זוכה בעניין אכלוס 7 קראוונים במושב

כידוע, רשויות האכיפה נוקטות ביד חזקה כלפי מושבניקים שהציבו קראוונים במשק שבבעלותם, ובהם מאוכלסים בעיקר פועלים זרים, אך גם זוגות צעירים ומשפחות קטנות. בכל התיקים שנוהלו עד כה בעניין זה-חוייבו בעלי הקראוונים לפנות את הדיירים ולסלק מהשטח את הקראוונים. אחד מכתבי האישום המעניינים שנדונו לאחרונה הוגש כנגד גיל בן יקר בעל משק גדול במושב רשפון, אשר הואשם בביצוע שימושים חורגים למסחר ובהצבת 7 קראוונים המשמשים למגורים.

סנגורו של בן יקר, עו"ד ד"ר ניסן שריפי, טען כי העסקים מהווים "מלאכה ביתית" המותרת לפי התוכניות החלות על רשפון, ואף אם נראה בהם "בתי מלאכה", אזי גם הללו מותרים ברשפון, בתנאי שאינם מהווים מטרד או סכנה לציבור.

השופט עוז ניר-נאווי מבית המשפט השלום בנתניה, קבע, כי אומנם מדובר בשימושים חורגים, שאין לקיימם על קרקע חקלאית, אך לגבי הקרוואנים קיבל את טענותיו של ד"ר שריפי.

ת״פ (שלום)(נתניה) 34460-04-15 מדינת ישראל נ׳ בן ירק ואח׳, הכרעת דין מיום 13/03/2018

סוגיית העסקתם של עובדים זרים רלוונטית למרבית העוסקים בענפי החקלאות. דומה כי נכון להיום מרבית החקלאים מודעים לכך כי בסיום העסקתם של העובדים הזרים, קיימת אפשרות, בסבירות גבוהה, כי תוגש תביעה לבית הדין לעבודה בדרישה לקבלת זכויות סוציאליות שלטענתם לא שולמו להם וזכויות מכח צו ההרחבה בענף החקלאות. את תופעת הגשת התביעות אנו חשים על בשרנו שעה שמשרדנו נדרש באופן יומיומי לטפל בתביעות המוגשות כנגד מעסיקים שהינם לקוחות המשרד.

כיוון שהתופעה כה נפוצה אנו ממליצים לחקלאים הנמנים על לקוחותינו להקדים תרופה למכה, וזאת, בין היתר, בשני אמצעים מרכזיים: האחד, בתחילת יחסי עובד מעביד לבנות את תלוש השכר באופן שימזער את החשיפה המשפטית, תוך שהתלוש מספק "תשובות" מבעוד מועד לטענות שכיחות של עובדים זרים ובמקביל להתאים את הסכם ההעסקה וההתנהלות למתחייב מהתלוש. השנייה, בסיום יחסי עובד מעביד, בטרם מבוצע גמר חשבון, לאשרר את כל ההסכמות מול העובד הזר באמצעות מתן תוקף של פסק דין בבית הדין לעבודה להסכם גישור. אנו מצאנו כי כדאי ורצוי לאמץ זאת.

לאור האמור והרלוונטיות לחקלאים הפעם בחרתי להביא בפניכם פסק דין אשר ניתן ממש לאחרונה כנגד חקלאי אשר העסיק שלושה עובדים זרים. פסק הדין ממחיש את החשיפה המשפטית הקנויה לחקלאים בעת העסקת עובדים זרים*. 

חשיבות העיסוק בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") נובעת מכך שבשנים האחרונות חל שינוי דרמטי במדיניות הרשות, אשר אנו עדים לכך כי בעת האחרונה מגישה תביעות כנגד מי שעושה שימוש חורג בקרקע ללא קבלת היתר, בניגוד לחוק. אין להקל ראש בתביעות אלו, אשר לעיתים מובילות לתוצאה הקשה של הפקעת הקרקע מהחקלאי המפר. יתרה מכך, במאמר קודם שכתבתי הבאתי בפניכם את הכרעתו של בית המשפט העליון בעניין תלמי מנשה במסגרתו קבע בית המשפט באופן תקדימי כי הכלל הוא שיש להפקיע את הקרקע מהחקלאי המפר את הוראות החוק כבר מההפרה הראשונה (!) ואילו המרת ההפקעה בכופר כספי הוא החריג בלבד.  

פסק דין שניתן לפני מס' חודשים (23.10.17) דן בתביעה שהגישה הרשות המוסמכת נגד אגודה בגין שימוש חורג בקרקע. במסגרת פסק הדין ניתנה, לראשונה, הכרעה בטענת הרשות בדבר העדר האפשרות למתן היתר שימוש חורג לקרקע זמנית. נוכח ההכרעות החשובות בתיק בחרתי להביא בפניכם, בתמצית, את עיקרי פסק הדין.

בפסק דין סופי שניתן ביום 26.12.2017 בבית המשפט העליון דנ"א  4213/16 , הוינגמן ובניו נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון (להלן: "המבקשת"), ו- 7084/13 ובר יהודה בע"מ נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון ואח', בפני הרכב השופטים: אסתר חיות, יורם דנצינגר, ניל הנדל, עוזי פולגמן, יצחק עמית, אורי שהם ודפנה ברק ארז (להלן: "הרכב השופטים"),  החליטה המבקשת למשוך את הבקשה לדיון נוסף שהגישה לבית המשפט העליון וזאת  בהמלצת הרכב השופטים לאחר ששמע את כל טיעוני הצדדים.

לאור החלטת בית המשפט העליון בדיון הנוסף,  פסק הדין שניתן ביום 10.5.2016 לרבות ביטול הלכת "קנית" נשארת בעינה.

בפסק הדין נקבע כי במידה ואושרה תוכנית משביחה על קרקע המוחזקת על ידי יזם בתקופת הסכם פיתוח, על היזם יהיה לשלם היטל השבחה וכיוצא מזה היזם ייחשב כחוכר לדורות גם לצורך החלת ההחלטות לעניין "דמי היתר", "הפרשי ערך" והחזר סכום היטל ההשבחה ששילם מתוך דמי החכירה המהוונים .

ביום 15.1.2018 התקבל ערעורה של רשות מקרקעי ישראל (להלן:"רמ"י) בבית המשפט העליון  בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ 1836/16) בפני כבוד השופטים חנן מלצר, עוזי פוגלמן ודוד מינץ ,על פסק דין שניתן ביום 18.8.2016 בין רמ"י לבין שירה גרא ואח' (להלן: "המשיבים"), על החלטת בית המשפט המחוזי כי החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין היוון הזכויות בחלקת המגורים (979 ועדכוניה), יחולו ממועד אישורן כדין, כלומר ממועד חתימת שר האוצר עליהן.

בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי החלטה 979  תכנס לתוקף בקבלת תקציב ליישומה וזאת לצד ההסדר הקבוע בסעיף 5.4 בהחלטה 1464 (1523 כיום) שעיגנה  את המדיניות שנקבעה בהחלטת הנהלת רמ"י 3139 כלומר מועד פס"ד בעניין פורום הערים (בג"צ 1027/04) של השופטת עדנה ארבל מיום 9.6.2011.

בקשת רשות ערעור שהגישה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על החלטת בימ"ש שלום לעכב את ביצועו של צו סילוק שהוציאה כנגד זוג תושבי היישוב אדרת שפלשו לשטח אשר שייך לה ונמצא בסמוך לביתם, עד למתן פסק דין בתביעה שהגישו התושבים בעניין.

רע"א (ירושלים) 34574-04-17 רשות מקרקעי ישראל נ' מסטיי, פס״ד מיום 25/09/17

המרצת פתיחה שהוגשה על ידי תושב טירה כנגד המועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל, אשר עוסקת בשאלה האם רשות מקומית רשאית להגביל רכישת מנויים לקאנטרי קלאב המצוי בשטחה ובבעלותה לתושבי היישוב בלבד.

ה"פ (מרכז) 18716-08-14 אחמד מנסור נ' המועצה המקומית צור יגאל כוכב יאיר, פס״ד מיום 19/09/17

בעליהם של מקרקעין הסמוכים ליישוב מצפה אביב תובעים את הוועד המקומי ואת המועצה האזורית משגב שהיישוב נמצא בשטחה בטענה כי פלשו לשטחם בכך שבנו גדר היקפית וסללו דרך פטרול ותשתיות בתחומי המקרקעין שבבעלותם.

ת"א(שלום)(קריית גת) 48519-03-13 חוראני ואח' נ' מועצה אזורית משגב, פס״ד מיום 16/08/2017

חקלאים רבים לא נותנים דעתם על החובה לנהל רישום נוכחות עובדיהם באופן מוסדר ומדוייק בהתאם לדרישות החוק. יוזכר, כאשר הרישום הינו ידני יש לציין את שעת תחילת העבודה וסיומה וכן יש לציין שעות עבודה רגילות ונוספות, כך בחוק שעות עבודה ומנוחה⁽¹⁾: "מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות...
(1) לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות יערך הרישום בפנקס שעות העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל;
(2) לא בוצע הרישום בפנקס כאמור בפסקה (1) באמצעים מכנים, דיגיטליים או אלקטרונים ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעסיק מינה לכך...".

בעובד זר יש לנהל את הרישום בעברית ובשפת העובד ולמסור לעובד עותק מהרשום.