מגורי עובדים זרים בחקלאות/ לירון רז, עו״ד

העסקה והלנה של עובדים זרים/ארעיים בחקלאות מצריכה הסדרה בהיבטים רבים בהם:

מול משרד הכלכלה והתעשייה ("תמ"ת")- נדרש אישור העסקה, וכן נדרשת עמידה בתקנות לעניין תנאי מגורים נאותים[1];

מול רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") - נדרש אישור להצבת מבנים יבילים בתחום המשבצת וכן תשלום דמי שימוש, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ולנוהל הרשות [2];

מול משרד החקלאות- נדרש אישורו לצורך קבלת אישור רמ"י להצבת מבנה, כמו כן המשרד קובע את כמות הפועלים הנדרשת לענפים השונים;

מול הוועדה המקומית לתכנון ולבניה - נדרש היתר להצבת מבני המגורים לעובדים;

בישובים רבים בהם אין תכנית מתאר שמסדירה את הנושא מוצאים עצמם החקלאים מול חסם רגולטיבי בקבלת היתר בניה למבנים.

לאחרונה הפיץ מנהל התכנון לוועדות המחוזיות, למשרד החקלאות, למועצות האזוריות ולרמ"י מתווה מוצע לקביעת האזורים למגורי העובדים הזרים תוך התייחסות לנושאים של: מיקום, סוג ותנאים, היקף העובדים במקבץ מגורים, אופי הבינוי וזכויות הבניה (*מסמך מנהל התכנון מתאריך 9.3.2021 – להלן מובא קישור למסמך המלא).

להלן תמצית חלק מהמתווה המוצע:

מיקום מגורים במושבים :

• בתחום הבנוי: בראש הנחלה, בחלק החקלאי של חלקה א' בצמוד לראש הנחלה, במושב שיתופי ובמושב עובדים דגם ב - באזור מבני משק;
• אם השטח החקלאי בו מועסקים העובדים מרוחק 25 ק"מ והלאה מהנחלה וגודל השטח המעובד הוא מינימום כ- 1,000 דונם, יהיה מוסד התכנון רשאי לשקול מוקד הלנה קרוב יותר לשטח החקלאי בתנאים הבאים:
  • אי פגיעה ברצף השטחים החקלאיים ובנוף;
  • קרבה לתשתיות והשענות על דרכים קיימות;
  • סילוק אשפה מסודר וסידורי בטיחות;

לגבי מיקום מגורים בקיבוץ - נקבע כי הפתרון פחות מובהק ותלוי במבנה של כל קיבוץ. על פניו יומלץ כי הם ימוקמו באזור שטחי המשק או באזור המחנה, "אולם יתכן כי בנסיבות מיוחדות יידרש להקצות שטח ייעודי למטרה זו בצמוד לשטח המשק או לאזורי התעשייה הקיימים".

לגבי מתן היתר בניה- כאשר קיימת תכנית מפורטת המאפשרת את מגורי העובדים- בהתאם לתכנית, או היתר לשימוש חורג מהיתר במקרה של הסבת שימוש מבנה קיים המצוי בשימוש אחר.

במקרה בו אין תכנית מפורטת- יינתן היתר לשימוש חורג מתכנית.

תוקף ההיתר יהיה עד שלוש שנים וניתן יהיה להאריך אותו בכפוף לאישורים המתאימים- אך לא יותר מעשר שנים במצטבר.

כל היתר בניה יתייחס לעמידה בתקנות, למועד הפינוי, וכאשר מדובר ביותר ממבנה אחד- יציג תכנית העמדה ופיתוח המתייחסת לנגישות, מטבח ושירותים, ממ"ד (לא נקבע האם רק בפריפריה), מרחב משותף וכד'.

זכויות בניה- נדרש כי ייקבעו בתכנית מתאר או מפורטת, כלל מועצתית או יישובית. לא ניתן יהיה להסב זכויות שיועדו למגורי עובדים זרים לצורך שימושים אחרים, והדבר ייחשב כ"סטייה ניכרת".

ניתן לראות כי מסמך מנהל התכנון פותח פתח למתן היתרי בניה למבני עובדים זרים גם בשטח חקלאי במושבים ובקיבוצים (ולא רק בנחלות, בשטח מחנה ובמבני משק), בהתאם להוראות המתווה ובכפוף לנסיבות של כל מקרה. כמו כן אמור המתווה לאפשר מתן היתר לשימוש חורג במקרים בהם אין תכנית מפורטת שמסדירה את הנושא.

ייתכן כי נדרשת חשיבה נוספת ביחס לזכויות הבניה שניתן יהיה להקצות לצורך המבנים הייעודיים הללו.

עוד עולה כי תידרש התאמה בהנחיות משרד החקלאות לנושא מספר המבנים המוקצים לכל חקלאי ולמקרים בהם מבקשת האגודה החקלאית לרכז עובדים במקובץ באזור מבני משק.

*מובהר כי המסמך הופץ להערות הגורמים הרלבנטיים הנ"ל וטרם אושר על ידי מנהל התכנון.

[1] תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(מגורים הולמים), תש"ס- 2000). התקנות מפרטות תנאים הכרחיים שחובה כי יתקיימו בהיבטים של: גודל וגישה למבנה, שטח הלינה, חדרי שירותים, מקלחת, מטבח חדר אוכל, ארונות, כביסה, אספקת מים, חיבור לביוב, מניעת מפגעים, תאורה וכיוצ"ב.

[2] פרק 8.8 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, וכן נוהל מס' B37.07 למתן הרשאה לשימוש בקרקע למטרת מגורי עובדים זרים;

*האמור בחוזר אינו בגדר חוות דעת משפטית אלא מידע כללי שאינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.