ביהמ"ש המחוזי הפך את החלטת ביהמ"ש השלום וקבע כי הקיבוץ לא ישלם לחבר פיצויים בקשר עם הליך שיוך הדירות בקיבוץ

דיון מאוחד בערעורים הדדים שהגישו חבר קיבוץ להבות הבשן והקיבוץ על פסק דינו של ביהמ"ש השלום אשר עסק במחלוקת ארוכת שנים בין הצדדים ביחס להליך שיוך דירות שהתקיים בקיבוץ. בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי החבר זכאי לקבלת פיצויים מהקיבוץ עבור שיפוץ והרחבת הדירה.

הרקע

התובע הינו חבר קיבוץ להבות הבשן אשר במהלך השנים נתגלע בינו לבין הקיבוץ סכסוך בנוגע להליך שיוך הדירות בקיבוץ. החבר גר בקיבוץ יחד עם אשתו במבנה מלבני המחולק לשלוש דירות, כאשר הם גרים בדירה הקיצונית ובקיצון השני גרים משפחה אחרת. הדירה האמצעית הצמודה לדירה בה הם מתגוררים נותרה ריקה. החבר ניהל הליכים משפטיים עם הקיבוץ בטענה כי יש לשייכה לו ולאשתו בהתאם להסכם שנחתם בינו לבין הקיבוץ.

בהליך הראשון נפסק, כי אומנם הקיבוץ התחייב לשייך לחבר את הדירה האמצעית, אולם בהחלטה מאוחרת יותר נקבע כי הדירה תחולק וכל אחת מהמשפחות המתגוררות במבנה תקבל חצי ממנה. מכיוון שמדובר בהחלטה נכונה בנסיבות העניין, יש להשאירה על כנה כך שבפועל החבר יקבל רק את מחציתה של הדירה האמצעית ולכן יש לשייך לזכותו אך דירה וחצי.

בעקבות פסק הדין פנה החבר לבית המשפט בהליך נוסף, במסגרתו טען כי על הקיבוץ לשלם לו פיצוי בגין אובדן מחצית הדירה האמצעית אשר נקבע כי הקיבוץ התחייב לשייך לו ולאשתו, וכן תשלום בגין שיפוץ הדירה והרחבתה. עוד נטען על ידי החבר כי לאורך שנים רבות הקיבוץ מתנכל לו וגורע ממנו זכויות. כך, לטענתו, הקיבוץ שיכן אותו בדירה קטנה ומוזנחת והתנהל כנגדו בצורה בריונית שבעקבותיה נאלץ לעבור לגור מחוץ לקיבוץ לתקופה של מס' שנים, ועל כך מגיע לו לקבל החזר דמי שכירות בגין תקופה זו. כמו כן, טען החבר כי זכאי הוא לדמי שימוש עבור התקופה בה נגרעה זכותו להתגורר בשתי הדירות אשר נקבע שיש לשייך לו.

לעניין הפיצויים בגין אובדן מחצית הדירה, נקבע על ידי ביהמ"ש קמא כי החבר אינו זכאי לפיצויים, וזאת מכיוון ובהליך הראשון נקבע שהעברת הדירה וחצי לידיו תיעשה תוך שימוש בכללי האיזון של הקיבוץ, שנערך לפי מודל עקרונות שאושר בקיבוץ ולפיו החבר אינו זכאי לקבל כספים בגין אובדן מחצית הדירה. אף על פי כן, קבע ביהמ"ש כי על הקיבוץ לשלם לחבר סך של 230,000 ₪ בגין עלויות שיפוץ הדירה והרחבתה. כמו כן קבע ביהמ"ש כי יש לפצות את החבר על הנזק הלא ממוני שנגרם לו בסך של 20,000 ₪. ביהמ"ש דחה את תביעת החבר לתשלום דמי שכירות ששילם החבר בשנים בהם התגורר מחוץ לקיבוץ. באשר לתביעה לתשלום תשלום דמי שימוש נקבע כי אין לחבר, אשר הליך השיוך טרם הושלם בעניינו, זכות לקבלתם, שכן מדובר בזכות הנגזרת מבעלות . לבסוף, ביהמ"ש פסק לטובת החבר הוצאות משפט בסך כולל של 75,000 ₪.

בערעור דנן משיג החבר על החלטת ביהמ"ש שלא לפסוק לו דמי שימוש ודמי שכירות. החבר שב וחזר על הטענות שהעלה בהליכים הקודמים. לטענתו, משנקבעה זכאותו להחזיק ב-2 דירות, ואין חולק שזכות זו אינה מומשה, שהרי הוא זכאי לדמי שימוש לתקופה בה לא מומשה זכות. כמו כן, הוא מערער על הקביעה שלא לפסוק דמי שכירות עבור התקופה בה נאלץ לשכור דירה מחוץ לקיבוץ. בנוסף ערער החבר על כך שביהמ"ש קמא דחה תביעתו לפיצוי בגין אובדן ערך הקרקע, עליה ממוקמת מחצית הדירה שנגרעה ממנו.

מנגד, הקיבוץ הגיש ערעור על החלטת ביהמ"ש קמא לחייבו בפיצויים בגין שיפוץ והרחבת הדירה. לשיטתו, לאורך ההליכים המשפטיים השונים שניהלו הצדדים הוצע מתווה פשרה אשר כלל תנאים שונים, ובין היתר שהקיבוץ יישא בעלויות שיפוץ, ואולם, מתווה זה מעולם לא השתכלל לכדי הסכם מחייב. לטענת הקיבוץ, טעה ביהמ"ש אשר אכף את ההצעה שהייתה חלק ממתווה רחב יותר וחייב הקיבוץ בתשלום עלויות השיפוץ. עוד מלין הקיבוץ על גובה ההוצאות שנפסקו לטובת החבר בהליך הקודם, אשר מסתמכות בכ-75,000 ש"ח. לטענתו, מדובר בהוצאות מופרזות בנסיבות העניין.

דיון והכרעה

ביהמ"ש בחן את הקביעות העובדתיות של ביהמ"ש קמא וכן מסקנותיו המשפטיות וקבע כי אין מקום להתערב בקביעות לפיהן אין זכאי החבר לתשלום דמי שכירות או תשלום דמי שימוש. זאת מכיוון והועמדה לרשות החבר דירה במשך כל תקופת שהייתו מחוץ לקיבוץ ועל כן אין לקבל טענותיו לפיהן נאלץ להשכיר דירה מחוץ לקיבוץ לאור עיכוב הליך השיוך. באשר לדמי השימוש, משטרם הושלם הליך השיוך, שהרי שלחבר לא התגבשו זכויות בעלות ומשכך איננו יכול לקבל דמי שימוש. באשר לבקשת החבר לקבל פיצוי בגין אובדן ערך יחידת קרקע, שהרי שבהתאם למנגנון האיזון בו משתמש הקיבוץ אין חשיבות להיקף הקרקע ומכאן שלא נפגעה אף אחת מזכויות החבר.

באשר לחיוב הקיבוץ בתשלום עלויות השיפוץ, ביהמ"ש מצא כי ביהמ"ש קמא התבסס על החלטה של הקיבוץ לשאת בעלויות השיפוץ כחלק ממתווה שלם לסיום כלל המחלוקות בין הצדדים. אולם, מכיוון שמתווה זה לא השתכלל לכדי הסכם פשרה, שהרי שאין מקום לחייב את הקיבוץ בהוצאות אלו. על כן, ביהמ"ש הורה על ביטול חיוב הקיבוץ בתשלום דמי שיפוץ והרחבת הדירה.

לעניין הוצאות הקיבוץ נקבע שככלל, ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בפסיקת הוצאות. יחד עם זאת, לאור העובדה שבוטל רכיב הפיצוי בגין שיפוץ הנכס, נקבע כי יש להפחית את הוצאות המשפט ושכ"ד עו"ד שנפסקו לטובת החבר, לסך כולל של 15,000 ₪.

סיכום

ביהמ"ש דחה את ערעורו של חבר הקיבוץ וקיבל את ערעור הקיבוץ תוך שהורה על ביטול חיובו בתשלום פיצויים בגין הליכי שיפוץ והרחבה, וכן הפחתת גובה ההוצאות שעליו לשלם בגין ההליך הקודם מסך של 75,000 ₪ ל15,000 ₪. כמו כן, החבר חויב לשלם לקיבוץ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בהליך הערעור בסך של 15,000 ₪.

ע"א (מחוזי) (נצרת) 33730-09-18 נחשון ורול נ' קיבוץ להבות הבשן, פס״ד מיום 02/05/19

איתן מימוני, עו״ד

"איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין" -  עוסק במגוון תחומים במשפטי המנהלי והאזרחי.

דואר אלקטרוני: office@mai-law.co.il

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237