בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע פסק לאחרונה כי החלטת רשות מקרקעי ישראל לגרוע שטח בן כ- 1,000 דונם שהוחזק על ידי שוכרת פרטית בחוזי שכירות עונתיים למעלה מ- 30 שנים, התקבלה תוך הפעלת שיקול דעת סביר ובהתאם להוראות נהלי רשות מקרקעי ישראל.

הקרקע נועדה על ידי רמ"י להקצאה לטובת חכירה במסגרת משבצת קבע של קיבוץ.  פסק הדין מפרט שיקול דעת רחב של רשות מקרקעי ישראל בניהול הקרקעות הזמניות.

עת"מ (ב״ש) 11817/07-24 אחים תקוה – גידול ירקות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 02/12/24

"חלופת האגודה" היא אחד מהסדרי שיוך זכויות המגורים בקיבוץ. בניגוד להסדרים הקנייניים של שיוך לפי החלטה 751 ו"השיוך הקנייני" (במקור החלטה 979), בחלופת האגודה בתי החברים (והמגרשים בהתאמה) "יוצאים מהמשבצת", דהיינו מחוזה החכירה של הקיבוץ (או חוזה הזמני המתחדש) ונחתם לגביהם הסכם חכירה נפרד בין הקיבוץ לבין רמ"י.

חוזה החכירה הנפרד עומד כשלעצמו במקרה שהקיבוץ הינו קיבוץ שיתופי. במקרה זה הסדר חלופת האגודה אינו מעניק לחברים זכויות, אבל משנה את ההסדר המסורתי שבין האגודה לרמ"י בנוגע לבנית בתים לחברים. במידה והקיבוץ הינו קיבוץ מתחדש, הקיבוץ רשאי, בהתאם להסדרים הפנימיים שלו לשייך זכויות לחברים, וזאת באמצעות הסכם החכרת משנה בין הקיבוץ לחבר.

לאחרונה נתקלנו במקרה בו רשות המיסוי חייבה את תאגיד הפרויקט בעסקה סולארית קרקעית, בתשלום מס רכישה.

רמ"י דיווחה לרשות המיסים על "מכירת/רכישת זכות במקרקעין".

הדרישה לתשלום מס הרכישה יצאה על שם תאגיד הפרויקט (תאגיד משותף ליזם ולישוב, בו הישוב מחזיק לפחות  26%), אשר חתם עם רמ"י על הסכם הפיתוח והסכם חכירה, ולא לישוב עצמו.

תקציר פעולה: סעיף בחוק חדש קובע שבתקופה הקרובה אין חובה לקיים בחירות באגודות שיתופיות, אבל האגודה רשאית להחליט על קיום בחירות ולהודיע על כך לחברים ולרשמת האגודות השיתופיות. רשמת האגודות השיתופיות רשאית, בנסיבות מסוימות, להורות שלא לקיים בחירות.

ביום 23.11.2023 פורסם חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023.

החוק כולל הוראות שונות בתחומים מגוונים על רקע מצב המלחמה שבו שרויה המדינה. בין היתר, קובע החוק הוראות בעניין בחירות באגודות שיתופיות והארכת כהונה של רשויות האגודה.

עד פרסום החוק, ניתן מענה מסוים לקשיים הכרוכים בקיום בחירות לרשויות האגודה בעת המלחמה במסגרת הדין הכללי תוך שימוש בסמכויות רשם האגודות השיתופיות, כפי שעדכנו בחוזרי המשרד 10/23 ו-12/23. כעת ניתן בחוק מענה כללי יותר ולפרק זמן ארוך יותר.

 קיבלנו לאחרונה פניות רבות בנוגע לייפוי כוח מתמשך, זאת בעקבות המצב בארץ והחששות הגוברים מפגיעות גוף, מהתדרדרות במצב הרפואי או הקוגניטיבי ומאובדן כשרות משפטית. נעמוד בקצרה על המאפיינים העיקריים שלו.

ייפוי כוח הוא מסמך הנותן הרשאה לעורך דין או לאדם (במקרים מסוימים) לבצע בשם נותן ייפוי הכוח פעולות משפטיות, בין היתר בנוגע  לרכוש על סוגיו.

ייפוי כוח מתמשך הוא ייפוי כוח מסוג מיוחד שהוכר בישראל מכוח תיקון לחוק שהתקבל בשנת 2016  במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962.

בניגוד לייפוי כוח רגיל, ייפוי כוח מתמשך נועד להיכנס לתוקף ולתת מענה למצב עתידי ולא ודאי שבו האדם שנתן את ייפוי הכוח יאבד את הכשרות המשפטית שלו ולא יוכל לקבל החלטות בעצמו, למשל: במצבים של פציעה קשה, אובדן הכרה או קיהיון (דמנציה). ייפוי כוח מתמשך עשוי, לפי בחירת נותן ייפוי הכוח, לכלול גם קבלת החלטות רפואיות.

ייפוי כח מתמשך מהווה חלופה להסדר המשפטי של אפוטרופסות. כיום כל אדם  זכאי לחתום על ייפוי כוח מתמשך ולקבוע מי ידאג לענייניו אם יאבד את כשרותו המשפטית באופן זמני או קבוע, כאשר ברירת המחדל היא עדיין אפוטרופסות, כלומר: מי שאיבד את כשרותו המשפטית לפני שנתן ייפוי כוח מתמשך והפקיד אותו לפי כל הוראות החוק, ימונה לו אפוטרופוס.

המועצה הארצית לתכנון ובניה, החליטה בישיבתה מיום 17.10.223 להעביר לאישור הממשלה את תמ"א (תכנית מתאר ארצית) 19/1.

התמ"א מסדירה – לראשונה באמצעות תוכנית מתאר ארצית – את הליכי התכנון לאישור היתרים ותכניות למתקני אגירה בהספקים ובמיקומים שונים. התמ"א, תאפשר הוצאת היתרים והקמה של מתקני אגירה שיקדמו את משק החשמל ובכלל זה יאפשרו לייעל את השימוש ברשת החשמל ולחבר מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת בהיקף רחב יותר.

התמ"א מגדירה את הליכי התכנון הנדרשים לתכניות ולהיתרים למתקנים לאגירת אנרגיה, לרבות קביעת התנאים לשילוב מתקני אגירה בתחום תכניות מפורטות מאושרות. התמ"א כפי שפורסמה, תובא לאישור הממשלה ותכנס לתוקף לאחר שינויים קלים על פי דרישת המועצה הארצית.

השכרת משנה בעסקאות למיזם אגירת אנרגיה עצמאי

בשונה מפרויקט סולארי קרקעי, בפרק 7.5 לא קיים איסור על השכרת משנה. מכאן, עסקת אגירה דינה כמו כל עיסקת תעסוקה רגילה בישוב חקלאי.

כלומר, אם הישוב החקלאי רוצה להצטרף כשותף לפרויקט – הוא צריך להיות לכל הפחות בעל שליטה בתאגיד בעסקה שתיעשה עם רמ"י, דהיינו מי שמתקיימים בו כל אלה: הוא מחזיק ב- 26% לפחות מהון המניות הנפרע של התאגיד, הוא בעל זכות למנות לפחות 26% ממנהלי התאגיד והוא בעל זכות לקבל לפחות 26% מרווחי התאגיד.

במידה שהישוב אינו מעוניין בשותפות, אז העיסקה תיעשה בינו לבין רמ"י, והוא יהיה רשאי להשכיר את הקרקע ליזם לתקופה של עד 25 שנה.

הנהלת רשות מקרקעי ישראל החליטה אתמול להביא בפני מועצת מקרקעי ישראל שורה של החלטות אשר ייטיבו עם ישובים באזורי מלחמה. נציין כי מועצת מקרקעי ישראל היא הגוף האחראית על פי חוק על קביעת המדיניות הקרקעית על פיה פועלת רשות מקרקעי ישראל. לממשלה יש רוב במועצה. להחלטות להן עלות תקציבית נדרשת חתימת שר אוצר.

ההמלצה היא כי תוקף ההחלטות יהיה זמני, עד ליום 31.12.26.

להלן עיקרי ההמלצות

בהמשך לחוזר שהוצאנו ביום 12.10.23, אנו מעדכנים כי ממשרד רשמת האגודות הוצאה היום הודעה רשמית על הארכת כהונת ועדי הנהלה בכל השטחים בהם הוצא מצב חירום, היינו בכל הארץ בשלב זה.

לכל ועד הנהלה שתמה כהונתו לאחר ה-7.10.23 ובתוך מצב החירום, יש ממילא הארכת כהונה אוטומטית של שלושה חודשים.

ב-30.07.2023 נכנס לספר החוקים תיקון משמעותי בעניין הליכי הקבלה של מועמדים ליישובים קהילתיים בנגב ובגליל, לרבות הליכי הקבלה בהרחבות הקהילתיות.

השינויים בעניין ועדות הקבלה נעשו באמצעות תיקון נוסף לפקודת האגודות השיתופיות – תיקון מס' 12. שינויים אלה נוגעים בכמה עניינים מרכזיים, ועשויות להיות להם השפעות מיידיות, כמו גם השפעות ארוכות טווח. תיקון מס' 12 נותן ליישובים קהילתיים ציון דרך לחשיבה מחודשת על התנהלותם בנושאים של קבלה, צמיחה, תקנונים, החלטות פנימיות ואופי היישוב.