ביום 26.7.17 פורסמו ברשומות תקנות חדשות המאפשרות למעסיקים למסור לעובד תלושי שכר באמצעים אלקטרוניים במקום תלושי שכר מודפסים.

ההסדר כפוף לקבלת הסכמת העובד, באמצעות טופס הסכמה שנקבע בתקנות.

על פי ההסדר, מעביר רשאי למסור לעובד תלוש שכר באמצעות אחת או יותר מן הדרכים המפורטות להלן, במקום בדפוס, ובכפוף לכך שבכל אחת מהחלופות המפורטות להלן תלוש השכר יהיה ניתן להדפסה.

הסדרי העבודה הנהוגים במשק הישראלי נסמכים על חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א – 1951. הוראות החוק הינן קשיחות דווקניות ואין בהם את הגמישות המתבקשת בשוק העבודה המודרני. בעולם העבודה דהיום מתבקשת אפשרות להתאמת רצון העובד לצרכי העבודה באופן שהאחד יהנה והשני לא יהא חסר (לפחות). הסדר שכזה אינו אפשרי בדרך כלל בשל נוסחו של החוק כיום.

על שולחן הכנסת הונחה הצעת חוק ששמה כשם כותרת המאמר.

מטרת התיקון המוצע היא לקבוע הסדר המאפשר גמישות בשעות העבודה, במקום ביצועה ובאופן ביצועה לרבות גמישות לעניין שעות התחלת העבודה וסיומה, אופן חלוקת העבודה במסגרת יומית, שבועית או חודשית וכן ביצועה שלא במקום העבודה הרגיל. על פי ההצעה יוכל עובד להגיש בנוהל קבוע ומסודר בקשה להסדר עבודה גמיש והמעסיק יחוייב להתייחס לבקשה.

בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, כיום לא ניתן עוד לבצע מיזמים סולאריים במתכונת של חכירת משנה כי אם על דרך של הקמת תאגיד משותף המקבל את הקצאת הזכויות בקרקע. מציאות משפטית זו אשר אינה תואמת למהות העסקית המקובלת בשוק עלולה לסכן את האינטרסים החוזיים והקניינים של האגודות.

מציאות בעייתית זו מחייבת לעמדתנו את מועצת מקרקעי ישראל לבחון מחדש את ההגבלות אשר הוטלו על האגודות בהחלטותיה הנוגעות לביצוע מיזמים סולאריים, ובמקביל מחייבת את האגודות כבעלי הקרקע לבצע חשיבה עסקית מחודשת של כל מהלך ההתקשרות מול היזם. ולבחון אפשרויות ליטול חלק ממשי יותר בפרויקט שייתכן ויניב להם בעתיד רווחים נאים יותר בהשוואה לדמי השימוש המקובלים כיום. 

רשות מקרקעי ישראל פתחה את השערים בכל המרחבים והחלה ליישם את החלטה 1464 במסלול "דמי כניסה" 3.75% + מע"מ ובמסלול "דמי רכישה" 33% + מע"מ.

היישום של החלטה 1464 הינו וולנטארי ומתבצע בהתאם לצרכים של בעל הנחלה. במקרה של מכירת הנחלה היישום הוא "כפוי", כך שבעל הנחלה (המוכר) יידרש לשלם את "דמי הרכישה" הכוללים את דמי ההסכמה עבור החלקות החקלאיות תחת תשלום "דמי הסכמה" כפי שנגבה עד היום בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 534.

בעל נחלה שרכש את הנחלה החל מיום 9.6.11 (מועד אישור ההחלטה בבג"ץ) יכול לפנות כבר כיום לרמ"י ולהגיש בקשה ל"התחשבנות מחדש". ככל והתשלום שהיה עליו לשלם בהתאם להחלטה 1464 הוא נמוך מזה ששולם על ידו בהתאם להחלטות שהיו תקפות, בעל הנחלה זכאי להחזר בגין ההפרש.

בנוסף חשוב להכיר, כי בעלי נחלות שרכשו נחלות החל מתאריך 1.1.93 ובעסקה שולמו דמי הסכמה, יהיו זכאים לשלם דמי רכישה בסך של 20% בלבד, כלומר ניתנת הנחה של 13% בגין דמי רכישה.

ברשימה זו נבקש להפנות את שימת הלב להשפעה שעשויה להיות להחלטה 1464 על גובה החבות במס שבח ובהיטל השבחה בעת מכירת נחלה.

החלטת ממשלה לאפשר הבאת 500 עובדים עונתיים לחקלאות בכל שנה הובילה לחתימת הסכם בין מדינת ישראל לסרילנקה. ההחלטה היא פרי ניסיון של הבאת עובדים זרים לתקופה בת מספר חודשים. הניסיון שהחל כיוזמה של משרד החקלאות ובשיתוף משרד הפנים בא בשל המצוקה בענף בהקשר למכסות עובדים זרים במסלול המקובל.

הניסיון מלמד שבשנים קודמות לא היתה הענות משמעותית לאופציה. שנת 2013 היתה שנת ההשקה של התכנית במסגרתה שהו בישראל 79 עובדים. בשנת 2014 – 64 עובדים, בשנת 2015 – 79 עובדים, בשנת 2016 – 359 עובדים (הנתונים נכונים לסוף שנה), ב-31.3.17 שהו בארץ במסגרת התכנית 376 עובדים.

השנה במיוחד מורגשת מצוקה קשה וחוסר גדול בעובדים בחקלאות. הדברים מתבטאים בהתמשכות יוצאת הדופן בעונת קטיף ההדרים ובאי יכולת לקטוף זנים שונים בעיתוי הרצוי. כך גם מורגשת בעונה זו מצוקה בענף המטעים עת יש קושי בעמידה בקצב הדרוש בקטיף פירות הקיץ.

במאמץ לאתר עובדים מכל מקור מוצעת האפשרות לניצול מסלול העובדים העונתיים ולהקטין במעט את החסר בידיים עובדות זמינות. מטרת הכתוב הוא להביא לידיעת החקלאים אפשרות זו.

החלטה 1472 של מועצת מקרקעי ישראל אימצה את מתוה "ועדת רפלד" אשר נועד להסדיר את נושא הפעילות הלא חקלאית בשטח המחנה של הקיבוצים.

לאחר כשנה של מו"מ עם התנועה הקיבוצית קיבלה הנהלת רמ"י החלטה המפרטת את העקרונות שהתקבלו במועצת מקרקעי ישראל.

להחלטה השלכות רבות על מרבית הקיבוצים בארץ, שכן אין כמעט קיבוץ שלא יושפע ממנה, אם ברמה הבסיסית שלהסדרת השימושים אליהן היא מתיחסת ואם בהשלכות רוחב נוספות כמו אפשרות להרחבת שימושים מסחריים מעבר למגבלות שהיו כיום ונבעו ממגבלת הדונמים של החלטה 1455, ופתיחת צוואר בקבוק בנושאים כמו שיוך דירות ובניה למגורים לחברים. נתייחס להחלטה בפירוט בחוזרים עתידיים.

סעיף 3.1 להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1505 "מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע" קובע את ההנחות בדמי חכירה מהוונים הניתנות על הקצאת קרקע לתיירות.

ב- 6 לספטמבר 2016 אישרה ועדת הכספים את הצו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעל תיירות) (הוראת שעה), התשע"ו - 2016, המגדיר מפת עדיפות חדשה לענף התיירות.

מטרת הצו להגדיל את היצע חדרי האירוח בישראל, בעיקר של מלונאות עממית, כגון אכסניות, מה שבין השאר, עשוי לסייע להורדת המחירים בענף התיירות. בעשור האחרון מספר החדרים הפעילים בבתי המלון עלה במתינות, בעוד מספר התיירים הכפיל את עצמו. חוסר הגידול בהיצע חדרי אירוח הוא אחד הגורמים לעליית מחירי הלינה.

עפ"י הצו, ייהנו יזמים בתחום התיירות באזורים הנכללים במפת העדיפות החדשה ממענק של עד 20% מערך ההשקעה.

לאחרונה קיבלה הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) את החלטה (4134) בנוגע ליישום הגדרת השטחים שיכללו בחוזה השכירות הזמני ובעתיד בחוזה החכירה לדורות של מושבים וקיבוצים ("המשבצת").

בשנים האחרונות פועלת רשות מקרקעי ישראל להסדרת שטחי המשבצת של הישובים החקלאיים באופן שיקבע לכל הישובים המחזיקים מכסה הגדולה יותר מהמכסה המגיעה להם בחוזה המשבצת, מה הם השטחים המיועדים לשטחים במעמד קבע (לכשייחתם חוזה משבצת לדורות), ומה הם השטחים המיועדים להפוך לשטחים במעמד זמני.

ההחלטה החדשה קובעת כי "לא יחודש חוזה אלא לאחר קביעת משבצת הקבע".

כמו כן קבע כי יישום של החלטות מועצה מטיבות יותנה בהגדרת משבצת הקבע, לרבות עסקאות תעסוקה, אנרגיה סולארית ואיוש חלות, שיוך וחתימה על חוזה לדורות (לא חל על עסקאות "מתקדמות").(התניה זו מופיעה גם במספר החלטות מועצה העוסקות בעסקאות תעסוקה למי יהן).

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר  1513 "ביטול עסקאות ומתן ארכות", המבטלת את החלטה מספר 1481, חלה על הסכמים בהם היזם לא עמד במועדי השלמת הבנייה או באם היזם ביקש לבטל את ההסכם ולהחזיר את המקרקעין והנהלת רשות מקרקעי ישראל נתנה הסכמתה לכך.

חוזר ברית פיקוח מס׳ 62/17