"כפר סירקין הוא דוגמא מובהקת לצורך בשמירה על אדמות חקלאיות שעובדו במשך שנים רבות על ידי דורות של בני המקום", פתחה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ *מיקי חיימוביץ'* דיון שיזמו ח"כ *איתן גינזבורג* וח"כ *רם בן ברק* , על העברת שטחים חקלאיים של כפר סירקין לטובת בניה בעיר אלעד. "יותר ויותר אני נתקלת בדוגמאות לשטחים חקלאיים שהדחפורים מהרו להרוס אולם הבנייה עליהם התעכבה שנים רבות בהן החקלאים יכלו עדיין להמשיך ולגדל את גידוליהם. אותם שטחים חקלאיים שהם חלק מהאופי של המרחב הכפרי הוא עקרון שחייבים לשמור עליו כחלק ממכלול סוגי ההתיישבות שקיימים בישראל ואסור לתת לו להעלם גם אם יש וכאמור יש מצוקת דיור".
ח"כ איתן גינזבורג, יוזם הדיון: "נחשפתי להמלצת ועדת הגבולות ולמפות. התחושה של חוסר סבירות – ישוב חקלאי קטן בלב הארץ, נדרש להעביר אדמות לאלעד, ששוכנת מעברו השני של כביש 6, ואין לה רצף טריטוריאלי עם השטח. אחרי שנה וחצי דיונים החליטה ועדה להעביר שטח לטובת פיתוח אלעד, ליצירת הכנסות. אני כופר בהחלטה, שעל פניו נראית חוסר היגיון וצדק. כל הרשויות מסביב מתנגדות שהשטח הזה יעבור לאלעד".
רפי אלמליח, מנהל אגף תכנון ברשות מקרקעי ישראל: "השאלה הייתה לאיזה מגזר לשייך את המקום, ולאור המצוקה במגזר החרדי, לאחר פעילות אינטנסיבית של מוסדות התכנון, החליטו להמליץ על אלעד. בחנו את כל הנושאים – מי נגר, המחצבה שפועלת מצפון, כביש 6, שטח אש. הוועדה סברה שהעברת השטח לאלעד תהיה פגיעה מינימלית. השטח של סירקין סומן להרחבה ופיתוח, ואם לפתח , אפשר לקדם אוכלוסיה חרדית".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ': "זו התוכנית המיטבית? אתה מדבר על צורך בבניה. ברור שלעיר אלעד מגיע להתרחב, אבל כשהתחילו לתכנן את העיר, לא היו תוכניות להמשך? עתודה? מראש בניתם בלי עתיד, והיום מגלים בעיה. אני לא רואה היגיון לבנות בצד השני של כביש 6. ולמה יש שטח אש באמצע המדינה? אתה באמת חושב שהתוכנית שהגשתם היא המיטבית?"
אלמליח: "זה הפתרון היחיד. אי אפשר לבנות בשטח המחצבה, כי זה מצוק של 100 מטר. אם הערים השונות היו מקבלות את המגר החרדי ופותחים להם שכונות חדשות, לא הייתה מצוקה".
ראש עיריית אלעד, ישראל פרוש: "5000 יחידות דיור זה מינימום להסכם גג. חלק מזה אוכל לבנות רק בעוד 10 שנים, אבל אני לא אוותר על הסכם הגג, כי צריך לסדר את העיר הקיימת. אין לי אולם ספורט, הנוער נושר. אין מועדון קשישים. ביקשתי תנו לי את החלק המזרחי. למה ראש העין קיבלו? תנו לי חלק אחר. פה אומרים לי יש יער נטוע, שם יש מחצבה, ובמקום שלישי לא רוצים שנתחבר עם ציבור חילוני. העיר צריכה לצאת מן המצר".
נעה סגל, מנהלת מפת השלטון המקומי, משרד הפנים: "מסתכלים לטווח ארוך, מדובר באנשי מטה. הוועדה מקיימת דיונים בדרך כלל שנה וחצי. בקרה הזה שנתיים וחצי". יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ': "ובסוף באתם עם ההברקה הזו?" סגל: "שמענו את עמדות הרשויות. שר הפנים הוא זה שיחליט, אבל זו ההמלצה. אפשר להיכנס לאתר הוועדה ולראות את הפרוטוקולים. הייתה נציגות של כל מי שרצה לדבר, תושבים, נציגי ארגונים ירוקים, ראשי רשויות. אספנו עמדות. התהליך שקוף. הוועדה מודעת לחסרונות. אלה נושאים מאד רגישים. יש המון עמדות לכאן ולכאן. אין קונצנזוס. הכל מגיע לשר".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ': "כמה המלצות של ועדות גבולות השר לא קיבל?" סגל: "כ-20 מתוך כ-80".
יו"ר הוועדה, ח"כ חיימוביץ' סיכמה את הדיון: "יש פה בעיה קשה בהליך קבלת ההחלטות שהוביל להמלצות של ועדת הגבולות בסוגיית התרחבות העיר אלעד. חברי כנסת מכלל הסיעות הביעו פה עמדה ברורה שההחלטה של ועדת הגבולות אינה הגיונית ומצריכה חשיבה מחדש. אין חולק על כך שהעיר אלעד צריכה סיוע ופתרונות אולם כפי שאמרתי קודם בדיון לא פותרים בעיה אחת באמצעות יצירת בעיה אחרת.
הוועדה התרשמה שאין היגיון אורבני, תכנוני ומוניציפלי לסיפוח או העברת שטחי דרום כפר סירקין לשטח השיפוט של העיר אלעד. הוועדה קוראת לשר הפנים אריה דרעי שלא לאמץ את המלצת ועדת הגבולות שהוגשה לאישור בסוגיה ולבחון מחדש מענה ראוי למצוקות העיר אלעד שיאפשרו לעיר להתפתח ולספק את השירותים הראויים לתושביה".