחייבות והמסמכים הנדרשים, קיבלה את הסכמת האגודה והמינוי נרשם בסוכנות כדין.
מוטי החזיק את המשק עוד מהיותו נער, מונה כאמור לבן ממשיך, ועיבד את הפרדס והלול המשפחתיים. לשם הטיפול במשק נאלץ מוטי לוותר על השלמת השכלתו התיכונית, ואף על שירות צבאי, ממנו שוחרר לאחר מספר חודשים. זאת עד לשנת 1996, אז הפסיקה בפועל הפעילות החקלאית במשק, נסגר הלול והשטחים החקלאיים עברו לעיבוד על ידי האגודה.
בשנת 2009, כ-23 שנים לאחר המינוי, פנתה פאולה לייעוץ משפטי על מנת לבטל את מינויים של מוטי ושרון כבנים ממשיכים. במכתבים שנשלחו למוטי הן על ידי פאולה והן באמצעות עורכי דין, ציינה פאולה כי היא מבקשת לבטל את המינוי בשל רצונה לחלק את המשק באופן שווה לילדיה לאחר פטירתה. במכתבים מאוחרים יותר נוספו טענות בדבר התנהגות לא ראויה של מוטי כלפיה.
מוטי ושרון סירבו לביטול המינוי, שכן היה להם ברור כי מאחורי הדרישה עומד לחצם של האחים על פאולה, אשר רצו את חלקם במשק.
בשנת 2012 הגישה פאולה תביעה לביטול מינוי הבן הממשיך. בדיון ההוכחות שנערך בשנת 2015 כבר הייתה פאולה חולת אלצהיימר, ולמעשה לא הייתה כשירה להעיד. התביעה נמחקה, והוגשה מחדש באמצעות בתה של פאולה, שמונתה כאפוטרופוס. למעשה, פאולה עצמה לא יכלה להעיד לא בתביעה הראשונה וממילא גם לא בתביעה שהוגשה מחדש, עקב מצבה הרפואי.
טענות הצדדים
לטענת פאולה (באמצעות בתה), החתימה על מסמכי המינוי הייתה עקב הטעיה מצד מוטי, וכן כי אינה יודעת קרוא וכתוב. בנוסף, נטען כי מוטי לא מילא את מחוייבותו כבן ממשיך להתגורר סמוך לאמו, לסעוד אותה ולטפל במשק. כמו כן טענה פאולה כי מוטי התנהג התנהגות מחפירה בנסיונות לסחוט אותה כספית ולא תמך בה כלכלית.
מוטי טען כי פאולה חתמה על המינוי בהיותה אשה צעירה, בידיעה ובהסכמה מלאה. היא מבקשת את ביטול המינוי בשיהוי ניכר של 25 שנה, וכי הסיבה האמיתית לתביעה הינו רצונה של פאולה לחלק את המשק בשווה בין ילדיה, כך שלמעשה ישנו כאן סכסוך ירושה עוד בחיי האם. כמו כן, מדובר במתנה ללא תנאי נוסף שהושלמה ולא ניתן לחזור ממנה. לחילופין, גם אם הייתה זו התחייבות לתת מתנה בלבד, הרי שלא הוכחה התנהגות מחפירה מצד מוטי שיש בה כדי לבטל את המינוי.
הכרעת בית המשפט
בית המשפט דחה את התביעה, וקבע כי כפי שעולה מן המכתבים ומתצהיר החתום על ידי פאולה עוד בהיותה צלולה, היא חתמה על המינוי בידיעה ובהסכמה, ולא בשל הטעיה או טעות. עוד עולה מעדויות ילדיה של פאולה כי מדובר בסכסוך ירושה ותו לא, וכי סבורים הם כי המשק מגיע להם ולא למוטי.
כן קבע בית המשפט, כי צדק מוטי בטענותיו המשפטיות, לפיהן בהתאם לפסיקה מינוי בן ממשיך הינו מתנה שהושלמה, איננה מתנה על תנאי, ואין פאולה יכולה לחזור בה. עוד קבע בית המשפט כי למוטי הזיקה הרבה ביותר למשק, שכן הוא המשיך לפקוד את המשק, להשקיע בו ולעבד אותו גם לאחר מעברו עם שרון לעיר הסמוכה. מסיים בית המשפט וקובע כי השיהוי הקיצוני בהגשת התביעה, עת הוגשה כ-26 שנים לאחר המינוי, יש בו כדי לפעול כנגד התובעת.
בהתאם, קובע בית המשפט כי מינויו של מוטי (ושרון ז"ל) לבן ממשיך יעמוד על כנו.
למעשה, מדובר בפסיקה חשובה, ונדבך נוסף לקביעה כי מינוי בן ממשיך הינו התחייבות בלתי חוזרת, ולא מסמך ריק מתוכן שניתן לבטלו בנקל. עם זאת, יש לדעת כי הפסיקה בנושא בן ממשיך דנה בכל מקרה לגופו, וכי מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי על ידי עורך דין המומחה בתחום.
תמ"ש (משפחה)(ב״ש) 53793-03-15 פלונית נ׳ פלוני, פס״ד מיום 6.11.2018
