האיחוד החקלאי
הודעות וכתבות
קישורים
- לכתבות נוספות
- להודעות נוספות
- לקטעי וידאו
- לאלבומי תמונות
מאמרים וחוות דעת
תשומת ליבכם כי לאחרונה פורסמה באתר רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י"), ובאמצעי תקשורת אחרים הודעת דוברות רמ"י (להלן: "ההודעה"), בדבר השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר לשנת תשפ"ב, 2021-2022. בפרק 8.15 סימן ב' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל "הקצאת קרקע חקלאית לזמן קצר", נקבע כי רמ"י רשאית להשכיר קרקעות חקלאיות לתקופת זמן של עד 3 שנים לעיבוד עצמי בלבד למטרות: גידולי שדה – בעל ושלחין, קטיף ועיבוד במטע קיים, מרעה והצבת כוורות. ההשכרה כפופה להגשת בקשה מלאה, המלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר וכפוף לאישורים בדבר יכולת העיבוד החקלאי (בגידולים צמחיים) של המבקש, ובמקרה של בקשה למרעה, אישור על יכולתו של המבקש לקיים מרעה. על פי ההודעה, חובת הפנייה חלה גם על אלה המבקשים לשכור קרקע בשנת תשפ"ב, ונמצאים בעיצומה של תקופת שכירות (שנת תשפ"א) ותקופה זו מסתיימת בתאריך 31 באוגוסט 2021, או בתאריך 31 בדצמבר 2021.
תנאי השימוש בקרקע חקלאית / אביגדור ליבוביץ, עו״ד
בתהליך השינוי המתבקש בהחלטות המועצה ונהלי רמ"י, עמדנו על הצורך המיידי בתיקון ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' להחלטות המועצה, כך שניתן יהיה להשכיר בתי מגורים שנבנו בהיתר, בייחוד לאחר יישום ההחלטה במסלול "דמי חכירה" (3.75% + מע"מ). כעת אני מבקש לעמוד על נושא נוסף שקשור לתהליך השינוי במסגרת עידן הנחלה המהוונת, שעולה במקרים רבים, הן במסגרת הליכי מכירה של נחלות והן במסגרת חלוקת עיזבון בין יורשים וכן במסגרת שאלות שמופנות על ידי אגודות ובעלי הנחלות שמבקשים לקבל תשובה - האם הם יכולים להשכיר את הקרקעות החקל...
תעריפי יעד למים לחקלאות – יולי 2022 / בועז מקלר רו"ח יעקב צ'סנר כלכלן מנהל...
תיקון 27 לחוק המים אשר נכנס לתוקפו באפריל 2017, שינה את משטר תעריפי המים לחקלאות, בסעיף 161 בחוק נקבע כי לקראת תום חמש שנים לתכולתו תציג רשות המים לכנסת את השפעות התיקון על תעריפי המים לחקלאות. רשות המים מבקשת כעת לקבוע מתווה המשך לתעריפי המים לחקלאות החל מיולי 2022, לטענתה כדי לתת וודאות תעריפית לחקלאים. במסגרת זו פרסמה מסמך המלצות לעניין תעריפי יעד למים למטרת חקלאות לשנים הקרובות. כאן המקום לציין כי עוד במהלך חקיקת תיקון 27 סברנו כי המשטר החדש של דמי המים, אשר מטרתו הייתה לגבות כסף...
למאמרים נוספים
פסקי דין
מתוך כ-80,000 פלסטינים העובדים בישראל בתחומי הקו הירוק, כ- 10,000 מהם מועסקים בענף החקלאות אצל כ-1,500 מעסיקים. העסקת העובדים הפלסטינים בכל הענפים מחייבת 'קשר גורדי' עם מדור התשלומים שברשות האוכלוסין. מת"ש הינו גוף רגולטורי שפועל מכוח חוק. לעניות דעת הח"מ, מת"ש עושה זאת תוך חריגה מנורמות מוכרות ומקובלות תוך שהוא מפעיל נהלים בלתי מידתיים אשר לעיתים קרובות מעוררים קשיים וגוררים לעימותים בין המעסיקים למת"ש. מת"ש הוא הקובע את זכותו של החקלאי להעסיק עובדים מהשטחים ואת מספרם. מת"ש הוא גם המתווך מול רשויות הביטחון המאשרות הַעֲסקה פרטנית של כל עובד והוא הגוף המנפיק את תלושי השכר לעובדים. הסדר זה הוא ייחודי, לפיו לא המעסיק הישיר מנפיק את תלושי השכר של עובדיו כמקובל לגבי כל עובד, לרבות לגבי עובדים זרים. אחד העניינים הבעייתיים ביותר, החוזר על עצמו, הוא נושא ימי העבודה של כל עובד מידי חודש. מת"ש מתנה את היתר העסקת פלסטיניים ב"העסקה מלאה". בשעתו הדרישה הייתה לדיווח על "ימי העסקה מינימליים" לפיהם מת"ש...
מגבלות באשר לסמכות רשם האגודות השיתופיות לבצע תיקונים בתקנון הקיבוץ ללא קבלת אישור האסיפה הכללית / א...
עתירה מנהלית כנגד רשם האגודות השיתופיות וכנגד קיבוץ שדה בוקר, שעניינה בשאלה אימתי יש לרשם האגודות השיתופיות סמכות לשנות את נוסח תיקון תקנון האגודה אשר התקבל באסיפה הכללית, מבלי לקבל את אישור האסיפה הכללית לשינויים אלה. עת"מ )(ירושלים) 28639-06-19 פלוני נ' רשם האגודות השיתופיות , פס״ד מיום 28/12/20
סוג השינויים שניתן לבצע בתקנון מבלי לחייב הצבעה חוזרת באסיפה הכללית / דודו קוכמן, עו״ד
פסק דין חדש המגדיר את סוג השינויים שרשאי רשם האגודות השיתופיות לרשום בתקנון של אגודה שיתופית מבלי לחייב הצבעה חוזרת באסיפה הכללית לאישור הנוסח. עת"מ (ירושלים) 28639-06-19 חבשוש נ' רשם האגודות השיתופיות ואח'', פס״ד מיום 28/12/20