ביום 27.5.2018 דחה בית המשפט העליון⁽¹⁾ בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה בדונו בערעור על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. (גלגול שלישי).

לבית המשפט העליון הוגשה בקשת ערעור על פסק דין שניתן בביה"ד הארצי (אין זו זכות אוטומטית).

ביהמ"ש העליון דחה את הזכות לערער בפניו ויחד עם זאת דן על קצה המזלג בטענות שהועלו ע"י חברה העוסקת בגידול ירקות וממוקמת במושב ירקונה ועל ידי מנהלה, אלה הואשמו באי העמדת מגורים הולמים ל-3 עובדים זרים ששוכנו בכפר מלל ולפיכך נקנסו החברה בסכום של 30,000 ₪ ומנהלה בסכום של 10,000 ₪ וזאת בהליך פלילי שהתנהל בבתי הדין לעבודה.

• רע"פ 1921/18.
• הע"ז 1648/08.
• ע"פ 30743-11-13.

המערכת המשפטית, ככלל, מעודדת פניה למוסד הבוררות על פני פנייה לבית המשפט. הבוררות הינו מוסד שתוקף קביעותיו הן כשל פסק דין הניתן בבית משפט לכל דבר ועניין. ביטול פסק בוררות יכול שייעשה רק בכפוף לרשימה סגורה של מקרים.

בתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסיכסוכים) התשל"ב-1972 נקבע בין היתר "אגודה שסווגה כמושב עובדים ונקבעה בתקנותיה הוראה שלפיה ייושבו סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה על ידי רשות או מוסד של תאגיד אחר בדרך של בוררות, ואותם רשות או מוסד חדלו מלהתקיים – בין אם אותו תאגיד הקים גוף אחר במקום אותם רשות או מוסד ובין אם לאו – ייושב הסכסוך על ידי בורר שהוסכם על ידי הצדדים. לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה לגבי הבורר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הגיש התובע את התביעה לנתבע ייושב הסכסוך על ידי בורר שנתמנה על ידי בית המשפט המוסמך על פי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, או על ידי בורר שנתמנה על ידי הרשם, הכל לפי בחירת התובע".

באגודות רבות בפרק "ישוב סכסוכים" ישנה הפניה ל"משפט החברים של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" – נוסח זה הוא נוסח סטנדרטי נפוץ בתקנוני אגודות שיתופיות רבות. דא עקא שמוסד זה עבר מן העולם בשנת 1985 ואינו קיים עוד.

נדרשתי לאחרונה לשאלה, אם כך הדבר, היינו שאין יותר "משפט חברים של ההסתדרות", היכן יתבררו סכסוכים ומחלוקות "בין חברים או בין חברים לשעבר או בין אנשים התובעים על ידם ... לבין האגודה או ועד ההנהלה או הפקידים של האגודה" (זהו הנוסח הנפוץ באגודות).

(1) רעא 893/91 גדעון בקל נ' אגודה שיתופית נהלל.
(2) רעא 1158/12 שמעון ושרה נהיר נ' עו"ד גדעון ודבורה ברמץ ועו"ד אורן ששון.
(3) סעיף 12 (א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.
(4) רע"א 4907/08 איגוד ערים נ' מ.מ. אל סאג'ור.

עתירה שהוגשה על ידי חברת בנייה שהייתה המשתתפת היחידה במכרז שהגישה המועצה האזורית אל קסום לביצוע עבודות להקמת שלושה אולמות ספורט, כנגד החלטת המועצה על ביטול המכרז.

עת"מ (ב״ש) 27286-01-18 אחים פתחי חברה לבניין בע"מ נ' מועצה אזורית אל קסום, פס״ד מיום 18/03/18

לקחי פסק דין בעניינים שונים הקשורים למשפט העבודה ראוי שיופנמו ע"י חקלאים המעסיקים שכירים במשקם כולל עובדים זרים.

פסק הדין אותו ננתח הפעם עוסק בתביעתו של נהג משאית לזכויות סוציאליות לרבות לפיצויי פיטורים.

סע"ש 1824-04-16 שמעון סלמה נ' פינוי (ר.ע.מ.) בע"מ

עתירה שהוגשה על ידי תושב בהרחבה קהילתית במושב אמנון, בה ביקש מביהמ"ש לחייב את שרת המשפטים, שר הכלכלה ורשם האגודות השיתופיות להסביר מדוע לא יבוטל או יתוקן ס' 52 (5) לפקודת האגודות השיתופיות, הקובע כי פסק בוררות שניתן מכוח הפקודה לא ניתן לערעור.

בג"ץ 491/18 עפגין נ' שרת המשפטים, פס״ד מיום 08/04/2018

לאחרונה הפך ביהמ"ש העליון את הכרעת ביהמ"ש המחוזי וקבע כי בנסיבות הקונקרטיות של המקרה שנדון בפניו לא נכרתה עסקת אשראי בין הצדדים, ומס השבח ששילמו המערערים במועד כריתת הסכם מכירת המקרקעין שקול למס שהיה משולם באופן שוטף בעת קבלת תקבולי תמורת המכירה. לפיכך, אין להטיל על המערערים מס הכנסה בגין ריבית שכביכול צמחה להם בגין עסקת מכירת המקרקעין.

ע"א 6914/15 דוד אהרוני ואחרים נ' פ"ש כפר סבא, פס״ד מיום 22/04/2018

תביעתו של יישוב הררית כנגד זוג אשר התגורר אצל קרובת משפחתם בשטח היישוב אולם לא נכלל בין חבריו. היישוב תובע את בני הזוג בתשלום סך של 23,150 ₪ בטענה כי למרות שאינם חברי היישוב עליהם לשלם עבור השירותים אשר היישוב מספק, וזאת משום שהם נהנים מהם בשל מגוריהם בשטח היישוב.

ת"א (שלום)(קריות) 3464-02-16 – הררית אגודה שיתופית נ' ירסקי ואח', פס״ד מיום 14/01/2018

3 עובדים תאילנדים שעבדו פרקי זמן שונים אצל חקלאי עתרו לבית הדין לעבודה להשלמת זכויות שלטענתם לא קיבלו.

פסק הדין מאפשר למידה, ניתוח והפקת לקחים לגבי אופן ההתנהלות הנדרש בהקשר להעסקת עובדים בחקלאות בדגש על עובדים זרים.

ערעורם של בני זוג על החלטת עוזר רשם האגודות שלא להכיר בהם כחברי קיבוץ צרעה, אשר נתקבלה בעקבות בקשתם להיות מוכרים כחברי הקיבוץ מכוח התנהגות.

עמ"נ (ירושלים) 51529-09-17  יפה ואח' נ' קיבוץ צרעה, פס״ד מיום 20/02/18