מידע בנושא תכנון ובניה

סכסוכים רבים בין שכנים במושבים מתחילים כאשר ישנן הבנות רבות שנים בין שכנים אשר נעשות בעל פה. ההבנות נשמרות עד שמגיע יום בו אחד השכנים מוכר את זכותו בקרקע לאדם אחר אשר לא מוכן יותר לכבד את ההבנות הללו.

דוגמא לכך היא דרך משותפת בין חלקות סמוכות. זהו מצב בו כל שכן או אחד השכנים "תורם" חלק קטן משטחו על מנת ליצור דרך מעבר משותפת אשר תשרת את שני בעלי השטחים הסמוכים.

בשנים האחרונות מגיעים למושבים תושבים חדשים, רובם בעלי הון ומשאבים רבים, אשר קונים שטחים מהתושבים הוותיקים ולא מכירים בהסכמה ההדדית שהייתה בין מי שמכר להם את הנכס לבין התושב השכן.

התושבים החדשים, מבקשים היתרי בנייה ובונים גם בחלק ששימש עד כה כדרך מעבר. הדבר לא תמיד נעשה בתום לב ותוך התחשבות בצרכי התושבים הוותיקים אשר הסתמכו על הבנות רבות שנים.

דוגמא נוספת לסכסוך היא בעניין גבולות החלקה. במושבים רבים, טרם נעשתה פרצלציה ורישום מסודר של כל חלקה בפנקסי המקרקעין. התושבים מסתמכים על ההבנות שנעשו בניהם וכאשר מגיעים רוכשים חדשים, נוצרים סכסוכים סביב גבולות השטחים.

התושבים הוותיקים לרוב חוששים או שאין ביכולתם להתעמת עם התושבים החדשים והם נפגעים מהמצב כי נמנעת מהם דרך הגישה שלעיתים היא קריטית עבורם או שנגזל מהם שטח אשר שייך להם לפי הבנות רבות שנים.

בכתבה זו, יוסברו המושגים הנוגעים לדרך גישה כזו ויפורט מה ניתן לעשות על מנת לשמר את דרכי הגישה ואת גבולות השטח ללא תלות בזהות השכן.

האם חוק הוותמ״ל שתוקן והוארך הוא הישג לחקלאים או כישלון ? לכאורה החוק התקבל בהסכמה. למעשה, אין משמעות לתקרה של 30% בגריעת אדמות מיישובים.

נדל״ן היום  - 01/10/2021

פסק הדין עוסק בהחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה להימנע מתכנון מתארי עדכני של שטחי מושב נווה דורון, במסגרת תכנית כוללנית לישוב באר יעקב, ששטח המושב מצוי בתחומו. במרכז הדיון ניצבת השאלה האם יש לחייב את הוועדה לקבוע תכנון מתארי לשטח המושב.

עת"מ (מרכז) 18592-07-20 החקלאי באר יעקב- אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' נ' הוועדה המחוזית, פס״ד מיום 26/07/21

 

 

בימים אלה עודכנה תכנית המתאר הארצית לאישור מתקנים פוטו וולטאיים וזאת בין היתר כדי לממש את החלטת הממשלה מס' 4450 מיום 29/1/2019 לפיה עד שנת 2020 10% מיצור החשמל יופק מאנרגיות מתחדשות.   מדובר בהמשכה של החלטת ממשלה מס' 542 מיום 20/9/2015 לפי עד שנת 2030, 30% מיצור החשמל יופק מאנרגיות מתחדשות.

בתיקון המוצע יתאפשר לאשר היתרים למתקנים פוטו וולטאים בשימוש כפול בשימוש הייעודי ושימושי קרקע נוספים על הקבוע בתכנית הראשית כמו שטחים כלואים על מחלפים, על גבי מיגון אקוסטי, קירות תמך, קירוי בתי עלמין ועוד.

על פי המדיניות החדשה יורחבו השימושים במקומות שונים ובהם ניצול מירבי של שימושים קיימים בקרקע כפי שצוין תוך צמצום היקף השטחים למתקנים המוקמים על קרקע חקלאית.

בנוסף, התכנית המעודכנת מאפשרת הקמת מתקני אגירת אנרגיה בשימוש מותר בתחומי תכניות למתקנים פוטו וולטאים שאושרו (מצורפת רשימה) ואשר לא כללו את זכויות הבניה הנדרשות לשם הקמתם של מתקני האגירה.

כידוע, ביום 5.11.2019 החליטה המועצה לתכנון ובניה שביום 1.10.2022 תסתיים תוקפה של תכנית מתאר ארצית מס' 38, הידועה בשם – תמ"א 38.

ומכאן עולה השאלה מה יעלה בגורלן של תכניות שאושרו מכוח התמ"א 38, בכלל זה תכניות שאושרו עפ"י סעיף 23 לתמ"א 38 (תכניות מפורטות שמטרתן להתאים את הוראות התמ"א 38 למציאות התכנונית הקיימת באזורים שונים): האם תכניות אלו יפסיקו להתקיים במועד פקיעת התמ"א 38 או שמא הן ימשיכו להתקיים גם לאחר המועד האמור.

על פי חוק סדר דין פלילי בעבירות חוקי תכנון ובניה עומדת לנאשם זכות לטעון הגנה מן הצדק ובהתקבל הטענה, לבית המשפט סמכות להורות על ביטול כתב האישום.

על פי סעיף 149 (10) לחוק סדר דין פלילי [נוסח משולב], תשמ"ב 1982, רשאי נאשם  "לאחר תחילת  המשפט" ואם לא בשלב זה, בכל שלב אחר של המשפט - להעלות טענה לפיה הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי  נגדו עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.   זוהי טענת הגנה מן הצדק.

ב"הגנה מן הצדק" הנאשם הוא במרכז התמונה.  הגנה מן הצדק אינה ניתנת ליישום באופן אוטומטי גם בהתמלא עקרונות היסוד המנחים בבסיסה ובית המשפט ישתמש בסמכותו רק לאחר שיבחן את המשמעות המצטברת של מכלול הנתונים מול האינטרסים העומדים מולו להלן:

מצד אחד – האינטרס הציבורי, שמירת שלטון החוק, חשיפת האמת, אכיפת הדין, אינטרס הציבור לשמירת שלטון החוק ולבוא חשבון עם מפרי החוק, מתוך הצורך בקיום החוק ושמירה על אמינות השלטון.

 מצד שני - אינטרס שמירת זכותו של הפרט בהליך הוגן בנסיבות חריגות בהן התנהגות הרשות היא כדי "התנהגות בלתי נסבלת" שיש בה משום רדיפה ו/או דיכוי והתעמרות בנאשם, רשאי בית המשפט מכוח סמכותו הטבועה, לבטל את כתב האישום.

שמי טל גזית ממושב כפר נטר. אני אדריכל פעיל העוסק בשימור מבנים ואתרים היסטוריים, לצד היותי בן מושב המתמודד עם הסדרת המשק של הוריי אל מול הרשויות השונות וההחלטות המתעדכנות. נקודת המבט הזו, של המקצועי והאישי, הביאה אותי להבנה המצערת, אותה אפרט במאמר זה, עד כמה נושא התכנון במושבים רחוק מלהיות מובן או נגיש לקהל היעד שלו – בעלי הנחלות ובני משפחתם.

כידוע, במדינת ישראל קיימים מאות יישובים כפריים ותיקים ובהם נחלות. מרבית הקרקעות של מושבים אלו הינן בבעלות המדינה ומנוהלות "ביד רמה" ע״י רשות מקרקעי ישראל - רמ״י.

בשנים האחרונות התקבלה שורה של החלטות המשנות את ״חוקי המשחק״ הקשיחים בנחלות, וביניהן ההחלטה המאפשרת בית שלישי בנחלה בכפוף לתנאים שונים.

ההחלטות ממשיכות להתעדכן מדי כמה חודשים ובעלי הנחלות במושבים הרבים מוצאים עצמם אובדי עצות מול התהליכים המורכבים והמונחים המבלבלים, מתקשים לקבל החלטות שייטיבו עימם ועם בני משפחותיהם ולא אחת נקלעים למצבי משבר וקנסות של מיליונים עד כדי פירוק משפחות ומכירת נכסים מחוסר ברירה.

באופן אישי, בשנים האחרונות, לצד טיפול בהסדרת המשק והגשת תכניות לגופים השונים המעורבים בנושא, מצאתי שאין בנמצא שום במה או פורום להנגשת המידע הרב וקיום דיון חופשי בשאלות ובהחלטות הנוגעות לנחלות באופן רחב, המשתף בעלי נחלות ממושבים רבים ככל הניתן, מפגיש אותם עם אנשי מקצועי בלתי תלויים ומאפשר שיח פתוח המבוסס על ידע וניסיון בתחום.

על פי הגדרת "חכירה לדורות" בסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 ועל פי הנוסח הקיים של סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק, על מרבית מקרקעי ישראל החכורים לדורות לרבות קרקעות שיש למחזיקיהם הזכות להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל בחוזי חכירה לדורות לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל - לא חל היטל השבחה, במקום זאת מעבירה הרשות חלף היטל השבחה בשיעור 12% מתשלומי דמי החכירה המהוונים, אשר באזורי עדיפות לאומית הינם מופחתים או אפסיים.

הוראת החוק דלעיל מפלות לרעה ופוגעות קשות במקורות הפיתוח, והתשתיות בעיקר באזורי עדיפות, שהינם מרבית קרקעות הישובים החקלאיים, בהם הקרקע משווקת בדמי חכירה מהוונים מופחתים (ואף אפסיים) ולכן תשלומי חלף היטל ההשבחה קטן (או מתאפס) בהתאמה

עקב כך, ישובים חקלאים בכלל וישובים חקלאיים באזורי עדיפות לאומית בפרט, סובלים ממחסור חמור במקורות מימון, דבר שאינו מאפשר שדרוג ופיתוח תשתיות והקמת מוסדות ציבור באותם הישובים, כך שתתאפשר קליטת מתיישבים חדשים בישובים אלו.

מציאות זו, בה ישובים חקלאיים באזורי עדיפות לאומית אינם עומדים בנטל הוצאות פיתוח, אינה מאפשרת לאותם ישובים לקלוט מתיישבים חדשים וכך לא מתאפשר לממש פוטנציאל שיווק עשרות אלפי מגרשי מגורים באזור הפריפריה מחד גיסא וחיזוק ההתיישבות באזורים אלו מאידך גיסא.

יצוין כי, החלטת מועצה 888 אשר אפשרה גביית כספים מהמומלצים, הביאה במישרין, לתנופת התיישבות בישובי קו העימות בצפון, בהם הוקצו מעל 3,000 מגרשים בתקופת זמן קצרה.

החלטה חשובה של ועדת המחוזית לפיצוים והיטל השבחה במחוז חיפה שמקנה גם ליחידה השלישית כיחידה עצמאית פטור של 140 מ״ר מהיטל השבחה.

ערר (ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה - מחוז חיפה) מס': פחכ/8035/0619 עו"ד מעודה יוסף נ׳ הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פרדס חנה-כרכור. החלטה מיום 18/05/20

 

מזכ״ל האיחוד החקלאי, עו״ד דודו קוכמן, פרסם את התנגדות האיחוד החקלאי לתזכיר החוק להארכת תוקף החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור שנחקק בהוראת שעה לזמן מוגבל!

לדבריו מקריאת הטיוטה עולה כי למרות ההבטחות שניתנו גם בדיונים בכנסת וגם בשיחות עם נציגי הממשלה שלא להאריך את החוק או לצמצמו באופן משמעותי ביותר, בהצעת החוק יש שינויים מינוריים בלבד ובסעיפים אחרים  מוסרים חלק ממגבלות החוק ובכך מציעים להעניק לותמ"ל סמכויות מוגזמות, תוך עקיפת הליך התכנון הרגיל ורמיסתו.

עמדת האיחוד החקלאי, כמו עמדות מרבית הגופים המקצועיים היא כי אין להאריך את תוקף הוראת השעה עקב היותה כלי קיצוני וחריג, העוקף את מסלולי התכנון הרגילים ואין כל הצדקה להמשך שימוש בו נוכח המלאי התכנוני הקיים כבר עתה שמאפשר הגדלה של היצע דירות שיכול לספק את יעדי הממשלה בהתמודדות עם משבר הדיור.

 

עמוד 1 מתוך 6

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.