ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תיקון מס' 13) (סיום פעילות המשקמים והמנהלה והוראות מעבר לעניין הליכים קיימים), התשע"ז-2017. מטרת הצעת החוק להביא, בחלוף 25 שנים ולאחר שהושלם הטיפול ברוב המכריע של החובות, לסיום ההליכים המתנהלים לפי החוק, ולאחר תקופת מעבר בת חצי שנה להפסיק גם את פעילות המשקמים והמנהלה.
בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את המגזר החקלאי, במהלך שנות ה-80 במסגרתו מושבים וקיבוצים רבים נקלעו לחובות כבדים לבנקים בשל הלוואות שנטלו מהם, חוקק בכנסת חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, הידוע בכינויו "חוק גל". החוק נועד לשקם את המגזר החקלאי אשר עמד בפני קריסה כלכלית ולאפשר פריסת חובות ומחיקתם, ועריכת הסדרי חוב בסיוע המדינה תוך העדפת שיקום היחידות החקלאיות על פני פירוקן. ההליכים לפי החוק התנהלו מחוץ למערכת בתי המשפט בפני "משקמים" שמונו לצורך כך ע"י ועדה למינוי משקמים (יכול היה להתמנות מי שכשיר למינוי כשופט מחוזי). בהתאם לחוק הוקמה גם המנהלה להסדרים במגזר החקלאי, שהיא חברה ממשלתית שהחלה לפעול בשנת 1993, על מנת ליישם את החוק ולהוות מסגרת מנהלית וארגונית לפעולת המשקמים.
"חוק גל" יצר הסדר ייחודי זמני לטיפול בחובות המגזר החקלאי שכלל בין היתר את העברת ההליכים המשפטיים והליכי ההוצאה לפועל שהיו תלויים ועומדים ערב חקיקת החוק, לדיון בפני משקמים וקביעה כי הליכים חדשים יוגשו רק בהתאם לחוק. כמו כן- מינוי משקמים והסמכתם לקבוע את החוב של כל גורם, לרבות ביצוע הפחתות חוב ושחרור מערבויות צולבות בתמורה לתשלום כופר ("חלף ערבות"), ולקבוע את התקופה לפריסת החוב בהתאם לכושר ההחזר. המנהלה להסדרים במגזר החקלאי הוקמה בהחלטת ממשלה ותקופת פעילותה נקבעה לחמש שנים, אלא אם תוארך בהחלטת האסיפה הכללית. בהתאם לסמכותה האריכה האסיפה הכללית את תקופת פעילות החברה מעת לעת. בשנת 2004 החליטה הממשלה לבטל את החוק ולקבוע בו הוראות מעבר להפסקת פעילות המנהלה אך ההחלטה לא יושמה.
יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "אנחנו עדיין רואים ערך גדול לחקלאות. בזמנו היה משבר גדול בחקלאות ומדינת ישראל נחלצה לטובת המגזר החקלאי והצליחה לגבות 2 מיליארד מתוך 22 מיליארד שקל חובות. מישהו היה צריך לבצע את כל הקשר והגשר בין הנושים לממשלה ולחקלאים וקמה המנהלה. הממשלה החליטה לסגור את המנהלת לפני 14 שנה וזה תמוה שהיא עדיין פועלת. בנוסף, יכול להיות מצב שנאשר את החוק והמנהלת לא תיסגר כי נדרשת עוד החלטת ממשלה לשם כך. מה נותן לנו ביטחון שבעוד חצי שנה אכן המנהלת תפורק?"
עו"ד חנאן טוחי מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות: "המטרה העיקרית הייתה לחלץ את המושבים והקיבוצים כדי לשקם את היחידות החקלאיות ולייצר מנהלה שימונו במסגרתה משקמים ברמה של שופטי מחוזי שיקיימו דיונים בעניינם של גורמים חקלאיים לאחר שההליכים המשפטיים בעניינם הוקפאו הן בבימ"ש והן בהוצל"פ. נקבעו גם הסדרים משמעותיים של הקלה והפחתה בחובות, והפריסה לתשלומים והמנהלה עזרה בגבייה והחזרת כסף לנושים. הרעיון בתיקון הוא שגם אם ב-100% מהתיקים ניתנו פסקי משקם חשוב לתת מענה להליכי הגבייה שנותרו והם יועברו לערכאות הרגילות של בימ"ש ובנוסף, החוק לא סוגר את המינהלה מיידית אלא לאחר תקופה של חצי שנה שבמהלכה יישלחו הודעות לחייבים להמשיך לשלם את החוב שלהם והודעה לנושים שהם יכולים לפנות לערכאות הרגילות במקרה הצורך".
עו"ד גלעד חן מרשות החברות הממשלתיות: " בעלי מניות בחברה שהיא חברה ממשלתית הם משרדי האוצר והחקלאות. ככל שהיה צורך בהמשך פעילות החברה וביצוע הסדרי חוב ניתנה לה הסמכות לפעול. כרגע נצרכת החלטת ממשלה נוספת לצורך הסגירה בגלל שהחוק קובע שהפירוק יעשה מכוח החלטת ממשלה".
חיים בהומי מנכ"ל המנהלה להסדרים במגזר החקלאי: "ב- 98% מהאגודות השיתופיות כולל קיבוצים בבקעת הירדן והמושבים- התיקים הסתיימו, כולל פירעון מלא של החוב. ה-2% שנותרו הן 10 אגודות שלכולן יש הסדר ויתרת החוב הכוללת היא 14 מיליון שקל בלבד. אלו אגודות שמשלמות ולכן גביית יתרת החוב עוברת לנושים ולא תהיה בעיה לגבות אותה. אין שום סיבה היום לקיים מינהלה ומשקמים. ב-30.9.18 אני ועוד 3 עובדים שנשארו נלך הביתה בין אם תעשו חוק ובין אם לא. הסכום שגבתה המדינה נראה נמוך ביחס להיקף החובות אבל החובות היו מנופחים מאוד. הנושים של 65% מהחובות היו הבנקים, הסוכנות- 20% והשאר לגופים גדולים כמו אקספו כ-15%. 90% מהמחיקות נעשו בהסכמת הנושים. המדינה הוציאה עצמה ונקבע שכל חיקוק מס לא יחול עליו "חוק גל". היקף התיקים הוא עצום יש מעל 29,000 יחידות חקלאיות במושבים. החוק המקורי לא נתן כלים למשקמים ולמנהלה להסדיר את החובות הללו ונדרשו כלים חלופיים. החוק איפשר להגיע להסדרים רק ביישובי קו עימות, שהגורם החקלאי ישלם רק את החוב המקורי אבל 80% מהמושבניקים היו מגיעים לפירוק וזו לא הייתה כוונת המחוקק ולכן בנינו את תכניות השיקום כדרך עוקפת והנושים הצטרפו. האוצר בדק אותנו בציציות ולא נתן כסף, ואם המינהלה לא הייתה יעילה ברמה הכספית לא היו נותנים לנו להמשיך".
