איילת רייך מיכאלי, עו״ד

איילת רייך מיכאלי, עו״ד

מתמחה בקיבוצים ומושבים, משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

ayeletr@kv-yavne.co.il

דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

המקרה שבפניכם ימחיש לכם עד כמה חשוב להתנהל בהתאם לחוק.

לפני למעלה משנתיים, ביום 23.10.17 ניתן פסק דין* אשר במסגרתו התקבלה תביעה שהגישה הרשות המוסמכת לוועדת ההכרעה, נגד אגודה, שהינה אגודה שיתופית המאגדת בתוכה 36 אגודות המחזיקות בשטח אדמה גדול, בגין שימוש חורג בקרקע.

לאחרונה (26.2.2020) ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין** בערעור שהוגש על החלטת הוועדה. בשל חשיבותו הרבה של פסק הדין שניתן בערעור, המהווה נדבך נוסף בהחמרת הענישה בפסיקה נגד מפירי החוק, בחרתי לסקור אותו בפניכם.  

ראשית אזכיר כי בתביעה שהגישה הרשות נטען כי הנתבעת הפרה את חוק ההתיישבות בכך שהקנתה זכויות שימוש בקרקע ובמים לצד ג', שאינו זכאי לכך. בתביעה נטען בין השאר כי לאור העובדה כי מדובר בקרקע זמנית לא ניתן היה מלכתחילה לתת לגביה היתר לשימוש חורג. 

בכתב ההגנה טענה האגודה כי נכון לעת הגשת התביעה לא נעשה כל שימוש חורג בשטח המריבה וכי האגודה נכנסה לשותפות אמת עם צד ג' תוך עיבוד עצמי באמצעות עובדים וכלים משלה.

בפסק דינה דחתה הוועדה את הטענה כי לא ניתן לתת היתר לשימוש חורג לקרקע זמנית.

רשם האגודות השיתופיות ער לקושי בעת הזו לקיים אסיפות כלליות באגודות שיתופיות ובכלל כך במושבים וקיבוצים קל וחומר לאור המתחייב מתקנות שעת חירום המגבילות את הפעילות עליהן פירטתי שבוע שעבר.

אז מה עושים?

נמנעים ככל הניתן מכינוס אסיפות כלליות.

אם קיימים מקרים מיוחדים ויוצאי דופן אשר דחיית ההכרעה בהם עלולה לגרום לנזק כלכלי משמעותי לאגודה או לחבריה, למשבר חברתי עמוק, או לקושי של ממש בהמשך ניהולה התקין של האגודה יש לפעול בהתאם לכללים להלן:

היום,  22.3.2020 נכנסו לתוקף:

תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש- הגבלת פעילות), התש"ף-2020

תקנות שעת חירום (הגבלת מספר עובדים במקום העבודה בשל התפרצות נגיף הקורונה החדש), התש"ף -2020.

מצאתי לנכון לתמצת לכם את המתחייב מהתקנות הנ"ל בתקווה להקל, ולו במעט, על האתגרים עמם הנכם מתמודדים יום יום. תשומת לבכם כי עליכם החובה לאכוף את המתחייב מהתקנות.

עם כניסת ההגבלות החדשות לתוקף נוכח התפרצותו של נגיף הקורונה פונים אליי מעסיקים רבים ושואלים מהן האפשרויות העומדות לרשותם נוכח הקושי בהמשך העסקת העובדים.

מרבית השאלות מתייחסות לאפשרויות העומדות לרשות המעסיק בנושאים הבאים:

ניצול ימי החופשה- האם מותר להוציא את העובדים לחופשה? כיצד לנהוג מול עובד שאין ברשותו ימי חופשה צבורים?

חופשה ללא תשלום- מה המשמעות מבחינת המעסיק? מה המשמעות מבחינת העובד?

שינוי בתנאי ההעסקה- מותר לי לצמצם ימים? לצמצם שעות? להפחית בשכר?

פיטורין- באיזה אופן עליי לפטר עובדים?

השאלה איזו פעילות תוגדר כ"פעילות חקלאית", ובפרט מה ייחשב "גידול בעל חיים", מגיעה מעת לעת לפתחם של בתי המשפט שהכרעותיהם נסקרו במסגרת טורי זה לא אחת. לסוגיה זו יש כמובן השלכה ישירה על קיבוצים, מושבים וחברי מושבים, אשר מחזיקים בקרקע חקלאית בה ניתן להשתמש רק למטרה חקלאית, שאם לא כן יש לבקש היתר לשימוש חורג. בפסק הדין שניתן לאחרונה (18.12.19)* נדרש שוב בית משפט השלום בקריות לנושא, ומפאת חשיבותו אסקור בפניכם את עיקריו.

באותו עניין החזיקו הנתבעים כ- 80 כלבים מסוכנים בנחלתם במושב, כהחזקה זמנית עד מציאת בית הולם לאמצם. המושב מצידו ביקש מבית המשפט לקבוע כי הפעלת הכלבייה הינה בלתי חוקית ומהווה סכנה לציבור, ולהורות על סילוק הכלבייה מהמקום. בין השאר טען המושב כי הפעלת הכלבייה נוגדת את הסכם המשבצת עם רשות מקרקעי ישראל, משום שהיא אינה למטרה חקלאית. עוד נטען כי הכלבייה מהווה מטרד. מנגד טענו הנתבעים כי הפעלת הכלבייה חוקית מאחר ועסקינן בגידול בעלי חיים שהינו בגדר פעילות חקלאית כהגדרתה בחוק ההתיישבות. הנתבעים אף הכחישו את הטענה כי מדובר במטרד.

*ה"פ (שלום קריות) 38329-10-19 כפר רוזנוולד (זרעית) מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' רגב דרעי (פורסם בנבו, 18.12.2019)

לאחרונה פנה למשרדי מנהל של גוף חקלאי וסיפר כי העובדים, אשר מגיעים לעבודה באמצעות הסעות שהוא מארגן, דורשים לקבל שכר נוסף בשל כך שהם מתייצבים לעבודה לפני שעת ההתחלה הרשמית. פסק דין* שניתן ביום  9.9.19 בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים דן בסוגיה זו, ועל כן בחרתי לסקור את עיקריו בפניכם.

באותו עניין העסיקה הנתבעת כ- 500 עובדים תושבי השטחים. הנתבעת סיפקה הסעות מאורגנות למרבית העובדים האוספות אותם מכפריהם השונים עד למקום העבודה. מרבית העובדים הגיעו לחצר המפעל סביב השעה 5:30 בבוקר. העובדים נהגו להחתים כרטיס מיד עם כניסתם לחצר המפעל אולם המערכת הממוחשבת תיעדה את שעות הנוכחות רק החל מהשעה 7:00, שעת פתיחת המפעל הרשמית.

השאלה שעמדה על הפרק היתה האם יש לראות בשעות ההמתנה כשעות עבודה או לא.

*ס"ע (אזורי י-ם) 17556-06-16 עומר תיים ואחרים - מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ (פורסם בנבו, 09.09.2019)

בצווי ארנונה של המועצות האזוריות, בתחומן מצויים המושבים, מופיע חיוב בגין "קרקע תפוסה". על בסיס רכיב זה מחייבות המועצות את המושבים וחברי מושבים בתשלומי ארנונה גבוהים, כאשר לא פעם פונים לקוחות למשרדי בשאלה לגביו חוקיותם של חיובים אלו, ומשמעות המונח קרקע תפוסה. פסק דין שניתן לאחרונה (10.10.19)* בבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, אשר דן בערעור על החלטת ועדת ערר לאשר את חיוב הארנונה, עוסק בסוגיה זו ועל כן בחרתי לסקור אותו בפניכם.  

ראשית אסביר כי המושג "קרקע תפוסה" מוגדר בסעיף 269 לפקודת העיריות (נוסח חדש), אליו מפנים צווי הארנונה, כך: "כל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בנין".

*עמ"נ (מינהליים נצ') 4627-05-19 הדסים חברה לפיתוח חקלאי בע"מ נ' מועצה מקומית ראש פינה (פורסם בנבו, 10.10.2019)

תקנוני הקיבוצים כוללים, ברובם, סעיף ששמו "פקיעת חברות מאליה". תחת כותרת זו מפורטות נסיבות, כדוגמת פטירת החבר חו"ש, שאם התרחשותן נפסקת חברותו של החבר מעצמה, ללא צורך בהחלטה נוספת של הקיבוץ. אלא שפעמים רבות קיים פער בין המציאות בשטח למציאות המשפטית. דוגמא לכך קיבלנו בפסק דין שניתן לאחרונה (12.9.19)* בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, אשר מפאת חשיבותו לקיבוצים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

באותו מקרה נדון ערעור על החלטת עוזר רשם האגודות לדחות בקשה להכרה במערער כחבר קיבוץ.

*עמ"נ (מינהליים י-ם) 3009-09-18 עופר טלר נ' קיבוץ כפר גלעדי- אגודה שיתופית (פורסם בנבו, 12.09.2019) "שה"

חברות במושב, או בכל אגודה אחרת, טומנת בחובה זכויות וחובות כאחד. ברובם המוחלט של התיקים המגיעים לפתחו של רשם האגודות, מבקשים הפונים להכיר בהם כחברי אגודה, לאחר שהאגודה סירבה לעשות כן. מבחינה זו, המקרה שנדון לאחרונה* בפני סגן רשם האגודות היה שונה. באותו עניין היו אלו דווקא המבקשים שפנו אל הרשם וביקשו למחוק את שמם מפנקס החברים בעוד שהאגודה טענה כי מדובר בחברים מן המניין. בהחלטתו דן סגן הרשם בדרכים בהן ניתן להכיר באדם כחבר אגודה, ומפאת חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריהם.

אותו עניין החל במינוי חוקר מטעם הרשם לדון בשאלת חברותם של הפונים באגודה. בדו"ח החקירה שהגיש המליץ החוקר שלא לגרוע את שמם של המבקשים מפנקס החברים. המלצה זו הובאה להכרעה בפני סגן הרשם.

*273-4112-18 מתניה ונעמי אהרונוביץ נ' נריה - אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע״מ(פורסם בנבו, 18.08.2019)

בוררות היא הדרך המקובלת לפתור סכסוכים המתגלעים בין חברי המושב למושב, בין החברים לבין עצמם ואף בין התושבים במושב, שאינם חברים, לבין המושב. תניות הבוררות מופיעות בתקנון המושב ולעיתים קרובות אף בהסכמים שעושה המושב עם תושבים ועם צדדים שלישיים אחרים. פסק דין שניתן לאחרונה (26.8.19)* בבית המשפט השלום בכפר סבא דן בשאלה האם תניית בוררות הקיימת ב"חוזה אחיד" מהווה תנאי מקפח ולכן דינה להתבטל על ידי בית המשפט. כאן המקום לציין כי בפסיקה נקבע שבנסיבות מסוימות ניתן לראות בתקנון אגודה שיתופית חוזה אחיד שחל לגביו חוק חוזים אחידים. לכן, לאור חשיבותו של פסק הדין, ראיתי לנכון לסקור בפניכם את עיקריו.

ראשית אסביר כי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג – 1982 (להלן: "החוק"), מגדיר "חוזה אחיד" כך: "נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם".

*תא"מ (שלום כ"ס) 28527-05-19 עמותת חריש החדשה נ' ישראל שלמון (פורסם בנבו, 26.08.2019)

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237