בצווי ארנונה של המועצות האזוריות, בתחומן מצויים המושבים, מופיע חיוב בגין "קרקע תפוסה". על בסיס רכיב זה מחייבות המועצות את המושבים וחברי מושבים בתשלומי ארנונה גבוהים, כאשר לא פעם פונים לקוחות למשרדי בשאלה לגביו חוקיותם של חיובים אלו, ומשמעות המונח קרקע תפוסה. פסק דין שניתן לאחרונה (10.10.19)* בבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, אשר דן בערעור על החלטת ועדת ערר לאשר את חיוב הארנונה, עוסק בסוגיה זו ועל כן בחרתי לסקור אותו בפניכם.  

ראשית אסביר כי המושג "קרקע תפוסה" מוגדר בסעיף 269 לפקודת העיריות (נוסח חדש), אליו מפנים צווי הארנונה, כך: "כל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בנין".

*עמ"נ (מינהליים נצ') 4627-05-19 הדסים חברה לפיתוח חקלאי בע"מ נ' מועצה מקומית ראש פינה (פורסם בנבו, 10.10.2019)

המדובר בתביעה של תושב מושב כפר יובל כנגד המועצה האזורית מבואות החרמון, בטענה כי נגבה ממנו ארנונה בשיעור גבוה מזה שהיה צריך לשלם.

ת"ק (ק״ש) 49408-01-16  אוחנה נ' אזורית מבואות החרמון, פס״ד מיום 15/11/16

המדובר בתביעה של ועד מקומי יובל לקבלת תשלום עבור מיסי ארנונה שלא שולמו ע"י משפחה המתגוררת במושב הטוענת כי הועד נעדר סמכות לגבות מס מוניציפאלי.

תא"מ (שלום)(צפת) 49165-07-15 ועד מקומי יובל נ' מרדכי ואח', פס״ד מיום 17/10/16

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237