בעקבות פסק דין (3.2.2020) ולפני פקיעת תוקף הוראת שעה לביטול היטל עובדים זרים בחקלאות.

כזכור, בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל "חוק ההסדרים" לשנים 2003-2004 נקבע היטל על מעסיקי עובדים זרים. בדברי ההסבר לחוק נאמר: "עלות העסקת עובד זר נמוכה מעלות העסקת עובד ישראלי, כדי להקטין את התמריץ להעסיק עובד זר, מוצע לחייב כל מעסיק של עובד זר בהיטל בשיעור של 15% מסך כל הכנסת העבודה ששולם לעובד הזר"*.

במהלך השנים שונה שיעור ההיטל, מ"מ בשנת 2010 נקבע שבחקלאות יעמוד שיעור ההיטל על 10% (בתעשייה ובבניין 15%). בראשית שנת 2016 בהוראת שעה ל-5 שנים בוטל ההיטל בגין העסקת עובדים זרים בחקלאות.

לאחרונה נידונה שוב בעיית ההיטל על עו"ז בערעור מנהלי⁽¹⁾ שהגישו 4 חברות הפועלות בתחום הבניה. החברות ערערו על החלטת פקיד השומה שחייב אותן בהיטל העסקת עובדים זרים.

• עמ 34974-12-17 דקל עובדים זרים בע"מ, לו באן משאבים בע"מ, צ.ג.י. פרסונל שירותי כ"א 2005 בע"מ ואח' נ' פקיד שומה גוש דן, פקיד שומה גוש דן, פקיד שומה חולון ואח'. ניתן 3.2.2020.
• בג"צ 2587/04 בוכריס נ' פקיד שומה חדרה.

מושב נתבע לשלם היטל השבחה בגין שינוי יעוד של מקרקעין הכלולים בחוזה המשבצת (במקרה זה חוזה משולש, הכולל את הסוכנות היהודית), שהיו ביעוד ציבורי ולא חקלאי, ליעוד של תחנת תדלוק. התחנה נבנתה על ידי תאגיד בשליטת המושב.

המקרה הגיע לדיון בבית המשפט העליון.

היטל השבחה הינו היטל החל מכוח חוק התכנון והבניה החל במקרה של השבחת מקרקעין.

התוספת השלישית לחוק קובעת כי השבחה הינה  "עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג".

כן נקבע כי " היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל" (ההדגשה שלי, ח.ש.).

בר"מ 8432/18, הועדה המקומית מעלות תרשיחא נ' אזרך איזולדה, מעונה מושב עובדים להתישבות. פסק הדין ניתן על ידי כבוד השופט פוגלמן, בהרכב עם כבוד השופטים ברק-ארז ומזוז.

ת"א דיין ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח'

חברות במושב, או בכל אגודה אחרת, טומנת בחובה זכויות וחובות כאחד. ברובם המוחלט של התיקים המגיעים לפתחו של רשם האגודות, מבקשים הפונים להכיר בהם כחברי אגודה, לאחר שהאגודה סירבה לעשות כן. מבחינה זו, המקרה שנדון לאחרונה* בפני סגן רשם האגודות היה שונה. באותו עניין היו אלו דווקא המבקשים שפנו אל הרשם וביקשו למחוק את שמם מפנקס החברים בעוד שהאגודה טענה כי מדובר בחברים מן המניין. בהחלטתו דן סגן הרשם בדרכים בהן ניתן להכיר באדם כחבר אגודה, ומפאת חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריהם.

אותו עניין החל במינוי חוקר מטעם הרשם לדון בשאלת חברותם של הפונים באגודה. בדו"ח החקירה שהגיש המליץ החוקר שלא לגרוע את שמם של המבקשים מפנקס החברים. המלצה זו הובאה להכרעה בפני סגן הרשם.

*273-4112-18 מתניה ונעמי אהרונוביץ נ' נריה - אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע״מ(פורסם בנבו, 18.08.2019)

פסק דין חשוב של בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור של בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת הבהיר והרחיב את תחולתו של חלף היטל ההשבחה ואף דחה את הערעור של הועדה לתכנון ובניה מעלות תרשיחא  על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי בדרישה לחייב שינוי ייעוד משטח ציבורי פתוח לתחנת הדלק בהיטל השבחה.

ביהמ"ש נדרש לפרשנות התיבה "שימוש חקלאי" כפי שהיא באה לידי ביטוי בסעיף 21 לתוספת השלישית בחוק.

ביהמ"ש מנתח  וקובע כי חלף היטל השבחה ישולם בהתקיים בשלושה תנאים  מצטברים שלגבי שניים מהם אגודת מעונה עומדת.

בוררות היא הדרך המקובלת לפתור סכסוכים המתגלעים בין חברי המושב למושב, בין החברים לבין עצמם ואף בין התושבים במושב, שאינם חברים, לבין המושב. תניות הבוררות מופיעות בתקנון המושב ולעיתים קרובות אף בהסכמים שעושה המושב עם תושבים ועם צדדים שלישיים אחרים. פסק דין שניתן לאחרונה (26.8.19)* בבית המשפט השלום בכפר סבא דן בשאלה האם תניית בוררות הקיימת ב"חוזה אחיד" מהווה תנאי מקפח ולכן דינה להתבטל על ידי בית המשפט. כאן המקום לציין כי בפסיקה נקבע שבנסיבות מסוימות ניתן לראות בתקנון אגודה שיתופית חוזה אחיד שחל לגביו חוק חוזים אחידים. לכן, לאור חשיבותו של פסק הדין, ראיתי לנכון לסקור בפניכם את עיקריו.

ראשית אסביר כי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג – 1982 (להלן: "החוק"), מגדיר "חוזה אחיד" כך: "נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם".

*תא"מ (שלום כ"ס) 28527-05-19 עמותת חריש החדשה נ' ישראל שלמון (פורסם בנבו, 26.08.2019)

האם יש לראות במבקשת, ששטחה הופקע על ידי הוועדה המקומית כחוכרת של המקרקעין על אף שהסכם החכירה הסתיים או שיש לראות בה כמי שמחזיקה בזכות מוגבלת לעיבוד המקרקעין לזמן קצר?

זו השאלה שנדונה בפסק דין שניתן לאחרונה (28.7.19)* בבית משפט המחוזי-מרכז בלוד. למותר לציין כי לשאלה זו חשיבות מכרעת בדבר מהות הזכויות המופקעות. נושא חשוב זה רלוונטי כמובן למושבים רבים המחזיקים בקרקע מכח הסכמי חכירה לדורות. לכן בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין.

*ה"פ (מחוזי מרכז) 14751-10-16 פרי אור בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין (פורסם בנבו, 28.07.2019)

לאחרונה, צירוף מקרים, נזדמן לי לייצג בשני מקרים מעסיקים שעובדיהם שפוטרו בשל חשיפת גניבה (האחד חומרי הדברה והשני פרי) הגישו לבית הדין לעבודה תביעות לקבלת זכויות שונות ביניהן דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. 

כאן נביא פסק דין שעסק בזכויותיו של עובד שיוחסה לו גניבה ממעסיקתו.

סע"ש 71663-11-17 א.א. נגד ליסקו-אטלס שרותי לוגיסטיקה בע"מ (27.9.19)

יורשת חבר קיבוץ שהלך לעולמו הגישה תביעה כנגד קיבוץ דגניה ב' לפיה היא זכאית לכל שיוך וחלוקה של נכסי הקיבוץ שהוחלט עליהם לאחר מועד פטירת המנוח. במסגרת התביעה הגישה היורשת לקיבוץ בקשה לגילוי מסמכים. לאחר שהקיבוץ סרב לגילוי חלק מהמסמכים שדרשה היורשת, הגישה היורשת בקשה זו.

תא (נצ') 54308-08-18  יפתח גלעדי נ' קיבוץ דגניה ב' - קבוצת פועלים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ,, פס״ד מיום 01/10/2019

תביעה שהגישו בני זוג בעלי זכויות בנחלה במושב בר גיורא כנגד רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י"), במסגרתה ביקשו להורות לרמ"י לרשום את הנחלה על שמם ברמ"י וכן לחייבה לחתום על היתר בניה בנחלה.

הפ (י-ם) 38060-04-18 – יהושוע קול וח' נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 01/07/2019