פיתוח ראשון בעולם בטכנולוגיה פורצת דרך המאפשר ייצור מהיר של שתילי אבוקדו בתרביות רקמה סטריליות- הניתנות לייצוא לכל העולם- הצלחה מחקרית וכלכלית עקב ביקוש אדיר לאבוקדו בעולם

14 אוג 2022 המחברת/ת:
חממות המחקר - חברת בסטרי חממות המחקר - חברת בסטרי צילום: רונית לייב

בעקבות המחקר הוקמה חברה מסחרית- Bestree

האבוקדו נחשב ל"זהב הירוק" החדש, שהצלחתו הכלכלית גדולה מאוד ביחד לגידולים חקלאיים אחרים, כמו גם ערכיו התזונתיים והביקוש בעולם הולך וגדל משנה לשנה.  ולכן גם הביקוש לגידול מטעי אבוקדו עצום!

בעולם ניטעים מדי שנה כ-15 מיליון (!) שתילי אבוקדו חדשים, זאת בעקבות הגידול בביקוש ממדינות אירופה וכן מסין ויפן.

ב-2018 הוערך שוק האבוקדו העולמי בכ-13 מיליארד דולר והצפי הוא כי עד שנת 2026 יגדל ל-21.6 מיליארד דולר (!)

בישראל נטועים כ-140 אלף דונם מטעי אבוקדו, המספקים כ- 120 אלף טון אבוקדו בממוצע לשנה, לייצוא ולשוק המקומי, כאשר קצב הנטיעות עומד על 10 אלפים דונם בשנה.

מוסדות מחקר רבים בעולם עוסקים בניסיון להרבות שתילי אבוקדו שלא בדרך המסורתית, במטרה לזרז מאוד את זמן ייצור השתילים הארוך, זאת כאמור עקב ביקוש אדיר בעולם לגידול אבוקדו.

בנוסף- שתילי אבוקדו בטכניקה הריבוי המסורתית- אסורה לייצוא והעברה מארץ לארץ עקב תקנות הגנת הצומח , בכדי לא להעביר מחלות ממדינה למדינה.

בשיטה המהירה- בתרבית סטרילית-גם ניתן לייצא - ולכן נחשב המחקר למהפכה בינלאומית!

 שתיל תרבית צילום דר ליאור רובינוביץ מופ צפון

שתיל תרבית צילום דר ליאור רובינוביץ מופ צפון

זהו הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של כנות אבוקדו שעברו ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה סטריליות- שיטת שיבוט של אחד מחלקי הצמח לצמחים שלמים. זהו הישג משמעותי ומהפכני בתחום החדשנות והאגרוטק, הצלחה מחקרית כלכלית, המציבה את מכון המחקר מיגל (הנתמך על ידי משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה) בשורה ראשונה עם מכוני מחקר בעולם.

החברה המסחרית Bestree הוקמה בעקבות הצלחת מחקר פורץ דרך בפיתוח מערכת תרבית הרקמה באבוקדו השם את מכון המחקר מיגל, בו מתקיים המחקר, בשורה הראשונה של מכוני מחקר בעולם, מאחר ורק מוסדות מחקר מועטים הצליחו לגדל שתילי אבוקדו מתרבית, אך לא ברמה המסחרית. זהו הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של כנות אבוקדו שעברו ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה- שיטת שיבוט של אחד מחלקי הצמח לצמחים שלמים.

ההישג הגדול והמשמעותי של המחקר המהפכני, בהובלת ד"ר ליאור רובינוביץ' ממו"פ צפון- מיגל, הינו בפיתוח תהליך ייצור מסחרי מהיר באופן משמעותי מהשיטה הקיימת, שמתבטא במשך הכנת שתיל האבוקדו לחקלאי מרגע ההזמנה. בנוסף, פיתוח שתילי כנות אבוקדו בתרביות רקמה, משפר את איכות השתילים, זמינותם, ובריאותם ומבטיח צמחים נקיים ממחלות.

כאמור- מכיוון שהכנות החדשניות הן סטריליות, ניתן גם לייצא אותן לחו"ל. רוב המדינות המאשרות רק ייבוא של חומר ריבוי צמחי שמקורו בתרביות רקמה, דבר שנותן לחברת Bestree יתרון יחסי כלכלי עצום, בשל הביקוש העולמי העולה משנה לשנה לשתילי אבוקדו.

עם היתרונות הכלכליים, שמביאים שתילים איכותיים מסוג זה לחקלאים ולשתלנים, מטרת החברה המסחרית החדשהBestree , להוציא לפועל את יישום המחקר בהיקף מסחרי, ופניה לשיתופי פעולה בינלאומיים, עם היכולות לרבות שתילי אבוקדו בטכנולוגיה המתקדמת ביותר ובהסתמך על יכולת השתלנות המקצוענית בבית זרע.

 

דוד זיגדון מנכ"ל מכון המחקר מיגל: "מיגל מקדם מצוינות אקדמית, ומודל כלכלי אקטיבי תוך תרומה כלכלית לאזור. בהיותו מכון מחקר יישומי, עסוק מיגל בפיתוח המחקר גם בשוק המסחרי, בסיוע הגופים באזור, גם בתצורה של חממה, המצמיחה חברות על בסיס הטכנולוגיות בפיתוח החוקרים, וכעת אנו קולטים חוקרים חדשים רבים. חברת הסטארט-אפ שהוקמה, על בסיסי המחקר לייצור כנות אבוקדו, פעלה בתוך מיגל כשנתיים, בהן העמידו החוקרים יכולות ייצור לכנות ברמה מסחרית, וכעת אני שמח לראות את השלב המסחרי הבא של חברת Bestree עם שותפינו- ליישם את התהליך המסחרי ומעבר לשווקים המובילים בעולם, ואני נרגש שהחברה נשארת באזור".

אורי בן-הרצל, סמנכ"ל פיתוח עסקי במכון המחקר מיגל: "האבוקדו הוא צמח קשה השרשה ועד כה לא הייתה קיימת מערכת מסחרית לריבוי כנות אבוקדו בתרבית. הפיתוח של חברת הסטארט-אפ שהוקמה על ידי מיגל, והפכה לחברה מסחרית Bestree הינו הצלחה גדולה, שתשנה את שרשרת הערך בענף האבוקדו בארץ ובעולם, תעלה את איכות השתילים ואחידותם במטע, ותאפשר גמישות בתעשייה. כיום, הכנת שתילי האבוקדו וצליחת השנים הראשונות, תוך הפסדים גדולים לחקלאי, הנגרמים מחוסר אחידות ונגיעות של מחלות, מהווים את 'צווארי הבקבוק' של הענף. השיטה החדשה תאפשר הרחבה של ענף האבוקדו וייצוא של שתילים מישראל, והיא דוגמא מצוינת לפיתוח טכנולוגיה שעוברת תהליך אינקובציה כחברה בתוך במיגל, ולאחר שעומדת באבני הדרך והיעדים, הופכת לחברה מסחרית", אומר בן הרצל.

 שתיל תרבית צילום דר ליאור רובינוביץ מופ צפון

שתיל תרבית צילום דר ליאור רובינוביץ מופ צפון

אורי דורמן יו"ר החברה לפיתוח הגליל ומיגל: "אני מודה לכל העוסקים בהקמת החברה ובראשם החוקר ד"ר רובינוביץ. הקמת החברה מהווה פריצת דרך, חיבור בין פעילות מחקרית יישומית, לבין מסחור הידע, וזו תכלית הקיום של פעילות המו"פ היישומי באזור. החברה לפיתוח הגליל פעלה בתקופת המשא ומתן להשארת פעילות החברה בצפון, במטרה לייצר מקומות עבודה, לקדם פעילות בתחום החקלאות המתקדמת והפוד-טק ולכן החיבור עם אל רום ובית זרע, הוא חשוב לכלכלה ולצמיחה באזור. אני גאה בחוקרי מכון המחקר מיגל ומו"פ צפון, על הפיתוח החדש, שיאפשר לענף האבוקדו בישראל להתפתח ולהתרחב אף יותר בתחום הייצוא וישפיע על הענף בעולם כולו".

ד"ר ליאור רובינוביץ' ממו"פ צפון- מיגל, מוביל צוות המחקר: "לשיטת השיבוט של אחד מחלקי הצמח לצמחים שלמים, יתרונות משמעותיים על פני השיטות העיקריות הנפוצות היום. שתילי האבוקדו המסחריים מורכבים למעשה משני זני אבוקדו שונים- החלק התחתון, שעיקרו מערכת השורשים מכונה "כּנה" והוא מקנה לעץ עמידות למחלות קרקע, לרמות גבוהות של מלח וגיר ועוד, אך פריו אינו איכותי למאכל. בתהליך הכנת השתילים, מרכיבים מעל הכנה את הזן המסחרי המכונה "הרוכב" של אחד מזני האבוקדו בעלי הפרי האטרקטיבי המוכרים לצרכנים, שחלקם אף פותחו בישראל. שתי השיטות העיקריות הקיימות כיום לריבוי כנות האבוקדו הינן- ריבוי מיני באמצעות זרעים על ידי שימוש בכנה זריעה, כאשר לכל אחד מהזרעים מטען גנטי שונה, דבר המביא לשונות בתכונות הכנה וחוסר אחידות במטע. וריבוי א-מיני (וגטטיבי) באמצעות שיטת ההרכבה הכפולה- אומנם בשיטה זו מתקבלות כנות וגטטיביות זהות גנטית זו לזו, והשימוש בהן

מאפשר קבלת אחידות גבוהה בין העצים במטע, אך התהליך מסובך, אורך זמן רב וכרוך בהשקעת משאבים רבים. בנוסף, בשתי השיטות האלה קיימת סכנה לחשיפה לפתוגנים (כמו פטריית הבוטריוספריה) ובסופו של דבר תמותת שתילים במטע. לשיטה שפיתחנו לריבוי שתילי אבוקדו בתרביות רקמה יתרונות רבים- אחידות גנטית, מקדם ריבוי גבוה, זמינות חומר ריבוי לאורך כל השנה וחומר ריבוי נקי מפתוגנים".

 

החברה, החממות והמעבדות- הוקמו בקיבוץ אל רום ברמת הגולן

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לכתבות בנושאים:

F2F OECD ֿמכון מחקר מיגל אבוקדו אגודות שיתופיות אגסים אגרוטק אגרומשוב אורגני איכות הסביבה אירועים של האיחוד החקלאי אמנות בינ״ל אנרגיות מתחדשות ארבה ארגון מגדלי ה ארגון מגדלי הבקר ארגון מגדלי הדבש ארגון מגדלי הדגים ארגון מגדלי ההדרים ארגון מגדלי הירקות ארגון מגדלי העופות ארגון מגדלי הפירות בוררות בחירות ביטוח נזקי טבע ביצים בננות בפרדס בצורת בקעת הירדן גנטיקה גפנים גרנות דבש דובדבנים דיג דיור מוגן דיני עבודה דמי טיפול ארגוני האיחוד החקלאי הברחות הדברת מזיקים הועידה ה 16 הותמ״ל החברה לפיתוח הגליל החטיבה לשמירה על הקרקע החלטה 1521 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי היחידה לחקלאות וחדשנות גולן המועצה לייצור ושיווק דבש המרחב הכפרי המשק המשפחתי הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הפקעות הקמת יישובים חדשים הרפורמה בחקלאות הרפת והחלב השולחן העגול השומר החדש השקעות התאחדות החקלאים התיישבות ועדות קבלה ועדת גבולות ועדת צכסןץ ועידות ישראל לחקלאות ותמ״ל חבל שלום חבל תקומה חדשנות חוות סוסים חוזה שכירות זמני חומרי הדברה חוק הוותמל חיבורים בחקלאות חידושים טכנולוגים חיטה חינוך חמרה חקיקה חקלאות חקלאות אורגנית חקלאות מדייקת יבול שיא יזמות עסקית יחסי עיר כפר ייבוא וייצוא ייבוא תוצרת חקלאית יסודות ישיבת מועצת מקרעי ישראל כלבת כנרת לולים ליצ׳י מבקר המדינה מגדלי הדבורים מועצת הדבש מועצת החלב מועצת הלול מועצת המים מועצת הצמחים מועצת מקרקעי ישראל מו״פ ערבה תיכונה מו״פ צפון מזון לבעלי חיים מזכ״ל התאחדות החקלאים מחירי תוצרת חקלאית מטה הדיור מיגוניות מיגל מים מים והשקיה מיסוי מיסוי מקרקעין מכון וולקני מכון שמיר למחקר מכסות ביצים מכסות חלב מכסות מים מנגו מס הכנסה מערכות סולאריות משבר האקלים משבר הדיור משבר המים משבר העגבניות משק החלב משקי עמק הירדן משק עזר משרד האוצר משרד החקלאות משרד השיכון והבינוי נאות הכיכר נווה אטיב נזקים בחקלאות נזקי מזג האויר נחלה נטפים ניקוז סמדר אוטולנגי עגבניות עובדים זרים עובדים פלסטינאים עוטף עזה עוף הגליל עכברת ענף החלב ערבה תיכונה פודטק פיצויים פעילות לא חקלאית (פל״ח) פערי התיווך פשיעה חקלאית צבר צמח תערובות קדחת מערב הנילוס קווי קורונה קורסים קיבוצים קיווי קליטה קנאביס קנט קרימיאןקונגו קרקע קרקעות רישום זכויות רפורמה בחקלאות רשות המים רשות התחרות רשות מקרקעי ישראל רשות ניקוז ונחלים כנרת שום שוק איכרים שוק סיטונאי שחיטה שחורה שטפונות שימור שימושים חורגים שינוי אקלים שינויי יעוד שינוי תקנות הגנת הצומח שמיטה שמן זית שפעת העופות שקדים שר החקלאות תחרות הצילום תיירות כפרית תירס תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תמיכה בחקלאות תמיכות בחקלאות תמר תמרים תערוכות ואירועים ⁨מילובר

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.