רחב יותר ומדויק יותר: משרד החקלאות ופיתוח הכפר מפרסם את תוצאות הסקר השנתי לשימוש חורג בחומרי הדברה בתוצרת צמחית טרייה מקומית. במהלך שנת 2019 המשרד דגם כ-1,400 דגימות, כאשר 47% מהדגימות נדגמו בבתי אריזה, 17% נדגמו במרכזים לוגיסטיים, ו-36% נדגמו בשדות החקלאים. כמו כן, בשנה האחרונה, המשרד המשיך ותגבר את האכיפה על שימוש בתכשירים שלא על פי הרשום בתווית. יתר על כן, השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ממשיכים בהערכה מחודשת לחומרי ההדברה הרשומים בארץ ואינם רשומים באירופה. עד כה, המשרד החליט על איסור שימוש בשורה של חומרי הדברה, גם בהמשך כל חומר שיימצא כרעיל, יוסר משימוש.
הסקר השנתי מבוצע על ידי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, בפירות ובירקות שנדגמים בשדות חקלאיים ובבתי האריזה והם תוצרת מקומית כחול-לבן. ממצאי סקר 2019, עולה כי כ-90% מהדגימות עמדו בתקן, ומעל מחצית, 52%, מכלל דגימות הסקר נמצאו ללא שאריות חומרי הדברה כלל.
כאמור, בשנת 2019, נבדקו כ-1,400 דוגמאות תוצרת טרייה של ירקות ופירות מכל האזורים והמגזרים בארץ, הכוללים 80 גידולים שונים. כמחצית מהדגימות היו ירקות, והמחצית האחרת כללה: פירות, הדרים ותבלינים.
|
2019 |
2018 |
ירקות וגידולי שדה |
57% |
54% |
פירות |
26% |
29% |
הדרים |
6% |
6% |
תבלינים |
11% |
12% |
הדגימות נלקחו מכל אזורי הארץ: 311 דגימות מאזור הדרום, 346 מאזור חדרה והשרון, 108 דגימות מאזור המרכז, 318 דגימות מאזור הערבה ו- 204 דגימות מאזור הצפון.
בעקבות תוצאות 2018, שהצביעו על אחוז גבוה של חריגות בענפי הירקות והתבלינים, ביחס למספר החריגות הכללי, בשנת 2019, הושם דגש על ענפים אלו. בתוך כך, נדגם אחוז גבוה יותר של ירקות וצמחי תבלין ביחס לאחוז הצריכה והגידול שלהם בשוק. הגידולים העיקריים שנדגמו במהלך שנת 2019 הם:
שם גידול |
מס' דגימות בשנת 2019 |
שם גידול |
מס' דגימות בשנת 2019 |
פלפל |
223 |
תות שדה |
86 |
פרי הדר |
77 |
עגבנייה |
73 |
חציל |
54 |
אבוקדו |
52 |
תמר |
50 |
מלפפון |
39 |
קישוא |
39 |
כרפס/סלרי |
35 |
חסה |
31 |
כרוב |
30 |
מלון |
29 |
ענבים |
27 |
משמש |
25 |
פטרוזיליה |
25 |
כאמור, רובן המוחלט של הבדיקות יצאו תקינות. מממצאי הסקר עולה כי באבוקדו, אבטיח, אגוז אדמה, אגס, אננס, אספסת, בטטה, בננה, בצל, גויאבה, גזר, דלעת, זעתר, חומעת הגינה, חזרת, חיטה, כרוב, כרוב סיני, מלוכיה, מנגו, מרווה, נבטי חיטה, נבטי חמניה, נבטים סינים, עדשים, עירית בצלית, פול, פיטאיה, פסיפלורה, פפיה, צנונית, קורנית, קייל, קינרס (ארטישוק), רוזמרין, ריחן מצוי (בזיל), רוקולה, רימון, שום, שסק, תירס, תמר ובתפוח אדמה לא נמצאו חריגות כלל (שיעור חריגה 0%).
יחד עם זאת, במשרד מדגישים כי מתוך 11.7% חריגות שנמצאו, בכשליש (כ-3.6%) נמצאו חריגות קלות ברמות נמוכות מאוד. אלו נבעו, ככל הנראה, מרחף של חומרי הדברה הנישאים באוויר משדות סמוכים, רמות סף של רגישות המכשור האנליטי המזהה חריגות אפסיות, סטייה נמוכה מאוד מערכי השארית המרבית המותרת ועוד. עוד עולה כי יותר ממחצית מהחריגות (6.3%) נבע משימוש בתכשירים מאושרים בארץ, אך לא מורשים לגידולים שנבדק (בעיקר בגידולים בהיקפים מזעריים כמו בצל ירוק, מנגולד, שומר, שמיר, קולרבי וצנונית), ולאו דווקא בשל שיעורים גבוהים של שאריות חומרי הדברה בגידולים אלה. כיוון שכל שארית של החומר אפילו בשיעורים נמוכים ביותר נחשבת כחריגה. עוד יצוין כי חלק ניכר מן החריגות נבע כי התקנים של שאריות חומרי הדברה (MRL) מחמירים יותר בהשוואה לתקן האירופי והבין-לאומי. השיעורים בעלי חריגה גבוהה נמצאו: אורגנו, מנטה, עלי סלק (מנגולד), בצל ירוק, חסה, כוסברה, כרפס\סלרי, שומר, שמיר, קולרבי, נקטרינה, ענבים, מלפפון ותות שדה.
במספר גידולים נצפתה ירידה מרשימה במיוחד בשיעור הדוגמאות החריגות: כמן דובדבן, דלעת, מלון, סלק עלים (מנגולד), פטרוזיליה וריחן.
כל מקרה שמצאו חריגות ברורות גרר לחקירה של היחידה המרכזית לאכיפה וחקירה במשרד (פיצו"ח) לנסיבות האירוע, שהובילו לקנסות מנהליים.
בשירותים להגנת הצומח מדגישים כי לא כל חריגה מסוכנת לבריאות וגורמת לחשיפה חורגת לחומרי הדברה, המשמעות של החריגות היא שהשימוש בחומרי הדברה נעשה בניגוד להנחיות המשרד ל"חקלאות נאותה", והמשרד ימשיך וינטר את החקלאים הפועלים בניגוד להנחיותיו.