כחלק מהמחקר הצלחה לעלייה של 50% (!) בזן הליצ'י הוותיק 'מאוריציוס'
לאחר חמש שנות מחקר להעלאת פוריות הליצ'י, צוות חוקרים במו"פ צפון, במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, הצליח להגדיל את יבול זן ה'מאוריציוס', גידול הליצ'י המרכזי בארץ, בשיעור של עד 50%ואת יבול זני הליצ'י החדשים 'תמוז' ו'פי-זי-סו', בשיעורים של עד 800% (פי 8), אותם לא היה ניתן לגדל עד כה בצורה מסחרית בשל יבולים מאד נמוכים, על אף שלשניהם יתרונות רבים עבור המגדלים והצרכנים, בהן גלעין קטנטןויכולת להאריך את עונת הגידול והשיווק.
המחקר, שפורסם החודש בכתב העת המדעי הבינלאומי Plants, בוצע על ידי פרופ' רפי שטרן, חוקר מטעים בכיר במו"פ צפון-מיגל והחברה לפיתוח הגליל, בשיתוף חוקרי מכון המחקר מיגל פרופ' מרטין גולדווי, דר' אמיר רז, ודר' גל ספיר.
זן הליצ'י 'תמוז' הינו זן פטנט שפותח לפני למעלה מ-20 שנה כהכלאה של זן הליצ'י הסיני Nuo Mi Ci וזן הליצ'י Kaimana שיובא מהוואי, על ידי פרופ' שמואל גזית ומר משה גורן בתכנית ההשבחה של מכון וולקני. זן התמוז הישראלי, שכעת מוכן לגידול מסחרי נרחב בארץ, וכבר זוכה לביקוש בשווקי אירופה. השנה הניב ה'תמוז' יבול חסר תקדים של כ-40 ק"ג לעץ (2 טון לדונם) בחלקות המחקר המתקיים בקיבוץ מורן (בשיתוף המגדלים דודי מטלון ודניאל בנאי) ובקיבוץ רביד (בשיתוף המגדלים איתמר ריין וגל סלע), וזאת בהשוואה ליבולים שעמדו טרם המחקר על כ-5 עד 10 ק"ג בלבד לעץ.
זן הליצ'י 'תמוז' מתאפיין בפרי איכותי וטעים, משקל גבוה של כ-27 גרם וגלעין מאד קטן ובהיעדר רגישות לנשירה ולכתמים חומים, המצמצת את הפחת.
אפילות הזן, המבשיל כעשרה ימים לאחר המאוריציוס, תאפשר להאריך את עונת הקטיף עד אמצע אוגוסט ואת עונת הייצוא לאירופה אל תוך חודש ספטמבר, בו התמורה לפרי גבוהה מאד בשל ההיצע הנמוך.
בזן הפי-זי-סו 'FZS', שהובא מסין ואוקלם בארץ, הצליחו חוקרי מו"פ צפון להתגבר על בעיית הפוריות הקשה שמאפיינת את הזן, ועימה מנסים להתמודד גם בסין, על אף איכותו המאוד גבוהה, ולהגדיל את היבול, שעמד בין 5 ק"ג לעץ ל-10 ק"ג בעצים בודדים לכ-35 ק"ג לעץ! זן ליצ'י זה מצטיין בפרי איכותי ביותר שמתאפיין בעיקר בגודלו (30 גר') ובגלעין קטנטן, החוסך פחת לצרכנים ולתעשיות המזון.
בכירות הזן, המקדים את עונת ההבשלה של המאוריציוס בכשבוע עד עשרה ימים, תאפשר אף היא להאריך את עונת הגידול והשיווק בישראל.
פרופ' רפי שטרן, חוקר מטעים בכיר במו"פ צפון-מיגל בחברה לפיתוח הגליל: "בשני זני הליצ'י החדשים שנחקרו (תמוז ופי סי זו) גילינו כי בעיית היבולים הנמוכים נבעה מיכולת האבקה עצמית מוגבלת, אך כאשר נטענו אותם בשילוב זן מפרה, קבלנו יבול בסדר גודל מסחרי. כלומר- ניתן להגדיל את יבול הליצ'י, כמו גם את גודל הפרי, בזני הליצ'י הנקביים מאוריציוס, פי-זי-סו ותמוז, באמצעות נטיעתם במטעים בשילוב זן ליצ'י כמפרה עבורם (האבקה זרה), בעיקר זן הליצ'י הונג-לונג שהינו מפרה המצטיין. בנוסף- במטעי זן הליצ'י מאוריציוס, הזן הפופולרי בישראל, קיים יבול סביר באמצעות האבקה עצמית, אך במחקר מצאנו כי ניתן לשפר את היבול בשיעור של עד 50% באמצעות נטיעתו בשילוב עם זן ליצ'י מפרה" אומר פרופ' שטרן ומוסיף, "על אף פעילות
אינטנסיבית של דבורי הדבש במטעי הליצ'י, ההאבקה לקתה בחסר. גם זאת פתרנו על ידי תוספת כוורות דבורי בומבוס במטעים, שיצר שיפור דרמטי ברמת ההאבקה, ולכן גם אחוז חנטה גבוה, ויבול משמעותי. דבורי בומבוס אוספות מפרחי הליצ'י בעיקר אבקה, ודבורי הדבש אוספות רק צוף, ולכן השילוב הינו משמעותי להאבקה" אומר פרופ' שטרן
במהלך המחקר במו"פ צפון- מיגל, התגלה עוד- כי זן ההונג-לונג, שהובא לארץ מווייטנאם, ומטופח בחוות המטעים המחקרית של מו"פ צפון בבעלות החברה לחקלאות גליל עליון, הינו זן מפרה מצטיין, ובנוסף מהווה זן אטרקטיבי עתידי, לגידול בפני עצמו, בעל יבול גבוה, פרי איכותי מתוק, קליפה ורדרדה שאינה נוטה לחום, והבשלה מוקדמת.
ממצאי המחקר החדש יאפשרו להגדיל את יבול המאוריציוס ולגדל את הזנים החדשים והאיכותיים באופן מסחרי, וצפויים להביא לצמיחה משמעותית בענף הליצ'י בישראל, שעד כה לא הצליח לממש את הפוטנציאל הכלכלי הגבוה שלו ולהפוך לענף ייצוא מוביל ולהתחרות בליצ'י מסין ותאילנד, המתחרות עם ישראל בשווקי בריטניה והאיחוד האירופי.
במו"פ צפון מאמינים בענף וביכולתו לגדול, ומגישים הצעות רבות למחקרים למדענית משרד החקלאות, במטרה לקדם את גידול הליצ'י בישראל.
בבית האריזה 'אבוקדו-גל' של 'החברה לפיתוח הגליל' בקרית שמונה, עונת המיון והאריזה של הליצ'י בעיצומה, שתימשך עד השבוע השלישי של אוגוסט, ותעמוד על מעל ל-200 טון של הפרי, מתוכם 95% מהזן מאוריציוס ו-5% מהזן הונג-לונג. מחצית התוצרת מיועדת לייצוא לממלכה המאוחדת באמצעות חברת'גליל אקספורט' והיתרה להפצה בשוק המקומי.
יבול הליצ'י בישראל עמד השנה על כ-1,000 טון, לעומת כ-1,500 טון בעונה אשתקד, ירידה שנובעת בעיקר מסירוגיות הפרי, כאשר רוב היבול מיוצא לבריטניה ומדינות האיחוד האירופי. שטחי גידול הליצ'י בישראל משתרעים על כ-2,500 דונם, כאשר כ-80% מהשטחים מתרכזים בגליל העליון והגליל המערבי, והיתרה בסובב כינרת ושאר חלקי הארץ.
קישור למאמר באנגלית: https://www.mdpi.com/2223-7747/11/15/19
