פסקי דין
ביהמ"ש המחוזי: שכירות עונתית של מעל ל- 30 שנה לא מקנה זכויות מיוחדות / ענת סער, עו״ד
28 ינו 2025 נכתב ע"י חגי שבתאי, עו״דבית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע פסק לאחרונה כי החלטת רשות מקרקעי ישראל לגרוע שטח בן כ- 1,000 דונם שהוחזק על ידי שוכרת פרטית בחוזי שכירות עונתיים למעלה מ- 30 שנים, התקבלה תוך הפעלת שיקול דעת סביר ובהתאם להוראות נהלי רשות מקרקעי ישראל.
הקרקע נועדה על ידי רמ"י להקצאה לטובת חכירה במסגרת משבצת קבע של קיבוץ. פסק הדין מפרט שיקול דעת רחב של רשות מקרקעי ישראל בניהול הקרקעות הזמניות.
עת"מ (ב״ש) 11817/07-24 אחים תקוה – גידול ירקות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 02/12/24
ביהמ״ש דחה תביעה של מחזיקי נחלות בנהלל להצהיר כי חוזי החכירה שנחתמו בשנות ה 30 בין התובעים לבין קק״ל אנגליה הם חוזי חכירה לצמיתות.
המחלקת בין הצדדים התמקדה בפרשנות שיש לתת לחוזי החכירה, בעיקר סוגיית מהות הזכות שהוקנתה לחוכרים. לדעת התובעים, הוקנתה להחוכרים זכות חכירה לצמיתות. לטענת הנתבעות, הזכות שהוקנתה היא זכות חכירה לדורות שניתן לחדשה פעם אחת בלבד. נוסף על
כך, הצדדים חלוקים בשאלת הדין המהותי החל על יחסיהם החוזיים.
ביהמ״ש קבע כי לשון החוזה מלמדת על כוונת הצדדים לחוזה לקבוע שתיק תקופות חכירה ״באותם תנאים״ בלבד - תקופה ראשונה ותקופה שניה, כפי שטרחו וציינו באופן מילולי ומפורש בחוזה. זכות הקדימה לחידוש חכירה באותם תנאים על פי לשונות הפשוטה של החוזה ניתנה לחוכרים ״לתקופה חדשה״ אחת ותו לא.
ביהמ״ש קבע כי נוסחאות המשפט המקובל האנגלי המכירות בחכירה מתחדשת לצמיתות לא מתקיימות בעניין זה.
כמו כן, הוסיף ביהמ״ש כי גם מטרת החוזה ונסיבות העניין, כפי שתוארו על ידי הצדדים, הובילו למסקנה שלא היתה כוונה ליצור חוזה חכירה מתחדש לצמיתות.
ת.א. (מרכז) 37747-11-15 חינסקי ואח' נ' קרן קיימת לישראל בעמ(אחר/נוסף) ואח', פס״ד מיום 29/12/2024
השאלה המרכזית בפסק הדין היא האם רכוש משותף של בני זוג, לפי הלכת השיתוף, ניתן לחלוקה בחלקים שאינם שווים. פסק הדין עוסק במערכת יחסים של ידועים בציבור ובחלוקת זכויות בדירת מגורים שנרשמה על שם המשיבה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, וקבע כי הלכת השיתוף מחייבת חלוקה שווה של נכסים משותפים, אלא אם קיימת הוראה חקיקתית מפורשת אחרת.
בע"מ 1983/23 פלוני נ' פלוני, פס״ד מיום 10.8.2023.
- בע"מ 1983/23 פלוני נ' פלוני, פס״ד מיום 10.8.2023. (1324 הורדות)
פסק הדין עוסק במחלוקת הנוגעת להקצאת נחלות בושב אניעם שבצפון הגולן. תובעים, שלא התקבלו לחלוקת הנחלות, טענו להפליה בתנאי הקבלה ולחוסר שוויון בהליך, וביקשו מבית המשפט לעצור את הפרויקט. בית המשפט דחה את התביעה, והדגיש את הצורך באיזון בין שוויון להמשכיות פרויקטים חקלאיים.
ת"א (נצרת) 42305-05-24 פלד ואח' נ' אניעם מושב להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 04/07/2024
תביעות בהן טענות הכופרות בנכונות דוחות הנוכחות שעל פיהן משולם שכר לעובדים הן מחזה שכיח בתביעות של עובדים כנגד מעסיקיהם.
מעסיקים נתבעים בסכומים נכבדים בטענה להפרשים עקב כך שרישומי השעות המצויינים בתלושי השכר "זוייפו" ו/או אינם משקפים את שעות העבודה האמיתיות.
להלן נביא מקרה שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בו נפסק כי הנתבעת תשלם לעובד כ-128,000 ₪, ברכיב התביעה "הפרשי שכר וגמול שעות נוספות" בנוסף לכך חוייבה הנתבעת בתשלום פיצויי הלנת שכר בסך 25,000 ₪.
סע"ש 22345-04-19 JIKINDA THANAWAT נ' גידולי חוות מרים 2010 בע"מ ואח'.
סע"ש 55055-04-19 אורי רמי מאיו נ' סלוקי שלמה ובניו
על העסקת מי שאינו יהודי ביום השבת או: יום המנוחה השבועית למי שאינו יהודי / שמואל גלנץ, עו״ד
02 דצמ 2024 נכתב ע"י שמואל גלנץ, עו״ד בחוק שעות עבודה ומנוחה נקבע: "7. (א) לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע הן המנוחה השבועית של העובד.
(ב) המנוחה השבועית תכלול.
(1) לגבי יהודי – את יום השבת.
(2) לגבי מי שאינו יהודי – את יום השבת או את היום הראשון או את היום
השישי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו".
כך נקבע גם קודם במסגרת החוק הראשון שחוקקה האסיפה המכוננת לאחר הכרזת המדינה "פקודת סדרי השלטון והמשפט".
בחוק הודעה לעובד נקבע כי על המעסיק חובה למסור לעובד תוך 30 יום מתחילת עבודתו הודעה ובה בין היתר לציין את יום המנוחה השבועית של העובד. לגבי יהודי בכל מקרה יהיה יום השבת יום המנוחה לגבי מי שאינו יהודי כאמור תהא מותרת עבודה בשבת בהנחה שבחר ביום שישי או ראשון כיום המנוחה השבועית.
עב 6985/07, עב 2627/07, עב 6984/07 גלינה קיסלגוף, איוון קיסלגוף, אנה שפושניקוב נ' מרכז רפואי מעייני ישועה.
עע 396/09 גלינה קיסגלוף, איוון קיסגלוף, אנה שפושניקוב נ' מרכז רפואי מעייני הישועה
נדחתה תביעת תושבים כנגד מושב בגין שער כניסה מרעיש / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת
01 אוק 2024 נכתב ע"י איילת רייך מיכאלי, עו״דלדברי בית המשפט, לא רק שהתובעים הם אלו שבחרו למקם את ביתם בכניסה למושב, אלא הם לא התנגדו בזמן אמת להקמת השער.
ישראלים רבים חולמים על "בית בכפר", הרחק מהמולת העיר. אולם החלום יכול להפוך לעיתים לסיוט של ממש כאשר מתברר כי הרעש וההמולה בכפר "הפסטורלי" גדולים פי כמה מאשר בעיר. כך קרה לזוג שעבר להתגורר במושב בית עזרא, בסמוך לכניסה למושב. מספר שנים לאחר המעבר הותקן ליד בית הזוג שער כניסה חשמלי אשר העצים מאוד את הרעש ופגע קשות באיכות חייהם.
ת"א (שלום)(לוד) 40289-06-17 ישר ואח' נ' בית עזרא מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ ואח', פס״ד מיום 19/09/2024
עתירה על שינוי סיווג של אגודה שיתופית מ"מושב שיתופי" ל"אגודה חקלאית" / איתן מימוני, עו״ד
25 ספט 2024 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״דהעתירה עוסקת בסוג האגודה השיתופית אליה משתייכת הר שמש (להלן: "הר שמש"). בהחלטת עוזרת רשמת האגודות השיתופיות משנת 2023, הוחלט כי סיווגה של העותרת הוא "אגודה חקלאית", בעוד שהעותרת טוענת כי יש להשיב לה את סיווגה המקורי כ"מושב שיתופי".
עת"מ (ירושלים) 2112-03-23 הר שמש - מושב שיתופי בע"מ נ' רשמת האגודות השיתופיות, פס״ד מיום 26/04/24
דמי שימוש ראויים בגין שימוש חורג של אדם פנסיונר / איתן מימוני, עו״ד
19 ספט 2024 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״דתביעה להריסת מבנים שנבנו ללא היתר בנחלה במושב חגור ותביעה לדמי שימוש ראויים בגין שימוש ללא היתר במבנים.
ת"א (שלום)(רמלה) 63439-05-19 רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז נ' בוקרה ואח' , פס״ד מיום 29/01/24