ועדת הכספים קיימה היום (ב') שני דיונים לעניין מצב החקלאות, על רקע התעצמות הפגיעה בענף בתקופת במלחמה.
הדיון הראשון עסק באגרות העסקת עובדים זרים בענף החקלאות, במסגרת הדיון קראו נציגי הענף וחברי הוועדה לביטול האגרות המוטלות על העסקת עובדים זרים.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון כי "המציאות בה נמצאים החקלאים, בעיקר בעקבות הלחימה, היא קשה כלכלית. בשעתו ביטלנו את היטל עובדים זרים בענף החקלאות, טענו שהסיבה להיטל הייתה שרצו לעודד ישראלים שיעבדו בחקלאות והתברר שזה לא עובד, כך ההיטל רק מקשה ולא מביא עובדים ישראלים, ולכן הוא בוטל בשעתו. היות שמדובר בתקופת לחימה וכולם רואים את הקושי העצום, ביקשנו פטורים מהאגרה השנתית לענף, לפחות למשך תקופת הלחימה".
סגן שר החקלאות משה אבוטבול ציין גם הוא כי הוא תומך בביטול ההיטלים לצד צעדים נוספים לסיוע לענף.
בדיון הוצג כי 3 אגרות משולמות בענף החקלאות בגין עובדים זרים: אגרת בקשה של 650 ש"ח, אגרה שנתית של 1,300 ₪, ואגרת רישיון של 185 ₪.
לצד כך הוצג מצד נציגי האוצר כי תשומת הלב ניתנת לתופעות הנוגעות ישירות למלחמה, וכי מסלולי הפיצוי שניתנו לחקלאות לתקופת הלחימה הינם משמעותיים ובהיקפים גבוהים יותר מבענפים אחרים, וכי לעמדתם זו הדרך לתת מענה לקשיים בענף, דרך תמיכות בענף ולא באמצעות ביטול ההיטלים. לצד כך הוצג כי במסגרת סיכומים עם גורמי הענף ומשרד החקלאות, על רקע המלחמה הוארכו ההיתרים לעובדים זרים עד תום 2024, ועל רקע בריחת חלק מהעובדים הזרים מהארץ סוכם כי האוצר יוותר על אגרת הבקשה להקצאת עובדים זרים, בהיקף של קרוב ל-20 מיליון ₪, וכי שיחות לעניין רפורמה בהיטלי העובדים הזרים בחקלאות יתקיימו בהמשך ויעסקו בשינויים שיחולו משנת 2025.
מנגד ציינו חברי הוועדה כי מצב החקלאות קשה בלי קשר למלחמה והוא הופך אנוש נוכח המלחמה ואין די בכלי הסיוע לעסקים, על רקע הצורך הגובר בחקלאות ובביטחון תזונתי, ובשמירה על הגבולות, כאשר שטחי החקלאות חופפים את גבולות ישראל לכל אורכם, וכי ראוי שלפחות בתקופת הלחימה המדינה תוותר על היטלים אלה. כן ציינו חברי הכנסת את הפגיעה ארוכת השנים לדבריהם בענף, הורדת המכסים תוך אי מתן תמיכות שהובטחו, והעלויות הגבוהות שמסובסדות במדינות אחרות.
נציגי ענף החקלאות ציינו כי ההסכמה על אי גביית עמלות הבקשה הינה אבן דרך ראשונה וכי יש לבטל את כלל ההיטלים, אם המדינה חפצה בהמשך קיום החקלאות בישראל, כאשר גם במשרד החקלאות ציינו כי הם קוראים לבטל את ההיטלים לקראת שנת 2025.
יו"ר הוועדה סיכם כי בכוונתו לפנות לשר האוצר בנושא, ולציין כי עמדת כלל חברי הוועדה היא כי יש לבטל את ההיטל, וכי בכוונתו לשוחח עם שר הפנים על מנת לקבל את הסכמתו לביטול האגרות, וכי הוא מבקש ממשרד החקלאות להכין את הדרוש לכך.
בהמשך קיימה הוועדה דיון בנושא התייקרות תעריפי המים בחקלאות בעת מצב לחימה, הצעתם של חברי הכנסת אלון שוסטר, ששון גואטה, ניסים ואטורי, מטי צרפתי הרכבי, מיכאל ביטון, רם בן ברק.
במהלך הדיון הוצג מצד חברי הכנסת וגורמי הענף כי המים לענף הינם בעלויות בלתי סבירות בעוד במדינות אחרות ניתנים המים אפילו בחינם או בעלויות נמוכות הרבה יותר, וכי עלויות טיהור המים המגיעים מהשפדן מוטלים על החקלאי ולא על המזהם. כך עלתה הקריאה להוריד את תעריף המים המגיעים מהשפדן וכן את עלויות המים השפירים. כן עלו טענות למצב במסגרתו ישנם חקלאים שמי השפדן מגיעים אליהם ויש חקלאים שלא, והאחרונים משלמים עלויות גבוהות יותר, דבר שפוגע בתחרות בין החקלאים.
סגן שר החקלאות משה אבוטבול: "השר מעלה את זה בכל מקום, במדינות שונות המים ניתנים בחינם. ביטול האגרות וגם הוזלת מים יכול להוות צעד היסטורי לטובת החקלאים".
ברשות המים הדגישו את חשיבות היות משק המים משק עצמאי, כאשר המשק יכול לדאוג לצרכיו השונים בכל עת, וציינו כי הוזלת המים לחקלאי תבוא על חשבון המחיר לציבור, וכי משק המים משקיע מאות מיליוני שקלים בפיתוח השפדן, כאשר חקלאי עוטף עזה הינם הצרכן העיקרי, וכי בכוונתם להשקיע בשנים הקרובות 3 מיליארד ₪ לשיפור הובלת המים. עוד ציינו ברשות כי הצדדים היו בשיח לעניין תעריף השפדן והיו קרובים להסכמות, וכי לפני מס שבועות הורידו ברשות את מחיר מי השפדן ב-24 אגורות, תוך הקדמת צעד שנקבע לינואר 2024, וכי התעריף בשפדן זול יחסית.
מנגד טענו נציגי החקלאים כי הצדדים לא היו קרובים לסיכום, כי ההוזלה הייתה בשל גבייה יתרה לאורך שנים שהעלה את תעריף השפדן מ-1.1 ₪ ל-1.67 ₪ עד להוזלה כאמור, וכי הם דורשים קביעת תעריף של שקל עלות שפדן ופיצוי רטרואקטיבי בהיקף של 200 מיליון ₪ על ההפרש שנוצר ושולם לאורך השנים, ותעריף של 1.30 ₪ למים לשפירים באזורים נעדרי חלופה.
ברשות דחו את בקשות הפיצוי, וציינו כי הוא 1.43 ₪ היא עלות מי השפדן, ולא שקל כפי שנטען.
במשרד האוצר הודו כי יש לבחון את חלוקת העלויות בין משק הבית לחקלאות, וציינו כי מתקיימים דיונים בנושא.
לאור הפערים בין הצדדים, ביקש יו"ר הוועדה כי נציגי הוועדה ישבו עם נציגי החקלאים ורשות המים וינסו בתוך שבועיים להגיע להסכמה לגבי תעריפי המים: "אנחנו נשארים באותו מצב בו הכנסת וממשלת ישראל אומרים לחקלאים אנחנו לא צריכים אתכם, אי אפשר להשלים עם זה. רפורמה לטווח הארוך זה משהו אחד, אני רוצה פתרון למצב הקשה של החקלאות עכשיו, אם לא תגיעו לפתרונות נכנס את הוועדה שוב".