מאז בג"ץ הקרקעות, חלפו למעלה מחמש שנים ועל הבג"ץ ותוצאותיו נכתבו הרבה מאוד מאמרים ופרשנויות, אך אף אחת מהם לא הצליחה לפרש את משמעות המושג "צדק חלוקתי", כפי שהדבר הובא בפסק דין זה.
בימים הקרובים עומדת מועצת מקרקעי ישראל לאשר החלטה אשר תייתר את הצורך בגביית תשלום של דמי היתר באזורים שאינם אזורי עדיפות לאומית בבניה של עד 360 מ"ר ומדובר במתנה של 200 מ"ר. (עד היום הוכרו זכויות של 160 מ"ר למגורים). מדובר על חוכרים שלהם חוזה חכירה מהוון, קרי שולמו דמי חכירה מראש לארבעים ותשע שנים, לבית, היה גודלו אשר היה.
במידה ונוצרו זכויות בניה חדשות בתוכנית, על פי המוצע, הם יהיו פטורים מתשלום עד לתקרה של 360 מ"ר.
גם לבעלי חוזי חכירה לא מהוונים צפויה על פי המוצע מתנה, שכן על כל זכות בניה מעל 160 מ"ר יידרשו החוכרים לשלם רק 25% דמי היתר.
גם בעת שינוי יעוד וניצול באזורים שונים שאינם אזורי עדיפות יגבה ממ"י על פי ההצעה סך של 31% מההפרש בין הערך המעודכן לבין המופיע בחוזה החכירה. יש לזכור כי בשינוי יעוד וניצול, הכוונה לדוגמא לשינוי יעוד ממגורים לתעסוקה וזו הטבה מרחיקת לכת.
גם בעת פיצול מגרש קיים לשני מגרשים או יותר (ללא מגבלה), יגבה ממ"י על פי המוצע 31% מערך הקרקע על המגרשים הנוספים שייווצרו עקב הפיצול.
כבר בעבר הלא רחוק פטרה מועצת מקרקעי ישראל את הבנייה הרוויה מתשלום נוסף ובעצם החליטה להעביר לבעלותם את החכירה ולהופכם לחוכרים פרטיים. מדובר על חלוקת משאבים של כל אזרחי המדינה, גם של אלו שיושבים על קרקע פרטית וגם של אלו שאין להם כלל זכויות ואשר גרים בשכירות וכו'.
מדובר על חלוקת נכסי הציבור, שבאים לדיון בפני חברי מועצת מקרקעי ישראל וזאת מבלי שהוצגו לפני חברי המועצה המשמעויות הכלכליות של הטבות אלו. גם אם יונחו בפניהם מסמכים כלשהם, לא יהיו בידיהם הכלים האובייקטיבים לבדיקתם שכן חברי המועצה הם בבחינת "קהל שבוי" שכל מה שפקידי ממ"י מניחים בידיהם מתקבל כעובדה.
על פי המוצע ההטבות הללו יפסחו שוב וידירו רגליהם של בעלי הזכויות המתגוררים בכפר, שרובם המכריע גר בפריפריה. שכן, בנוסח ההחלטה מדובר רק על חוכרים שיש בידיהם חוזה חכירה מהוון או חוזה חכירה לא מהוון. בעוד מנהל מקרקעי ישראל מעכב זה שנים את ביצוע החלטה מס' 1 ורבות אחריה שבה הוא התחייב לחתום עם החוכרים בעיר ובכפר על חוזה חכירה, הרי שבפועל בכפר נחתם רק חוזה חכירה אחד בכפר. גם אם ייחתם חוזה החכירה הוא אינו מאפשר להוון את זכויות המגורים.
למרות שאין בנמצא מי שיסביר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים למה התכוונו שופטי ביהמ"ש העליון בהשתמשם במונח צדק חלוקתי, אך אין ספק שמנסחי ההצעה מפרשים ש" צדק חלוקתי", משמעותו להיטיב עם האזרח בעיר ולרמוס את זכויות המגורים של האזרח בכפר.
גם אם אין בנמצא פרשן שיסביר למה התכוון המשורר, בהשתמשו במונח "צדק חלוקתי", אין ספק שגם לשופט ביהמ"ש העליון לא הייתה כל כוונה שתיגרם פגיעה חוזרת ונשנית בזכויות המגורים של האזרחים ואין זה משנה היכן הם גרים.
וכמו שכבר נאמר צדק צריך להיעשות וגם להיראות ותתקנו אותי אם אני טועה
הכותב: משמש כמזכ"ל האיחוד החקלאי
