בשנת 2015 הגישה רשות מקרקעי ישראל תביעת פינוי כנגד אגו"ש עמיקם וכנגד חבר אגודה ובעלים של זכויות בנחלה במושב עמיקם. על פי התביעה, עושה החבר שימוש בכ – 11 דונם נטועים בעצי זית כחלק מנחלתו, למרות שמעולם לא היו חלק ממשבצת האגודה.
במקביל להליכי התביעה, פעלה האגודה מול רמ"י להסדרת משבצת האגודה. חוזה המשבצת האחרון הוא משנת 2005, ומאוחר לו לא נחתם הסכם משבצת חדש.
במסגרת המגעים להסדרת המשבצת, נאות רמ"י להחליף קרקעות עם האגודה, כך ששטחים שהתבקשו על ידי האגודה יוכנסו למשבצת האגודה כנגד שטחים אחרים שיוצאו ממנה.
אבן הנגף האחרונה שמנעה את השלמת הסדרת משבצת האגודה הייתה סירוב רמ"י לאפשר את הכנסת השטח מושא תביעת הפינוי למשבצת האגודה, כנגד שטח אחר שיגרע ממנה.
לשיטת רמ"י, סירובו נעוץ במדיניות ששטחים "תפוסים" אינם יכולים להיכנס למשבצת האגודה, שהינ בעיקר לצורך חינוך הציבור ועל מנת שלא לעודד פלישה לקרקעות שלאחר מכן ישמשו בהליכי מו"מ להכשרתם.
על פי תפיסתו, דרש רמ"י לקבל פסק דין לפינוי כנגד החבר, ולאחריו לא שלל אפשרות של מתן רשות שימוש לחבר בקרקע, אלא שקודם לכל עמד על הפינוי.
במהלך המשפט, נמסרה מטעם ההגנה עדותו של מודד מוסמך בשם בני שפירא, שקודם לפרקטיקה הפרטית שהוא מנהל כיום, היה ראש מחלקת מדידות במחוז חיפה של רמ"י, והכין באופן אישי את מפת משבצת האגודה בשנת 1988, שם נכלל השטח מושא התביעה בתוך משבצת האגודה וחושב כחלק משטחי משבצת הקבע.
שפירא, שכיהן בשנת 1992 בתפקידו ברמ"י, הכין מפת משבצת למושב עמיקם גם לחוזה המשבצת משנת 1992 שזהה לזו משנת 1988, הכוללת גם היא את השטח מושא תביעת הפינוי.
למרות זאת ובאופן בלתי מוסבר, במפת המשבצת שצורפה לחוזה המשבצת משנת 1992 נגרע השטח מושא תביעת הפינוי, ללא שהוצגה כל החלטה בדבר גריעתו, שלא אגב הליכי הפקעה או שינוי יעוד, מבלי שניתן הסבר כלשהו על ידי רמ"י לגריעה, ומבלי שהובאו לראיות לסתור את עדותו של מר שפירא.
רמ"י לא הגישה את מפת המשבצת המקורית או הסופית משנת 1992, אלא קולאז' של מפות שונות בקני מידה שונים, ולמרות שהגורם המוסמך להכנת מפת המשבצת לשנת 1992 היה שפירא שהעיד שהשטח מושא התביעה היה צריך להיכלל בתוך משבצת מושב עמיקם.
חוזי המשבצת שנחתמו לאחר שנת 1992 ועד 2005, לא כללו את השטח מושא התביעה, והוא סומן בהם מחוץ למשבצת האגודה, למרות שחלק מהם כללו תוספת שטחים למשבצת האגודה.
נוכח עדותו של מומחה ההגנה שכיהן גם במועדים הרלוונטיים בתפקיד של מנהל מחלקת מדידות ברמ"י וידע להעיד מידיעה אישית שהשטח שקיים במשבצת האגודה במפת המשבצת שהכין בשנת 1988 צריך היה להיכלל בה גם בשנת 1992, נקבע על ידי בית המשפט שההחזקה בשטח על ידי החבר – אינה פלישה וגריעתו נותרה ללא הסבר.
בפסק דינו קיבל בית המשפט את גם הטענה שרשויות של המדינה כמו גם האגודה ראו בצדק בשטח חלק ממשבצת האגודה, ולפיכך הוא נמסר לשימושו של החבר כחלק מנחלתו.
גם בענין פיענוח צילומי האוויר העדיף בית המשפט את גירסת ההגנה על פי העד מטעמו של רמ"י אגב קביעתו שהשטח מוחזק על ידי חבר אגודה כבר משנת 1984 (עוד לפני שהמשק נרכש על ידי החבר הנתבע ואגב מתן אמון בעדי האגודה).
לאור קביעות אלה, מתח בית המשפט ביקורת על התנהלות רמ"י שסירבה לבקשת האגודה להסדרת השטח ולהכללתו במשבצת האגודה תמורת שטח אחר באותו הגודל שיגרע ממנו, וקבע כי מקרה חריג זה מחייב את רמ"י לסטות מהעיקרון שלא לנהל מו"מ לגבי שטחים פלושים, הואיל והוכח שהשטח היה חלק ממשבצת האגודה ונגרע ממנה ככל הנראה בטעות וללא החלטה מפורשת.
כחלק מהתנהלותו התמוהה של רמ"י, הצביע בית המשפט על מקרה דומה משנת 2003, שם נעתר רמ"י לבקשת האגודה להסדרת שטח "פלוש" של כ – 40 ד' שניטעו מחוץ למשבצת האגודה, והוא צורף למשבצת הקבע של האגודה לבקשת האגודה.
לא ניתנו הסברים מניחים את הדעת להסכמת רמ"י להכנסת השטח בשנת 2003, אל מול סירובה העיקש להסדיר את השטח בהליכים כאן ולהכלילו במשבצת האגודה כנגד שטח אחר שיצא ממנה.
ככלל, בית המשפט הצדיק את מדיניות רמ"י שלא להתיר צירוף שטחים פלושים למשבצת האגודה. אלא משהוכח שהשטח לא היה פלוש וממילא לא תיתכן בו זכות שימוש אלה למי שהוא חבר באגודה ובעניין זה – לחבר הנתבע, אין טעם לעמוד על צו פינוי הגם שלא ברור כיצד הוא יתרום לחינוך הציבור.
התביעה לפינוי ולחיוב בתשלום דמי שימוש נדחתה, ורמ"י חוייבה בתשלום הוצאות.
(ת.א. 26868-02-15, רמ"י נ' שפרלינג ואח' – שלום חיפה – פסק דין מיום 25.4.2022)
האגודה יוצגה על ידי עו"ד עופר שרם (עד לשלב הסיכומים), כיום שותף במשרד רנן, מרקס, שרם – עו"ד.
עו"ד אייל רגב יצג את החבר.