מידע בנושא הקצאת מגרשים

חבר אגודת פעמי תש"ז (להלן: "המערער") הגיש ביום 13.12.2022 תביעה לחייב את האגודה החקלאית והקהילתית (להלן: "המשיבים") להקצות לו מגרש נוסף במסגרת ההרחבה החדשה המבוצעת באגודה, בטענה כי בהרחבה הקודמת נגזל ממנו מגרש, וכי הוא הופלה שלא כדין לעומת בעלי משקים אחרים.

ע"א (ב"ש) 45985-05-23 שלום גבריאלי נ' פעמי תש"ז – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ומתיישבי פעמי תש"ז – אגודה שיתופית קהילתית בע"מ, פס״ד מיום 13/12/23

המערער הגיש תביעה לחייב את האגודה ומתיישביה להקצות לו מגרש נוסף במסגרת ההרחבה החדשה המבוצעת באגודה, בטענה כי בהרחבה הקודמת שבוצעה האגודה גזלה ממנו מגרש, וכי הוא הופלה שלא כדין לעומת בעלי משקים אחרים.

ערעור על פסק דין במסגרתו נדחתה תביעת המערער בשל התיישנותה.

ביהמ״ש דחה את הערעור משקבע כי  המבחן הקובע לעניין מרוץ ההתיישנות אינו המועד בו נודע למערער על מכירת זכותו הנטענת לצד שלישי, אלא המועד בו יכול היה לדעת עובדות אלו. דומה כי עילת התביעה נולדה במועד בו הוסרו העיקולים על המגרשים בהרחבה, ולמצער בעת שהאגודה מכרה זכותו לקבלת מגרש בהרחבה לצד שלישי, ולמרב בשנת 2009 עת זוכה חשבונו בסך התקבול ששילם צד שלישי. יתר על כן. לפי כל אחד מהמקרים, חלפו למעלה משבע שנים עד למועד הגשת כתב התביעה. אין לקבל איזו מטענות מערער להארכת תקופת ההתיישנות.

עא (ב"ש) 45985-05-23  שלום גבריאלי נ' פעמי תש"ז - מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 13/12/2023

בעלי זכויות במגרשים במושבים ובקיבוצים המעוניינים להעביר את הזכויות במגרש אשר בבעלותם נדרשים לקחת בחשבון מספר שיקולים שיש בהם השלכות כלכליות משמעותיות.

בעל זכויות במגרש אשר הוקצה על ידי המנהל, נדרש לבניית בית על המגרש בהתאם לפרק הזמן הקבוע בהסכם הפיתוח (לרוב מוערך בכ-4 שנים מיום אישור העסקה ברמ"י). במידה ובעל הזכויות במגרש לא יבנה את ביתו על המגרש תוך פרק הזמן שהוקצב לו, יידרש בעל הזכויות לשלם קנסות בגין מתן אורכה לסיום בניית הבית ובמקרים קיצוניים יוכל המנהל אף לבטל את העסקה ולקבל את המגרש בחזרה.

נקודה נוספת אותה יש לקחת בחשבון, היא הגבלת העברת זכויות שקיימת על מגרשים שהוקצו בפטור ממכרז. בעל זכויות שבנה את ביתו על המגרש בהתאם להסכם הפיתוח, יידרש להמתין 5 שנים מסיום הבניה (סיום בניה על פי המנהל הוא סיום בניית שלד וגג) בכדי למכור את המגרש וזאת בכדי להימנע מתשלומים נוספים למנהל.

בית המשפט העליון  דחה על הסף ערעור של חברים באגודת שדה ניצן בין על החלטת ביהמ״ש המחוזי בטענה שחלוקת קרקעות מחדש במשבצת האגודה הינה עניין חוקתי ולכן דינה להידון בבית המשפט ולא כסכסוך רגיל בהליכי בוררות.

בסעיף 10 להחלטה מציין כב׳ הש׳ מינץ כי : ״ענייננו רחוק אפוא עד מאוד מגדרי ה"עניינים החוקתיים" שאינם יכולים לשמש נושא להסכם בין הצדדים. על אף ניסיונם של המבקשים לעטות אצטלה עקרונית-חוקתית לטיב המחלוקת, מדובר בסוגיה שעיקרה במחלוקת פנימית בין בעלי הדין בדבר אופן הקצאת הקרקעות החקלאיות. אין מדובר בעניינים בעלי אופי חוקתי היורדים לשורש חוקיותם של ההסדרים או הכרוכים בפגיעה בזכויות אדם, ואין מדובר בשאלות בעלות השלכה רחבה העשויות להשפיע על ציבור רחב. גם אין מדובר בעניין הנוגע לליבת חוקיות פעילותיה של האגודה. בצדק גם קבע בית המשפט המחוזי כי אף אם הסוגיות שבמחלוקת כוללות היבטים קניינים, אין בכך כדי להוות "טעם מיוחד" המצדיק כשלעצמו את עיכוב ההליכים.״

את האגודה ייצג עו"ד אייל סודאי ממשרד חי חיימסון

מצ"ב גם פסק הדין של בית המשפט המחוזי וגם ערכאת הערעור של בית המשפט העליון

רע״א 241/22 אריה נוחומוביץ ואח׳ נ׳ שדה ניצן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע״מ ואח׳, פס״ד מיום 16.1.22

 ת״א (ב״ש) 47288-07-21 אריה נוחומוביץ ואח׳ נ׳ שדה ניצן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע״מ ואח׳, פס״ד מיום 11.11.21

בעל מגרש באגודה השיתופית גבעון, תבע את האגודה ואת החטיבה להתיישבות האחראית על חלוקת המגרשים בסך 2.5 מליון ₪, בטענה כי האגודה לא סייע לו כשם שהתחייבה בעבר לשנות את תוכנית בניין העיר (תב"ע) למגרש מייעוד של שטח ציבורי פתוח (שצ"פ) לייעוד של מגורים.

תא (י-ם) 62851-05-16 – אברהם ארמוזה נ' גבעון החדשה – אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ, פס״ד מיום 19/08/19

תופעת ההרחבות הקהילתיות במושבים ובקיבוצים אינה חדשה, והיא החלה עוד בשנות התשעים של המאה הקודמת. הנהלים המכתיבים את דרך הביצוע של ההרחבה, לרבות ההיבטים התכנוניים והקנייניים, מוגדרים בהחלטות רשות מקרקעי ישראל ('רמ"י'), החל מהחלטה 737 על גלגוליה השונים, עד להחלטה 1547 בימינו אנו. במסגרת זו, אושרה מדיניות לפיה שיווק מגרשי בניה למגורים בפטור ממכרז על פי המלצת האגודה יעשה לגבי מספר מגרשים השווה ל-115% מתקן הנחלות. יתרת המגרשים תשווק במכרז פומבי. לדוגמא, כאשר תקן הנחלות הינו 80, תאושר הרחבה בת 92 מגרשים שיורשו להיות מוקצים בפטור ממכרז.

מושבים רבים נכנסו בשנות השמונים של המאה הקודמת לקשיים פיננסיים, ומצאו עצמם מנהלים מלחמת קיום כלכלית. המושבים נכנסו להסדר הבראה כלכלית, שבמסגרתו נמחלו ונמחקו חלק מחובותיהם. בדרך כלל, למושב מונה משקם, שלימים הוחלף על ידי הכונס.

ע"א 4707/17 עזריקם מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסק דין מיום 7.3.2019

ערעור שהגישו מושב עזריקם וכונס הנכסים, המופקד על מתחם ההרחבה במושב, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדרו נדחתה תביעתם נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

עניינו של ההליך המשפטי בהקמת הרחבה במושב מכוח החלטה 737 של מועצת מקרקעי ישראל.  לטענת המערערים רמ"י יצרה בפניהם מצג לפיו יהיו זכאים לפטור ממכרז להקמת 135 בתי מגורים, וזאת למרות חריגה מההטבות שניתנו במסגרת החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

ע"א 4707/17 וע"א 4715, עזריקם מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נגד רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 07/03/2019

לאחרונה נכנסה לתוקפה החלטת מועצת מקרקעי ישראל חדשה הקובעת הסדר נוסף בקשר להקצאת קרקעות לצורכי הקמת מתקן לייצור חשמל בהמרת אנרגית שמש לרשת החשמל (מתקנים פוטו וולטאים, פרויקט סולארי).

ההסדר קובע, בסעיף 5 להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1584 הוראת שעה המאפשרת הקמת פרויקט סולארי המשותף למספר ישובים ("פרויקט משותף").

הפרויקט המשותף  נמצא בקרקעות המוחכרות לישוב אחד ("הישוב המוביל"). מספר הדונמים עליו מוקם הפרויקט המשותף חורג ממכסת הקרקע המאופשרת על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להקמת פרויקט על ידי ישוב אחד.  החריגה יכולה להיות מהמכסות על פי ההחלטה המאפשרת הקמת פרויקט סולארי (כיום גודל הפרויקט לישוב בודד הינו עד 250 דונם), ו/או החלטה 1560 (מכסת התעסוקה הכוללת לישוב, המתייחסת בין היתר לפרויקט הסולארי, ראו בין היתר חוזר משרד 1/19) במידה והישוב היה רוצה להקים את הפרויקט לבדו.

עפ"י הצעה המתגבשת לשינוי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1585 " מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע " תצומצם בין השאר ההנחה בהקצאת מגרשי מגורים בגובה התקרה הסוציואקונומית כאמור בסעיף 1.4 להחלטה 1585 לשבעים וחמישה ישובים:

"1.4. על אף האמור בסעיף 1.3 לעיל, בישובים הנמנים על אזורי עדיפות א' ו-ב', שאינם ישובים חדשים ושאינם ישובים סמוכי גבול, המשתייכים למועצות אזוריות בהן המדד הכלכלי-חברתי על פי קביעת הלמ"ס הוא 8-10, תוגבל ההטבה ל- 50,000 ₪ ליחידת דיור (לפני מע"מ)."

לאחרונה נכנסה לתוקפה החלטת מועצת מקרקעי ישראל חדשה הקובעת הסדרים חדשים בכל הנוגע להקצאת קרקעות חקלאיות. ההחלטה באה במקומן של שורה ארוכה של החלטות אשר קבעו את המדיניות הקרקעית בקשר להקצאת קרקע שאינה בדרך נחלה.

ככלל, הקצאת קרקע חקלאית על ידי רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י", לשעבר מינהל מקרקעי ישראל) נעשית בשני ערוצים: הקצאה בתנאי נחלה, הקצאה שלרוב נעשתה במסגרת ישובים חקלאיים מאורגנים באגודות שיתופיות כגון קיבוץ ומושב, והקצאות אחרות, שאינם תחת כללי הנחלה.

ההחלטה מתייחסת לשלושה סוגי הקצאה, בהתאם לפרק הזמן של כל הקצאה