ענף הזית במועצת הצמחים, יחד עם תגליות-המכון הישראלי לארכיאולוגיה, ערכו בסוף השבוע האחרון כנס בנושא הזית וייצור השמן בעת העתיקה. בכנס הוצגו עדויות ארכיאולוגיות רבות על כך שמקור הזית ושמן הזית הוא מפה, ומאזורנו הוא יצא לכל אגן הים התיכון. במהלך הכנס הודגשה חשיבותו הרבה של שמן הזית בעבר בתרבות, במסורת ובמטבח, והוצגו ממצאים המראים כי צריכת השמן לנפש הייתה גבוה מהצריכה המקובלת כיום, כך שלמרות מגמת העלייה בצריכה ובביקוש לשמן זית, יש לנו לאן לשאוף.
בפתיחת הכנס ציין ד"ר עדי נעלי, מנהל ענף הזית במועצת הצמחים, את החשיבות בהכרת העבר המפואר של תחום שמן הזית בארץ ישראל כדי לתכנן הווה מוצלח ועתיד מזהיר מתוך תפיסה כי על מנת להמשיך קדימה, יש צורך להכיר את העבר. לדבריו, "ממצאי העבר מדגישים את חשיבותו של שמן הזית מייצור מקומי-שורשי בעבר וגם כיום יש צורך לקדם את המודעות לחשיבות הרבה של הישראליות, השורשיות יחד עם הטריות והבריאות שמאפיינים את שמן הזית הישראלי נושא תו איכות".
בכנס הציג ד"ר דוד עיטם את תולדות ייצור השמן מראשיתו, ככל הנראה מהתקופה הנאוליתית ועד סוף תקופת הברזל, אז הגיע ייצור השמן לממדי תעשיה שנועדה לייצא שמן למדינות אחרות. פרופ' אהוד וייס מאוניברסיטת בר-אילן סקר את מקומו המרכזי של שמן הזית בכלכלה ובתרבות, כפי שמתבטא במקורות. בנוסף, הציג פרופ' וייס את זני הזית, המקומיים והמיובאים, שהכירו אבותינו ואת השיטות העתיקות לכבישת הזיתים. פרופ' זהר כרם, ראש התכנית הבין לאומית למוסמך בכורמות ובייננות מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, הציג דוגמאות חדשות לזיהויים של חומרים יחודיים לזית בממצאים ארכיאולוגיים בארץ בזיהוי המקור הגנטי של זיתים ותיקים ברחבי ישראל ועל דוגמאות מהעולם לניצול אותן יכולות אנליטיות. פרופ' בועז זיסו מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן סקר שורה ארוכה של בתי בד שנחפרו ונחקרו בישראל ובכלל זה הטיפוסים השונים של בתי הבד ואת זמן הופעתם במרחב. יהושוע (ישו) דריי מהמרכז לשחזור טכנולוגיה עתיקה במכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית הציג בכנס את הטיפוסים השונים של בתי בד קדומים ודרך פעולתם, תוך נסיון לשחזר את האבולוציה הטכנולוגית של המתקנים