• 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5

הודעות אחרונות

חקלאי, למד לשווק את התוצרת שלך בעידן הדיגיטליחקלאים? בשנה האחרונה המשק עבר שינויים מרחיקי לכת המחייבים את המגדלים לאמץ פרקטיקות שיווקיות חדשות. ערוצי השיווק הדיגיטלים מאפשרים כבר כעת למגדלים רבים למכור תוצרתם ישירות לצרכנים.

"קרן מעגלים" קוראת לחקלאים וחקלאיות מכל רחבי הארץ, להגיש מועמדות לתכנית הכשרה בת 120 שעות בנושא – "שיווק ומכירה ישירים לצרכן הסופי".

לפרטים נוספים ולהרשמה לחצו

 

תחשיב ביצת רבייה כבדה ספטמבר 2021

לידיעתכם במדדים של ינואר 2021 (שעל פיהם מבוסס התחשיב ופורסמו ב- 15 בפברואר) עודכן סל…

מחיר מטרה לבשר הודים ספטמבר 2021

שימו לב שהחל מינואר היטל מועצת הלול ירד ל- 1 אג' (במקום 1.75 אג' ) לכל…

מחיר מטרה לבשר פטם ספטמבר 2021

שימו לב – החל מהראשון באוגוסט חלה התייקרות במחיר האפרוח והוא יעמוד על 4.427 ₪…

פר ההרבעה היקר ביותר נמכר ב- 25 אלף שקלים במכירה הפומבית של בוקרי 'אגודת מרעה' ברמת הגולן

המכירה הפומבית השנתית של עגלי הרבעה התקיימה במתכונת מצומצמת ובהשתתפות המסורתית של מפעל 'צמח תערובות'…

דבש ה'מאנוקה' של המזרח התיכון

מועצת הדבש: שנה לחתימת "הסכמי אברהם" - ביקוש עצום לדבש שיזף מישראל ממדינות איחוד האמירויות-…

"החקלאות בישראל היא סיפור של עם ומדינה ואין בו מקום לפיצול זהויות"

כך פתח  יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, את הסיור של חברי הוועדה במשקים החקלאיים…

ארגון מגדלי הפירות: יבול הרימון יעמוד השנה על כ- 40,000 טון

בתקופת חגי תשרי צורכים הישראלים כ- 6,000 טון רימונים

מועצת הדבש: תפוקת הדבש השנה תעמוד על כ- 3,600 טון

בחגי תשרי ישווקו כ- 2,000 טון דבש שהם 40% מהביקוש הישראלי. מועצת הדבש מעודדת קנייה…

בפרדס

ספטמבר אוקטובר 2021 משרד החקלאות ופיתוח הכפר שירות ההדרכה והמקצוע אגף הפירות, תחום הדרים

ארגון מגדלי הפירות: עלייה ביבול השקד שיעמוד השנה על כ- 8,000 טון

ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל אומר, כי למרות החמסינים הגדולים, זו שנה טובה למגדלי השקד הישראלי,…

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

דואר אלקטרוני *
שם
טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

מאמרים וחוות דעת

מבג"ץ הקשת המזרחית ועד "עידן הנחלה המהוונת" / אביגדור ליבוביץ, עו״ד

בלוח השנה העברי סיימנו את "ראש השנה" שהוא "יום הדין", בו נפתחים הספרים ונחרצים גורלות לשנה שבאה עלינו לטובה, שנת התשפ"ב וכעת אנו עומדים רגע לפני יום כיפור ומבקשים סליחה מכל מי שפגענו בו, נתפלל ביחד ונתחיל השנה החדשה נקיים מעוונות. אנו בעיצומה של מערכה שנמשכת תקופה ארוכה במהלכה העלנו דרישות לביטול החלטות מפלות שמקורן בתקופה של קום המדינה אשר בטעות לא בוטלו עד ליום זה. אנו נלחמים על הבית פשוט כך! אנו דורשים שינוי מידי בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל (המועצה) הפוגעות באופן יסודי ומהותי בזכויות הקניין והעיסוק של בעלי הנחלות, נוכח "עידן הנחלה המהוונת" שהביא שינוי דרמטי בכל הקשור לזכויות בעלי הנחלות בחלקת המגורים. כפי שכבר הבהרנו היטב, החלטות המועצה והוראות הביצוע של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עדיין לא הטמיעו את כל השינויים הנדרשים שנובעים נוכח המדיניות החדשה בחלקת המגורים, כאשר במועד כתיבת שורות אלה, ההחלטות, למרבה הצער, מכילות הוראות שעומדות בסתירה לחוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחרותו ודינן להתבטל על הסף. בג"ץ הקשת המזרחית שניתן בשנת 2002 גרם לפגיעה קשה מתמשכת ובלתי אפשרית בזכויות של חקלאים ובעלי נחלות וכעשור לאחר מכן, ניתן פסק הדין "פרום הערים העצמאיות" שסלל את הדרך לפתיחתו של "עידן הנחלה המהוונת". ביום 10.4.2018 רמ"י פתחה את שעריה ליישום ההחלטה שכיום מוסדרת בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות המועצה (החלטה 979 בתחילת הדרך) ומועד זה מסמן תחילתה של תקופה חדשה בכל הקשור לזכויות בעלי הנחלות בחלקת המגורים. אם נבחן את אבני הדרך החל מבג"ץ הקשת המזרחית ועד "עידן הנחלה המהוונת" (פתיחת השערים היום 10.4.2018), נמצא כרסום מתמשך בזכויות של בעלי הנחלות, כאשר תקופה זו שארכה כ- 16 שנים והחלטות מועצת מקרקעי ישראל ורמ"י שהתקבלו במהלכה, יצרו אפליה מהותית בין בעלי זכויות של נכסים בעיר ובכפר, אותה אנו דורשים לתקן לאלתר בזכות ולא בחסד!

תמריץ להפרת חוק וסחבת משפטית מצד רשויות המדינה / דורון רדעי, עו״ד

חוק תובענות ייצוגיות שנחקק בשנת 2006 בישר על תחילתו של עידן חדש ביחסים שבין האזרח הקטן לביו התאגידים הגדולים במשק. במסגרתו ניתנה לתובע יחיד הזכות לייצג קבוצה שלמה של נפגעים כמוהו מהפרת חוק, ובכך לפתור את הכשל הנוצר במקרה שבו מדובר בהפרה שיטתית של חוק או חוזה מצד התאגידים הגדולים, ובנזק שאינו מצדיק הגשת תביעה נפרדת מצד נפגע בודד. אחד הפרקים החשובים בחוק עוסק בהגשת תובענה ייצוגיות נגד המדינה בכל הנוגע לתשלומים שנגבו על ידה שלא כדין.  בכך נתן המחוקק בידי האזרח כלי משפטי חשוב ביותר במטרה להבטיח שגם המדינה על כל רשויותיה תשמור על החוק ותפעל לפיו. ואכן, במהלך השנים מאז חקיקת החוק הוגשו תובענות ייצוגיות רבות נגד רשויות שונות של המדינה, כגון רשות מקרקעי ישראל, רשות המיסים, רשות השידור ועוד, אשר הביאו לתיקון עוולות והגבירו את שמירת החוק מצידן. אלא לאחרונה ניכרת מגמה הולכת ונמשכת של כרסום בכוחה של התובענה הייצוגית ככלי אכיפה נגד המדינה. מגמה זו באה לידי ביטוי מובהק בתזכיר לתיקון חוק תובענות ייצוגיות שהוצג על ידי משרד האוצר בתחילת חודש אוגוסט האחרון, כחלק מחוק ההסדרים אשר מוגש לאישור הכנסת ביחד עם תקציב המדינה. התיקון המוצע כולל בתוכו הרחבה משמעותית של ההגנות המיוחדות העומדות למדינה מפני תובענות ייצוגיות המוגשות נגדה, עניין אשר ראוי לבחינה מעמיקה בהיותו עומד בסתירה ברורה למטרותיו המוצהרות של חוק תובענות ייצוגיות לקדם את אכיפת הדין, להרתיע מפני הפרתו, ולהעניק סעד הולם לנפגעים מכך.

"התר אגודות מוטה" – התשפ"ב / בועז מקלר רו"ח, אריאל וייל מנהל מערכות רמ"י

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, ריכזנו כאן, כבכל שנה, חלק מהנושאים החשובים אשר העסיקו את אנשי ההתיישבות החקלאית. הנושאים המפורטים להלן מהווים את הסוגיות הבוערות ביותר בתחום ההתיישבות הכפרית החקלאית בהיבטים שונים הנוגעים לזכויות במקרקעין. כבכל שנה, המגזר החקלאי מקווה כי "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה", ומייחל כי סוף כל סוף יוכרו הזכויות המלאות בנחלות החקלאיות לרבות בחלקת המגורים ויוסר העול הבירוקרטי המכביד של רשות מקרקעי ישראל  (רמ"י), שהרי הוא בבחינת אגודות מוטה למגזר החקלאי.

למאמרים נוספים

פסקי דין

ליקוי מאורות בפרשת נישול בעלי נחלות מכפר טרומן  / בועז מקלר רו"ח

בית המשפט העליון בהרכב של כבוד השופטים נ' סולברג, ע' ברון, ד' מינץ פסק ב 29.8.2021 כי יש לחלט - ללא פיצוי - שתי נחלות מאוישות, מזה למעלה מ – 60 שנים במושב כפר טרומן עקב שימוש חורג. אין עוררין כי היקפי השימושים החורגים בשתי הנחלות היו משמעותיים ביותר ולפיכך מוסכם כי ישנה הצדקה להטלת דמי השימוש הכבדים עד מאוד אשר הוטלו על בעלי הנחלות, משפחת קלקודה ממושב כפר טרומן. הקושי הטמון בפס"ד הוא הצד העונשי וחסר התקדים אשר הוטל על בעלי הנחלות וזאת בנוסף לדמי השימוש – האדירים שהוטלו על כתפיהם: צעד זה הוא חילוט הנחלות דהיינו ביטול המעמד המשפטי כבעלי זכויות כנחלות וזאת ללא פיצוי. בית המשפט פסק בניגוד לעמדת רמ"י מקדמת דנא לפיה התייחסותו לבני רשות זהה לזו של חוכרים לדורות. ע"א 1594/20 יצחק ועמליה קלקודה נגד רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 29/08/21

ביהמ"ש פסק לטובת הוועדה לתכנון ובנייה בעת שנמנעה מתכנון מתארי של שטח המושב / איתן מימוני, עו״ד

פסק הדין עוסק בהחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה להימנע מתכנון מתארי עדכני של שטחי מושב נווה דורון, במסגרת תכנית כוללנית לישוב באר יעקב, ששטח המושב מצוי בתחומו. במרכז הדיון ניצבת השאלה האם יש לחייב את הוועדה לקבוע תכנון מתארי לשטח המושב. עת"מ (מרכז) 18592-07-20 החקלאי באר יעקב- אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' נ' הוועדה המחוזית, פס״ד מיום 26/07/21    

מחשבות בעקבות פסק דין קלקודה המאפשר נטילת נחלה ממתיישב / נעמה בר יעקב, עו״ד

ביום 29.8.2021, ניתן בבית המשפט העליון,  פסק דין קשה מאוד, אשר אמור להדיר שינה מעיינו של מי שזכויות המתיישבים בנחלותיהם, יקרות לליבו. בית המשפט העליון, בפסק דינו, הלך כמה צעדים יותר מידי קדימה, ולמעשה פתח הוא את הפתח לנטילת נחלות ממתיישבים אשר עשרות שנים מחזיקים הם בקרקעות אלו.  בכך, סתם בית המשפט את הגולל על הטענה לפיה, לפחות  ברמה הרעיונית, מעמד ברי הרשות בנחלות הינו דומה למעמדם של חוכרים לדורות. קביעה זו הינה בניגוד לפסק דין אחר של בית המשפט העליון שקבע שמעמדם של בעלי הנחלות הוא כן דומה למעמד של חוכרים לדורות וכך איפשר לגבות מהמתיישבים היטלי השבחה, במקום חלף היטל השבחה אשר היה מועבר עד אז מרשות מקרקעי ישראל. במה דברים אמורים? משפחת קלקודה מכפר טרומן, הינה משפחה אשר שנים רבות מאוד עסקה בחקלאות, אולם, כמו רבים וטובים מחקלאי הארץ, העסקים קרסו, החובות תפחו ונאלצו הם "להמציא את עצמם מחדש". עא 1594/20 יצחק קלקודה נ' רשות מקרקעי ישראל. פס״ד מיום 29.08.21

לפסקי דין נוספים

בלוגים

חקלאות זה לא עוד ענף כלכלי אלא ענף שיש לו ערכים נוספים / דודו קוכמן, עו״ד

לפני מספר ימים התראיין אלי מורגנשטרן, רכז חקלאות באגף התקציבים במשרד האוצר לאחד מגופי התקשורת. בראיון ענה כביכול מורגנשטרן על כל הטענות נגד הרפורמה בחקלאות. דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי מבקש לפרק את טענותיו של מורגנשטרן ולהגיב עליהן אחת לאחת.

ישראבלוף במיטבו! תיקון חוק הותמ"ל שהוארך הוא הצלחה או כישלון? / ידיד כהן

ההסכמה שגובשה עם החקלאים והמועצות האזוריות לפיה שיעור האדמות החקלאיות שייגרע מיישובים חקלאיים לא יעלה על 30% מהקרקעות היא ישראבלוף במיטבו. להלן חמש שאלות מתוך מגוון שאלות שעולות מן החוק שתוקן שתשובה עליהן תמחיש כיצד סובבו בכחש את ההתיישבות בממשלה ה-36

דאגו למזון שלנו – קריאת חרום בעידן הקורונה, שינויי האקלים ומשברים כלכליים / אריה חייקין, עו"ד

החקלאות הישראלית  הייתה קריטית להתפתחות המדינה וביטחונה הפיזי באופן פיזור המושבים לאורכה ולרוחבה של הארץ, ההתיישבות העובדת תרמה לשגשוגה הכלכלי והמדיני של המדינה. עד היום החקלאות שלנו היא מהמתקדמות בעולם כולו.  לצערנו, בתוך הבית שלנו קיימות דעות שהחקלאות הישראלית אמנם הייתה קריטית בראשית ההתיישבות, אך היום בעידן הגלובליזציה, ובראיה כלכלית נטו אין בה כבר את אותה חיוניות כבעבר, ועל כך נתמקד בכתבה.

לבלוגים נוספים

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.