הדפס עמוד זה

תנאי מקפח בתקנון- האמנם? / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

איילת רייך-מיכאלי, עו"ד איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

האם לדעתכם ניתן לבטל סעיף בתקנון מהטעם כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד? תחילה נעשה מעט סדר במונחים בסיסיים. רבים מכם שמעו וודאי את המושג "חוזה אחיד". חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 מגדיר חוזה אחיד כחוזה ש"תנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם". דוגמאות בולטות לחוזים אחידים הם החוזים שחותמים כולנו מול חברות הסלולר, ספקי האינטרנט, הבנקים וכיוצ"ב.

סעיף 3 לחוק חוזים אחידים עוסק בביטול "תנאי מקפח" שהוכנס לחוזה אחיד. סעיף זה מורה כי "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח)". בפסיקה נקבע כי הקיפוח ייבחן בכל מקרה על פי נסיבותיו, וישקף "תפישה חברתית באשר להגון ולראוי ביחסים חוזיים אחידים". דוגמאות לתנאים מקפחים בחוזה אחיד הם, משל, תנאים המשחררים את הסַפָּק מאחריות, תנאים המאפשרים לספק לשנות – באופן חד צדדי, לאחר החתימה – את הוראות החוזה (למשל, המחיר או השירות), תנאים הקובעים שלספק יש זכות לבטל את ביצוע החוזה או להשהותו, תנאים המגבילים את התקשרות הלקוחות עם ספק אחר (למשל, תנאי הכובל את הצרכנים לתקופת מינימום) , תנאים השוללים מהלקוחות או מגבילים את זכותם העומדת להם על-פי דין, תנאים המונעים מהלקוחות גישה חופשית לערכאות שיפוטיות, ועוד.

במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה עתר התובע למתן פסק דין הצהרתי לפיו יש להורות על ביטול סעיף בתקנון האגודה (במקרה זה קיבוץ), הקובע כי חברותו של חבר המוכר את ביתו פוקעת, גם אם הוא ממשיך להתגורר באגודה, בטענה כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. התובע טען כי סעיף זה יש בו משום גזל והפקעת זכויות הקניין שלו, עשיית עושר ולא במשפט וקיום חוזה שלא בתום לב.

בפסק דינו דן תחילה בית המשפט במעמדו המשפטי של התקנון. בית המשפט חוזר על ההלכה המושרשת והידועה לפיה תקנון של אגודה שיתופית הוא "בגדר הסכם בין האגודה לבין חבריה המסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם וקובע את הזכויות והחובות ההדדיות שלהם". יחד עם זאת מציין בית המשפט כי הפסיקה לא הסתפקה רק בהשקפה הרואה את יחסי האגודה עם חבריה כיחסים חוזיים אלא הלכה צעד נוסף כאשר נפסק שבנסיבות מסוימות ניתן לראות בתקנון אגודה שיתופית חוזה אחיד שחל לגביו חוק חוזים אחידים, ואם הוא כולל תנאי מקפח יכול בית המשפט לפסול את התנאי מכוח הסמכות הנתונה לו על פי הוראת סעיף 3 לחוק זה.

בית המשפט קובע כי גם בענייננו מקורן של זכויותיו הקנייניות של התובע בדירה, כמו גם של כל חברי האגודה, הוא בהסדרים שנקבעו בתקנון ולתובע אין זכות קנויה לפטור מהגבלות שמטיל התקנון על זכויות אלה. בית המשפט מציין כי בניגוד לטענת התובע, התנאי המדובר אינו מפקיע "אוטומטית" את חברותו של חבר המבקש למכור את הדירה ששויכה  לו. ההחלטה אם למכור את דירתו נתונה לשיקול דעתו של החבר, אלא שזכותו לעשות כן מוגבלת בשני אופנים. האחד, שאינו רלוונטי לענייננו, כי נתונה לאגודה זכות סירוב ראשונה לרכישת הדירה שהחבר מעוניין למכור, והשני, כאשר האגודה אינה מממשת את זכות הסירוב, מכירת הדירה תלווה בעזיבתו של החבר. בית המשפט קובע כי תחולתה של הוראה זו איננה מוגבלת לתובע (או לקבוצה מסוימת של חברים) והיא חלה על כלל החברים. לפיכך, לא ניתן לטעון כי ההוראה היא הוראה מקפחת הנגועה בחוסר שוויון.

* ה"פ (מחוזי חי') 11456-03-14 דביר לנגר נ' קיבוץ גשר הזיו אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 30.06.2016)

המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

איילת רייך מיכאלי, עו״ד

עודכן לאחרונה על ידי איילת רייך מיכאלי, עו״ד

פריטים קשורים