בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה נקבע כי "העברה לפי דין" אינה אירוע מימוש המקים חבות בתשלום היטל השבחה באותו המועד. ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה מחוז מרכז דנה בשאלה  אם הסכם לחלוקת ירושה, לשם קביעת היורש של נחלה חקלאית, מהווה מימוש מקרקעין כהגדרתו בתוספת השלישית לחוק התו"ב.

ועדת הערר קבעה כי אין חולק כי העברת מקרקעין בדרך של ירושה מהווה ׳העברה מכח דין׳, אשר על פי התוספת השלישית אינה נחשבת ׳מימוש זכויות׳ ועל כן, אינה מקימה חבות בתשלום היטל השבחה. ועדת הערר מסבירה בהחלטתה כי העברת זכויות בנחלה חקלאית כפופה למדיניותו רבת השנים של המינהל שלא לפצל את הנחלה החקלאית בין מס' גורמים, אלא להותירה כיחידה שלמה בידי גורם אחד בלבד, וזאת על מנת לאפשר את מימוש הפוטנציאל המשקי שלה ולמנוע פגיעה אפשרית בתועלת הכלכלית העשויה לצמוח ממנה.

דרישת אגודות לראות בהשבת חזקות המקרקעין לרמ״י כהפקעה לשם הקלה במס לפי סעיף 48ג׳ לחוק מיסוי מקרקעין (בהפקעה שיעור מס הינו מחצית  משיעור מס הרגיל) - נדחתה.

חקלאים רבים המעסיקים ישראלים ועובדים פלסטינאים מהשטחים אינם מודעים לחובתם מהחוק למסור לעובד הודעה על תנאי עבודתו⁽¹⁾ .

בתביעות רבות המוגשות לבתי הדין לעבודה מופיעה תביעה לפיצוי עקב אי מסירת "הודעה לעובד".

יצוין כי הסכם עבודה מפורט שבו כלולים תנאי העבודה בהתאם לחוק ולתקנות⁽²⁾ יש בו כדי עמידה בדרישות החוק, כך קורה בעניינם של עובדים זרים המגיעים למעסיק עם הסכם עבודה מסודר שנערך על ידי משרד הפנים. בעניין עובדים זרים יודגש כי בעת ניוד עובד או מעבר למעסיק אחר חלה על המעסיק המקבל החובה לערוך עם העובד הזר הסכם עבודה מפורט.

רשימה זו באה בעקבות תופעה אליה נחשפנו בתקופה האחרונה שהולכת ומתגברת של "מכירת חלומות ודמיונות" שאין להם כל קשר לחוקים והחלטות, בנושא של הסדרת שימושים חורגים וחריגות בניה, מה שגורם לבעלי נחלות לנזקים כלכליים ניכרים.

בהמשך לעדכונים המקצועיים האחרונים בהם עסקנו בנושא הדחיפות להסדרה של שימושים חורגים וחריגות בניה בנחלות ומשקי עזר לאור הגברת האכיפה בתיקון 116 לחוק התכנון הבניה אשר נכנס לתוקף בחודש אוקטובר 2017, אנו מבחינים כי בשטח מתבצעת פעילות ענפה להסדרה הן על ידי בעלי נחלות ומשקי עזר והן על ידי אגודות שמסדירות את המבנים והשימושים בשטחי המשבצת בהליכי רישוי, פעילות שיש לברך עליה.

ב-25 לנובמבר 2018 התקבלה החלטת הממשלה בנושא קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון.

ההחלטה מתייחסת לאמות מידה לקביעת הישובים, ההטבות לישובים והוראות מעבר.

תוקף ההחלטה יהיה עד 30.9.2021

להלן ההטבות בתחום התכנון והפיתוח:

לפני כשנה וחצי פנה למשרדי מגדל ביצי מאכל מהצפון וביקש ממני לנהל עבורו מערכה משפטית במטרה שיקבל תוספת למכסת ביצי המאכל שברשותו.

בדקתי את פרטי המקרה ואכן הסתבר כי במהלך שנת 2016 הוא שדרג את לול המטילות שברשותו והפך אותו ל"לול חופש".

המגדל סיפר לי כי בהתאם לתקנה 7(ב) לתקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016), תשע"ו-2015 (להלן: "תקנות 2016") הוא פנה לועדת המכסות של המועצה לענף הלול וביקש תוספת של 100,000 ביצים למכסה שברשותו. אלא שבהחלטה מיום 11.1.17 דחתה ועדת המכסות את בקשת המגדל כאשר היא מנמקת את החלטתה בזו הלשון: "מאחר שקיבלת כבר הקצאה של 100,000 ₪ ביצי מאכל לפי החלטת ועדת המכסות מיום 28/10/15, בגין עמידתך בתנאים. לא ניתן להקצות פעם נוספת בגין אותה תקנה".

אנו סברנו כי החלטת הוועדה שגויה, שכן תוספת המכסה שקיבל ביום 28.10.15 מקורה בתקנה 7(ג) לתקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2015), תשע"ה-2014 (להלן: "תקנות 2015"), שעניינה השלמה למכסת הבסיס לסך של 500,000 ביצים, ולא בתקנה 7(ב) לתקנות שעניינה כאמור תוספת מכסה למי ששדרג את הלול והפך אותו ל"לול חופש". יוצא איפוא, כי אין כל בסיס לקביעת ועדת המכסות כי מדובר בתוספת "בגין אותה תקנה".

לפיכך קיבלתי את התיק לטיפול והגשתי ערר על ההחלטה לא ליתן את תוספת המכסה, לוועדת הערר על ועדת המכסות. 

 השלטון הדו רובדי, שבו מאצילה המועצה האזורית מסמכויותיה לוועד המקומי, מתקיים בכ- 970 יישובים כפריים שבהם מתגוררים כ- 700 אלף תושבים.

יישובים אלה נמצאים בתחום השיפוט של 54 מועצות אזוריות שהן כ- 22% מכלל הרשויות המקומיות במדינת ישראל.

פרסום זה בא להבהיר את המעמד המשפטי ואת יחסי הגומלין בין הישוייות השונות הופעלות ביישוב הכפרי ולסייע לכל הגורמים בניהולו התקין.

פרסום של משרד הפנים  ומפעם - מערכת מרכזי הדרכה ופיתוח בשלטון המקומי ו

תקציר מנהלים של דו"ח ביניים – מחקר על השלכות פעילות הותמ"ל על החקלאות, ישובים כפריים ושטחים פתוחים.

לאחרונה אנו מתריעים מעל כל במה על כך שתיקון 116 לחוק התכנון הבניה אשר נכנס לתוקף בחודש אוקטובר 2017 שינה את המפה בכל הקשור לאכיפה של שימושים חורגים וחריגות בניה.

תיקון 116 קבע, כי ליחידה הארצית לאכיפה שפועלת במשרד האוצר ניתנו "סמכויות מקבילות" לסמכויות של הועדות המקומית. היחידה הארצית מוסמכת לבצע את האכיפה במקום האכיפה שצריכה להתבצע על ידי הועדות, במקרים בהם היחידה הארצית סבורה כי לא מתבצעת אכיפה בהתאם לנדרש.

תיקון 116 קבע, כי הועדות המקומיות נדרשות להשלים "סקר עבירות בניה" עד לחודש אפריל 2019. בכדי לבצע את הסקר שכאמור הוא רחב היקף ומשמעותו היא ביקור של פקחים בכל נכס בתחום המוניציפאלי של הועדה, הוחלט כי את הסקר תבצע החברה שאמונה על ביצוע המדידות לצורך גביית מיסי ארנונה.