משרד החקלאות מקדם רפורמות חדשות ופועל להפחתת הנטל הרגולטורי יצואני פירות, ירקות ותוצרת צמחית

משרד החקלאות מקדם מספר רפורמות שמטרתן להפחית את הבירוקרטיה והנטל הרגולטורי בקרב היצואנים. התכנית החדשה עתידה לחסוך כ- 26 מיליון ₪ וכ- 350,000 ימי המתנה מידי שנה. הרפורמות החדשות עתידות להמשיך ולאזן בין שמירה על תקינות התוצרת הצמחית ועמידה בדרישות היבוא של מדינת היעד לבין העלויות עבור כלל הצדדים. הפיקוח על התוצרת הצמחית נועד לשמור על רמת הבטיחות והבריאות של התוצרת החקלאית שמיוצאת ממדינת ישראל ולמנוע מפני הגעת נגעי הסגר בתוצרת למדינות זרות, זאת כחלק מן המחויבות של מדינת ישראל במסגרת הסכמים בינלאומיים. הרפורמות החדשות תיכנסנה לתוקף במהלך שנת 2018. בין התחומים בהם תתבצע הרפורמה החדשה: פיקוח על יצור ורישוי יצואני של תוצרת טרייה; פיקוח על תעשיית הזרעים; פיקוח על משתלות וחומרי ריבוי; פיקוח על יצוא אויבים טבעיים ותהליכים תומכי מסחר בין לאומי.

יצוא תוצרת טרייה

עד היום, תהליכי הביקורת של הרגולטור והפעולות הנלוות אליהן בוצעו באופן ידני. בכדי לייעל את השירות ליצואנים, משרד החקלאות יקים מערכת ממוחשבת לניהול תהליכי פיקוח על היצוא אשר תלווה במרכז תמיכה. אלו יאפשרו נגישות בזמן אמת לכלל הגורמים הרלוונטיים. כיום, חובה לבדוק את תקינות התוצרת הטרייה המיועדת ליצוא הן מבחינת איכות התוצרת והן מבחינת ניקיונה מנגעים. אולם, לאחר בחינת הנושא עלה כי נושאי האיכות מהוויים בעיקרם סוגיה מסחרית שאין מתפקידה של הממשלה להתערב בו. על כן הוחלט לצמצם את תוכן בדיקות האיכות לרמה בסיסית, אשר תוודא  כי התוצרת ראויה למאכל, כך שהאחריות על איכות התוצרת המיוצאת תהיה על היצואן ללא מעורבות ממשלתית. יצואן אשר יחפוץ לקבל שירות בדיקת איכות מעמיק יותר לפי דרישות מדינת היעד, יוכל לקבלו על פי בחירתו. עוד הוחלט על הטעמת מנגנון חתימה מרחוק באופן ממוחשב על תעודות הבריאות המאשרות את תקינות הצמחים במשלוחי ייצוא, על מנת לשחרר את צוואר הבקבוק הכרוך בהחתמת תעודות הבריאות בנמל טרום יציאת המשלוח. מהלכים אלו יחסכו בירוקרטיה רבה, ויאפשרו ליצואנים תהליכי יצוא חלקים יותר ויגבירו את כושר התחרות של ישראל בזירה החקלאית הבינלאומית. מהלך זה יוביל להפחתת כ- 41% מימי ההמתנה ולחיסכון של כ- 12 מיליון ₪ ליצואנים.  

פיקוח על יצוא תוצרת צמחית

בנוסף, הוחלט  לאסוף נתונים איכותיים אודות היצוא הישראלי באמצעות דיווח על ידי היצואנים ואין צורך בחובת רישוי לשם כך. המשרד ינתח את הנתונים ויעבד אותם, תוך מאמץ מינימלי מצד היצואן. המהלך יוביל לצמצום של 100%(!) מימי ההמתנה ולחיסכון של כ- 2 מיליון ₪ ליצואנים.

פיקוח על זרעים

כיום, היצואנים מחויבים לבצע בדיקות נביטה למשלוחי זרעים המיועדים ליצוא. מטרת הבדיקות היא לוודא שהזרעים שמיוצאים לחו"ל עומדים ברף מינימאלי של איכות. אולם, לאחר בחינת הנושא עלה כי רמת איכות הזרעים הנמכרת כיום גבוהה בהרבה על פי רוב מזו המחויבת בחוק. בנוסף, בדיקות אלו מבוצעות כיום רק על ידי המשרד ואורכות כ- 3-2 שבועות, ומעכבות את זמן הגעת הזרעים ללקוח ופוגעות בכושר התחרות של חברות הזרעים בזירה הבינלאומית. לנוכח חסרונותיה של פרקטיקה זו, הוחלט להתאים את התקנות לסטנדרט המקובל בשאר המדינות המפותחות באירופה ובארה"ב, ולבטל את חובת בדיקות הנביטה ביצוא עבור מרבית הזרעים המיוצאים. בנוסף על כך, משרד החקלאות יסמיך את עובדי חברת הזרעים, אשר יעברו הכשרה מתאימה, לבצע חלק מן התהליכים הרגולטוריים המבוצעות כיום על ידי המשרד, תחת פיקוח עליון, בהתאם למדיניות ה- OECD. זאת ועוד, המשרד יפתח מערכת ממוחשבת לניהול מעקב אחרי בדיקות מעבדה, מה שיאפשר שליחת בדיקות מעבדה למעבדות שאינן ממשלתיות, ובכך ירחיב את מספר נותני שירותי הבדיקות לחברות זרעים וישפר את איכות הפיקוח על ניקיונם ממחלות של הזרעים המיוצאים. התכנית החדשה תצמצם תהליכים בירוקרטיים, תשפר את השירות הניתן לחברות הזרעים ותתאים את דרישות הרגולציה לדרישות המודרניות המקובלות במדינות המפותחות. סך הכל התכניות צפויה לקצר את ימי ההמתנה בכ- 54% ולחסוך ליצואנים כ- 10 מיליון ₪ בשנה.

פיקוח על משתלות

במטרה לבדל בין שתילים הנמצאים תחת פיקוח לכאלו שאינם, מחויבת כל משתלה להדביק מדבקת תוויות על גבי כל שתיל. אולם נמצא כי תהליך הדבקת מדבקה על כל שתיל בנפרד כרוכה בעלויות גבוהות מאוד לשתלנים ומאידך ניתן להחליפה בסימון המשלוח כולו. בנוסף, הוחלט על שדרוג רישיון המשתלה. הרישיון החדש יהיה באנגלית וישמש לצורכי קשרים בינלאומיים, ויכלול הצהרה על כך שהמשתלה אינה עוסקת בחומר ריבוי מהונדס גנטית. בנוסף יוטמעו מנגנונים ניהול סיכונים בתכנון הפיקוח על המשתלות, כך שמשתלות שיימצאו כבעלות פוטנציאל סיכון גבוה יותר – תיבדקנה יותר, ואילו משתלות בעלות פוטנציאל סיכון נמוך - תיבדקנה פחות. רמת הסיכון תיקבע בהתאם לשלל פרמטרים כגון: סוגי הגידולים במשתלה, היסטוריית הביקורות שנערכו בה ועוד. בכך ייווצר תמריץ חיובי לעמוד בדרישות הרגולציה וכן טיב הפיקוח יהיה ממוקד ויעיל יותר. התכנית החדשה עתידה לשפר את התחרותיות בין המגדלים והמשווקים, להביא לצמצום העלויות עבור החקלאים והצרכנים, להפחית כ- 36% מהעלויות הכספיות של הבירוקרטיה ו- 31% מימי ההמתנה, ולחיסכון של כ-2.2 מיליון ₪ בשנה למשתלות המייצאות.

פיקוח על מדבירים

כיום, בישראל ישנה חובה לבצע טיפולי הדברתי לחלק מן המשלוחים המיוצאים מישראל או המיובאים לארץ. על מנת לקבל תעודת מדביר , נדרש כל מדביר לכתוב נוהל המפרט את אופן עבודתו ולאשרו עם משרד החקלאות. תהליך זה אורך זמן רב ויוצר נטל רב הן על המדבירים והן על המשרד. בכדי לייעל את התהליך ולבצע בקרה מיטבית על אופן עבודתם של המדבירים, הוחלט לבטל דרישה זו ולחייב את כלל החברות לפעול על פי נוהל המדבירים שחיברו מומחי המשרד. בנוסף על כך, כיום, מקבל המדביר תעודה זמנית למשך שלושה חודשים, ולאחריה, במידה וטיפל באופן מיטבי בתוצרת, יקבל תעודת מדביר , אותה יצטרך לחדש מידי שנה. במסגרת התכנית להפחתת הבירוקרטיה, החליט משרד החקלאות להאריך את תוקף התעודה הקבועה למשך שלוש שנים. זאת ועוד, כיום, מכיוון שלכל סוג תוצרת חקלאית קיים טיפול מסוג שונה, נדרשים המדבירים לפנות אל המשרד על מנת לקבל הנחיות כיצד להדביר. במקום זאת, הוחלט לערוך ולפרסם ספר אשר ירכז בתוכו את כלל הטיפולי הדרושים ליבוא וליצוא, ובכך יחסוך את הצורך לפנות אל המשרד לצורך קבלת האינפורמציה. המהלכים הללו יביאו לקיצור של כ- 89% מימי ההמתנה הקיימים כיום.