ביום 27.5.2018 דחה בית המשפט העליון(1) בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה בדונו בערעור על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. (גלגול שלישי).
לבית המשפט העליון הוגשה בקשת ערעור על פסק דין שניתן בביה"ד הארצי (אין זו זכות אוטומטית).
ביהמ"ש העליון דחה את הזכות לערער בפניו ויחד עם זאת דן על קצה המזלג בטענות שהועלו ע"י חברה העוסקת בגידול ירקות וממוקמת במושב ירקונה ועל ידי מנהלה, אלה הואשמו באי העמדת מגורים הולמים ל-3 עובדים זרים ששוכנו בכפר מלל ולפיכך נקנסו החברה בסכום של 30,000 ₪ ומנהלה בסכום של 10,000 ₪ וזאת בהליך פלילי שהתנהל בבתי הדין לעבודה.
נקבע ע"י בתי הדין לעבודה כי המטבח והשירותים היו ממוקמים במבנה פרוץ, במטבח לא היו ארונות סגורים, לא היה כיור בשירותים ולא היו אמצעי כיבוי אש. בית הדין הארצי קבע "תנאים אלה אינה מבטאים יחס של כבוד כלפי העובדים בלשון המעטה, או עמידה בדרישות בסיסיות של פרטיות, הגנה על כללי היגיינה ודאגה לבריאות העובדים ואף לחייהם במקרה של דליקה".
הפרשה החלה בשנת 2005 בביקורת של מפקחי משרד התמ"ת במגורי העובדים בעקבות הביקורת הוטל על החברה קנס מנהלי וזו ביקשה להשפט כתוצאה מכך הוגש בשנת 2009 נגדה ונגד מנהלה כתב אישום שנידון בתחילה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, פסק הדין שם ניתן ב-2013(2).
טענתם העיקרית של הנאשמים היתה כי הראיות נגדם הושגו שלא כדין.
כזכור, כניסת מפקחים למגורי עובדים זרים כרוכה בהסכמתם. המפקחים אמנם הופנו למגורי העובדים ע"י מנהל החברה אבל לא קיבלו הסכמת העובדים שכן אלה לא נכחו במקום באותה שעה.
הסוגיות המשפטיות שעמדו לדיון היו עצם מצבם של מגורי העובדים הזרים וכן נסיבות הגעת המפקחים וכניסתם למגורי העובדים.
בערעור בבית הדין הארצי(3) נדחתה טענתם של החברה ומנהלה כי יש לפסול את הראיות בשל כך שלא ניתנה הסכמת העובדים לכניסה למגוריהם כנדרש על פי חוק עובדים זרים. בית הדין הארצי קבע כי אין בכך כדי לפסול את דוחות הביקורת משום שלא היה באופן עריכתם כדי לפגוע בזכויות הנאשמים לקיומו של הליך הוגן.
נקבע כי מנהל החברה היה מודע לעריכת הביקורת ואף שיפר מצב המגורים בעקבות הביקורת.
נקבע כי כניסת המפקחים למגורי העובדים הזרים לא פגעה בפרטיותם שכן הם לא נכחו במקום בזמן הביקורת ולא נגעו בחפציהם האישיים.
לסיכום הסאגה הממושכת ניתנה גושפנקא סופית על ידי הערכאה העליונה, בית המשפט העליון, לפסקי הדין שניתנו בבתי הדין לעבודה.
סוף דבר, העיצומים הכספיים נותרו בעינם.
- רע"פ 1921/18.
- הע"ז 1648/08.
- ע"פ 30743-11-13.
