עקב מצוקת הדיור ומתוך רצון לעודד בעלי דירות רבות למכור את נכסיהן חוקקה הכנסת בימים אלה חוק המטיל "מס ריבוי דירות" על מי שמחזיק יותר משתי דירות.
החוק עורר ויכוחים גדולים בציבור בטענה שהחוק לא יביא לתוצאה המצופה, קרי עידוד מכירת הדירות, אך החקיקה שעברה בימים אלה בכנסת מביאה להכבדה נוספת על האזרחים במיסוי מיותר המתווסף למיסים רבים המוטלים כבר עתה על אזרחי המדינה.
החוק קובע למעשה כי "חייב במס" הינו יחיד שהוא בעלים של מספר דירות מגורים ששיעור הבעלות שלו בהן עולה על 249%.
דירת מגורים מוגדרת בחוק כדירה או חלק ממנה, שבנייתה הושלמה, הנמצאת בישראל או באזור כהגדרתו בסעיף 16א(א) לחוק מיסוי מקרקעין, והיא מיועדת למגורים לפי טיבה או בתכנית החלה עליה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ח-1965, או משמשת למגורים.
תשלום המס בגין "דירה חייבת" יהיה 1% מהסכום הקובע כפי שחושב לפי נוסחה שבסעיף 2 לתוספת שבחוק. יחד עם זאת נקבע כי התשלום המקסימלי ל"דירה חייבת" על פי סעיף 118(א) לחוק יעמוד על 18,000 אלף ₪.
בעלים המחזיק ביותר משתי דירות לפי המצוין, יכול להחליט איזה דירות יהיו פתרונות מתשלום ועל איזה דירה או דירות יחול מס בגין "דירה חייבת". משמעות הדבר כי ניתן לבחור דירה ששווי ערכה נמוך יותר על מנת לצמצם את המס שיגבה.
סעיף 120 לחוק קובע רשימה של פטורים, קרי שהמס לא יחול עליהם ובין היתר נקבע כי החוק פוטר דירות אלו:
- דירת מגורים המהווה מלאי עסקי לעניין מס הכנסה
- דירת מגורים שפוצלה בהתאם לכל דין, תיחשב כדירת מגורים אחת
- מספר דירות מגורים שחוברו לדירה אחת, יחשבו כדירת מגורים אחת.
סעיף 120 כולל עוד רשימה של פטורים ובין היתר כולל פטור לדירת מגורים אשר בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, לא ניתן להעביר בה זכויות אלא חלק מהנחלה.
משמעות הדבר שכל זמן שאין פרצלציה וזכויות נפרדות עצמאיות לכל אחת מיחידות המגורים בנחלה, הרי שיראו אותם לצורך מס ריבוי דירות כיחידה אחת.
ברור כמובן שהנחלה נחשבת כיחידת מגורים אחת ואם למי מבעלי זכויות בנחלה בארץ יש זכות בעוד דירה וחצי ויותר הרי שהוא יחויב במס ריבוי דירות.
תחולתו של החוק היא מיום 1.1.2017 אלא אם יקבע אחרת.
כמו כל דבר, רצוי לתכנן מראש את תשלומי המס ולנצל נכון את מה שמתיר החוק בכלל וחוק ריבוי דירות בפרט
*הכותב הינו עו"ד ומשמש כמזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי
