לרמ"י הזכות להפקיע זכויות נחלה מבעליה במקרה ולא מומש יעודה תוך זמן סביר / איתן מימוני, עו״ד

איתן מימוני, עו״ד איתן מימוני, עו״ד

תביעה שהגישו בני זוג בעלי זכויות בנחלה במושב בר גיורא כנגד רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י"), במסגרתה ביקשו להורות לרמ"י לרשום את הנחלה על שמם ברמ"י וכן לחייבה לחתום על היתר בניה בנחלה.

הרקע

ענייננו מתחיל בבני זוג אשר בשנת 1990, הוקצתה להם נחלה ע"י רמ"י במושב בר גיורא. לאחר מס' שנים שהנחלה עמדה בשיממונה, הגישו בני הזוג בקשה להיתר בניה בנחלה. בהתאם לכך, נחתם הסכם בניה בין רמ"י לבין בני הזוג בו התחייבו האחרונים, להגיש תכנית תוך חצי שנה, להתחיל בניה תוך שנה ולסיימה לא יאוחר משלוש שנים ממועד חתימת ההסכם, אחרת יפקעו זכויותיהם בנחלה. התפיסה המגולמת בתביעה זו הינה כי זכות חכירה של חוכר שלא התגורר בנחלה ועיבדה, תופקע הנחלה ותוחזר לרמ"י, אולם, למרות החתימה על ההסכם לא החלו בני הזוג בבניה במשך שנים רבות.

כעבור עשור לערך, התקבלה החלטה ברמ"י כי נחלות שאינם מאוישות תבוטל זכות הבעלים עליהן. לאחר שנתקבלו החלטות אלו, שבו בני הזוג לנסות ולקבל אישור לבניית בית מגורים בנחלתם. הם פנו לרמ"י בבקשה לקבל אישור בניה, האישור נתקבל אך נכתב בו כי הוא אינו מהווה ראיה להוכחת הזכויות בנכס. כמו כן, נכתב בהסכם כי אם ימצא שהנחלה אינה בנויה לא יהיה ניתן לבצע פעולה כלשהי בנחלה עד להסדרת הנושא אל מול רמ"י בהתאם לנהליו באותה עת. שנתיים לאחר מכן ערך רמ"י בדיקה וגילה כי המגרש ממשיך לעמוד בשיממונו. בהתאם לכך, נשלח מכתב לבני הזוג המבהיר כי משום שהמגרש עומד ריק פקעה זכותם בנחלה.

בני הזוג טענו כי אין מקום לראות בנחלה כנחלה שאינה מאוישת, כיוון והזכויות בנחלה נרשמו על שמם, והוסיפו כי אין זה בסמכותה של רמ"י להקפיא את הקצאת הנחלות.

יתר על כן טענו בני הזוג, כי לאורך כל אותן שנים הציג רמ"י מצג שווא כי הם בעלי הזכויות בנחלה, וכתוצאה ממצג זה הם השקיעו כספים בקידום תכניות הבניה ובכך שינו את מצבם לרעה.

מנגד טענה המשיבה, כי יש לראות את הנחלה כנחלה לא מאוישת משום שחלפו 15 שנים מיום חתימת רמ"י על אישורי הבניה ולמעלה מ-25 שנים מיום מסירת הנחלה לידי בני הזוג.

לעניין מצג השווא טענה המשיבה כי ההסכמים והאישורים ששלחה אינם מהווים מצג שווא לאור העובדה כי נכתב בהם בפירוש, כי ההסכם אינו מהווה אישור לזכויות בקרקע וכי ההסכם אינו תקף שעה שהקרקע עומדת ריקה לגמרי.

לבסוף טענה המשיבה, כי בני הזוג הפרו את החלטה מס' 1 של רמ"י המחייבת חוכר נחלה חקלאית להתגורר בה ולעבדה ברציפות. תנאים זהים מופיעים גם בחוזה המשולש בין רמ"י לסוכנות היהודית ולאגודה השיתופית במושב. משלא נהגו כך בני הזוג, פקעה זכותם בקרקע.

דיון והכרעה

בפתח דבריו הבהיר ביהמ"ש, כי מקרקעי המדינה הן משאב לאומי חשוב, ומשכך על רמ"י מוטל התפקיד לנהוג כנאמנת של הציבור בניהול משאב זה. בשל האמור, קבע ביהמ"ש, כי יש לתמוך בגישה הפרשנית שהציגה רמ"י לעניין הגדרת המונח "נחלה שאינה מאוישת". יתר על כן, ציין ביהמ"ש כי בחוזה המשולש נקבע כי רמ"י יכולה להתנות את הסכמתה בכפוף להחלטותיה ולכן עומדת לה הסמכות להפקיע נחלה.

ביהמ"ש בוחן את השאלה האם פקעו זכיותיהם של בני הזוג בנחלה בשל מחדלם הממושך לממש את זכויות הבניה בנחלה?

ביהמ"ש קובע כי מועצת מקרקעי ישראל הוסמכה לקבוע תקנות המגדירות בין היתר את מטרות המקרקעין המשמשות כנחלות. לפיכך, ביהמ"ש מקבל את טענת רמ"י כי ההוראות שנכתבו בחוזה המשולש ובהחלטה מס' 1 של רמ"י המחייבת את בעלי הנחלה להשתמש בה לצורך מגורים ומשק חקלאי, מחייבות גם את בני הזוג. עצם ההימנעות מלפעול לצורך יישום מטרות המקרקעין, מהווה הפרה יסודית של ההסכם.

עוד הוסיף ביהמ"ש, כי אין חולק שבני הזוג הפרו גם את הסכם הבניה המחייב אותם להגיש תכנית בניה תוך חצי שנה, להתחיל בבניה תוך שנה ולסיימה לא יאוחר משלוש שנים, ולכן פקעה זכותם בנחלה גם בנימוק זה.

סיכום

ביהמ"ש דחה את טענות בני הזוג ובכלל זה את בקשתם לקבלת הזכויות במגרש, וקבע כי אין להם עוד זכויות במקרקעין נשוא ההליך. בנסיבות העניין, משום שבני הזוג נשאו כבר בלא מעט הוצאות, ביהמ"ש לא נתן צו להוצאות.

הפ (י-ם) 38060-04-18 – יהושוע קול וח' נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 01/07/2019

איתן מימוני, עו״ד

"איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין" -  עוסק במגוון תחומים במשפטי המנהלי והאזרחי.

דואר אלקטרוני: office@mai-law.co.il

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

ֿדיני שליחות אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך ברית פיקוח גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח דמי שימוש הארכת חוזה חכירה הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הערכת שווי הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות התיישנות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט מקרקעי ישראל משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פדיון חופשה פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק אגודה שיתופית פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישוי עסקים רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שיוך נכסים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.