במעבדה לחישה מרחוק בביה"ס לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב פותח אלגוריתם בעזרתו ניתן למפות צלקות שריפות באמצעות תמונות לווין. עם מיפוי השטחים שנשרפו בעוטף עזה, יהפוך האלגוריתם לכלי למיפוי עבור שטחים בכל הארץ.
'טרור העפיפונים', בקבוקי תבערה וכמובן, הלחימה בעת מבצע 'שומר החומות' הותירו את חותמם בשטחי עוטף עזה. שיגור חומרי נפץ מכיוון רצועת עזה לעבר ישראל כילו שטחי שדות, חורשות, שמורות טבע ושטחי בר והותירו צלקות של אדמה חרוכה.
במעבדה לחישה מרחוק במכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פותח אלגוריתם עיבוד תמונה ייעודי שמטרתו למפות שטחים שרופים (צלקות) מתמונות לווין. בעזרת האלגוריתם, ששמו(Aerosol FRee Vegetation Index) AFRI , ניתן לצפות מהחלל בפני השטח דרך עשן השרפה ולהבחין בין אש הפעילה, שטחים שרופים ושטחים שאינם שרופים. "האות הספקטרלי המתקבל משטחים חקלאיים ירוקים מתחת למעטה עשן סמיך, דומה לזה שמתקבל משטחים מחוץ לכיסוי העשן", מסביר פרופ' ארנון קרניאלי, מנהל המעבדה לחישה מרחוק. "רצף של תמונות לווין, בהפרשים של מספר ימים, מאפשר להבדיל בין שטחים שנשרפו בעבר לאלה שנוספו לאחרונה".
כך למשל נאספו נתונים במהלך חודש מאי 2021 מאזור עוטף עזה ואלו כללו מיפוי של יערות/חורשות קק״ל, שמורות טבע ושטחים חקלאיים. הנתונים מצביעים על כ-13,050 דונם שנשרפו סה"כ במהלך מאי 2021, כולל שריפות שנגרמו מהפרחת בלונים טרם המבצע הצבאי, על פי החלוקה הבאה: 7,570 דונם שמורות טבע, 3,220 דונם יערות וחורשות ו- 2,260 דונם שטחים חקלאיים.
לעיבוד צילומי לווין חשיבות רבה, הן בשגרה והן בלחימה. בשגרה, עם ריבוי השריפות, קשה ללוחמי האש, פקחי הקרן הקיימת לישראל ורשות שמורות הטבע למפות את כל השטחים השרופים. בלחימה, אלה מנועים להתקרב לשטחי הלחימה, צמודי הגדר והמיפוי מסייע לכלל הגורמים להכיר את השטח מלמעלה.
האלגוריתם הייחודי שפותח בקמפוס שדה- בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב כבר אומץ כתוצר סטנדרטי של סוכנות החלל האירופית EUMETSAT וצפוי להיות בשימוש רשויות נוספות בכל הארץ.
